ג'רג' אלמאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רג' אלמאר
Almár György
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 2 במרץ 1895
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בינואר 1974 (בגיל 78)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Fränkel György עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט (1920) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג לילי וספרמי (21 ביולי 192816 בינואר 1974) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים איבאן אלמאר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'רג' אלמאר (במקור פרנקל-Fränkel, בהונגרית: Almár György; בודפשט, 2 במרץ 1895[1] – בודפשט, 16 בינואר 1974) היה אדריכל יהודי-הונגרי, אומן, צייר, אמן, גרפיקאי. ומעצב בתים ורהיטים בולט בהונגריה. אשתו הייתה לילי וספרמי (19011982), מורה למוזיקה, ובנם הוא איבאן אלמאר (1932) הוא אסטרונום וחוקר חלל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רג' אלמאר נולד במשפחה יהודית בבודפשט. הוריו היו ליפוט פרנקל, עורך דין יליד קישווארדה, וגבריאלה רוזנטל. הוא התחיל לצייר מוקדם ותמונותיו שרדו עוד מילדותו. בסיום לימודיו התגייס לצבא ולחם כתותחן במלחמת העולם הראשונה. ב-1920 קיבל תואר באדריכלות באוניברסיטה הטכנית יוזף בבודפשט (כיום שמה אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה), ולאחר מכן עבד בברלין עד 1923. שם תחילה המשיך בלימודי הציור ולאחר מכן השתקע במשרד האדריכלים של ברונו פאול (Bruno Paul) שהיה אדריכל גרמני, מאייר, מעצב פנים ומעצב רהיטים. שם הזדמן לו להתוודע לעיצוב פנים פונקציונליסטי מודרני.

הוא חזר להונגריה ב-1923 ועבד במשרדו של פאל ליגטי (במקור לוי) כמעט שנתיים. הוא הפך לעצמאי ב-1924 ופתח משרד תכנון משלו. ב-1927 הציג את תוכניותיו האמנתיות לעיצוב הבית (דרך חברת הקרמיקה של מרגיט פיורה) בתערוכה שנערכה בחנות הספרים מנטור. בנוסף לקבוצת האמנות המודרנית שהתארגנה סביב חנות הספרים מנטור, הוא גם הצטרף לעבודתה של ההאגודה החדשה לאמנים והשתלב גם בעבודת "איגוד הסדנאות ההונגרית" (Magyar Műhely-Szövetség).

ב-21 ביולי 1928 נשא לאישה את אליס (לילי) בתם של ארנולד וספרמי (במקור רוטהאוזר) ושל פאני גראי בבודפשט.[2] בשנת 1932 הציג אלמאר במסגרת איגוד הסדנאות ההונגרית בתערוכת עיצוב בית משפחתי, עיצוב עצמי, חסכוני וחדשני מבחינה פונקציונלית. הבניין תוכנן על ידי יאנוש באוטום (János Beutum) והריהוט על ידי ג'רג' אלמאר. אלמאר התחיל לעסוק בעיקר בעיצוב מבנים קטנים יותר, בתי משפחה ורהיטים, רעיונותיו ותוכניותיו שהיו קשורות לעיצוב פנים מודרני הופיעו במספר ספרים מקצועיים בשנות ה-30. אפיין את גישתו המורכבת שבנוסף לעיצוב רהיטים עשה גם ציורי קיר דקורטיביים וכן ציורי טפטים על קיר.

אין מידע מדויק כיצד שרד את שואת יהודי הונגריה, אך לאחר מלחמת העולם השנייה הפך לעובד במכון להנדסה אזרחית במשרד הבינוי ההונגרי ולאחר מכן היה עמית ב"תוכנית הדיור". הוא היה העורך (יחד עם Máté Major) של המגזין "בנייה וארכיטקטורה" (Építés–Építészet). הוא פרש ב-1955 והקדיש את כמעט שני העשורים הנותרים של חייו לציור. הוא צייר נופים קרובים לטבע וטבע דומם, הוא עבר בהדרגה למצב הביטוי האמנות המופשטת. כצייר, הציג בתערוכות רבות בהונגריה ובחו"ל. בשנת 1968 היה המייסד ולאחר מכן, למשך שארית חייו, נשיא "חוג חובבי האמנות" ב"מועדון הטכני של הקבלנים-בנאים". ניתן למצוא את התמונותיו באוספים של הגלריה הלאומית של הונגריה, גלריית מישקולץ וגלריית סומבטהיי.

יצירותיו הכתובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היחידה המשולשת הגדולה: אדריכלות חוץ, פנים, וציור דקורטיבי (חברת אירופה לספרות ודפוס, בודפשט, 1924)
  • דמויות החומרים השונים (אמנויות יפות, נובמבר 1934)
  • הבית של היום בכתב ובתמונות (איגוד הסדנאות ההונגרית, בודפשט, 1933)
  • חדר משולב - ריהוט משולב (Szathmáryné Bánó Vilma, בודפשט, 1936)
  • דירה וריהוט (Szathmáryné Bánó Vilma, בודפשט, 1938)
  • הנחיות חדשות לריהוט (תעשיית העץ, 1958 (כרך 8), עמ' 8–9, עמ' 230-238))
  • האישה העובדת בבית (יחד עם אחרים, בודפשט, 1961)
  • מה הופך דירה ליפה? (Táncsics Könyvkiadó, בודפשט, 1963)
  • תמונה וקישוט ציורי בדירה (Bercsényi, Journal of the Ferenc Rózsa College of the Technical University of Construction and Transport, Volume III, No. 4-5, 1965)
  • עיצוב פנים מודרני בין שתי מלחמות העולם (אמנות תעשייתית, מס' 4, 1970)

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, האסטרונום איבאן אלמאר, אסף, בספר והפך גם לדיגיטלי את יצירת אביו ואת מורשתו דרך 800 רישומים וציורים (שוחרר בתקליטור, 2005) תערוכת הזיכרון שלו נערכה בגלריה מישקולץ (2006)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967.
  • Révai új lexikona I. (A–Baj). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 1996. ISBN 963-901-595-4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izr. hitközség születési akv. 619/1895. folyószáma alatt".
  2. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 477/1928. folyószáma alatt".