ג'פרי פלטנר
 | |
| לידה |
21 בנובמבר 1962 מיאמי, פלורידה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
17 במרץ 1993 (בגיל 30) בית הסוהר פלורידה |
| ידוע בשל | רצח סדרתי |
| תקופת הפעילות | 1988–1989 (כשנה) |
| עיסוק | סניטר |
  | |
ג'פרי לין פלטנר (באנגלית: Jeffrey Lynn Feltner; 21 בנובמבר 1962 - 17 במרץ 1993) היה רוצח סדרתי אמריקאי וסניטר לשעבר שחנק למוות שבעה מטופלים מ-1988 עד 1989 בבתי החולים שבהם עבד. לאחר שהודה בתחילה אך לאחר מכן חזר בו מהודאתו, הוא הודה בשניים ממעשי הרצח בתמורה לעונש של 25 עד מאסר עולם וללא אישומים נוספים בשאר הרציחות. כמה שנים לאחר הרשעתו, הוא מת מאחורי סורג ובריח מסיבוכים הקשורים במחלת האיידס[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'פרי לין פלטנר נולד ב-21 בנובמבר 1962 במיאמי, פלורידה. הוריו נפרדו שלושה חודשים לפני לידתו, כאשר אביו קספר עבר למישיגן בעוד פלטנר נשאר עם אמו, שירלי[2]. השניים עברו למלרוז ב-1979, שם למד פלטנר ולאחר מכן סיים את לימודיו בבית הספר התיכון. הוא החל לבלות את רוב זמנו בביקור בברים להט"בים ובמקומות בילוי דומים באזור. במהלך מפגש מיני אחד, הוא נדבק באיידס, שהחמיר בהדרגה עם הזמן. בשנת 1986, אמו של פלטנר עזרה לו לקבל עבודה בבית אבות בו עבדה. לאחר מספר חודשים בלבד בתפקיד, הוא קודם לתפקיד של מפקח, וזכה לכבוד רב הן מצד המטופלים והן מצד הצוות. ב-1987 עזב פלטנר את עבודתו זמנית לחודשיים כדי שיוכל לאתר את אביו הביולוגי, ולאחר שהצליח בכך, חזר למלרוז והתקבל לעבודה מחדש[3].
הרציחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפברואר עד אפריל 1988, חמישה חולים מתו בבית האבות בו עבד פלנטר במה שהיה נראה כמוות מסיבות טבעיות. ביולי אותה שנה, פלטנר פנה בעילום שם לקו חם והודה בחמשת הרציחות, בטענה שהיה לו דחף בלתי נשלט לשים קץ לסבלם, ושכנראה הוא יהרוג שוב[4]. חמשת הקורבנות היו:
- ברני קתרין אולסן בת ה-69 - מורה בדימוס שעברה לפלורידה כדי להיות קרובה יותר לאחותה. אולסן נפטרה ב-7 בפברואר, במה שנחשב לתוצאה של מחלת האלצהיימר.
- לאת'ן תורנטון, בן 82 - שירת בחיל הים האמריקני, מת ב-8 בפברואר.
- שרה פ. אברמס, בת 75 - מתה ב-10 בפברואר. בזמן מותה, בני משפחתה הבחינו בחבלות חשודות סביב אפה ופיה וביקשו נתיחת גופה, אך בקשתם נדחתה על ידי חוקרי מקרי המוות שחשבו כי המוות הוא תוצאה של התקף לב.
- ריטה מיי סוגרו, בת 63, מתה ב-18 בפברואר.
- ויליאם ה. ג'יימס בן ה-73. מת ב-6 באפריל, לאחר שנחנק על ידי פלטנר[5].
למרות ההודאות הללו וחקירת פלטנר במשטרה, לא הוגשו כתבי אישום מחוסר ראיות. בעיצומה של החקירה, פלטנר התקשר שוב בעילום שם וטען כי ניסה להרוג מטופל אחר, אך טענותיו נמצאו ככוזבות. על מנת למנוע ממנו לחזור על כך, הוגש נגדו כתב אישום, והוא נמצא אשם בביצוע שיחות טלפון מטרידות, הסגת גבול והגשת דיווח כוזב. על העברות הללו, הוא קיבל עונש מאסר של ארבעה חודשים בכלא המקומי.
לאחר שחרורו ב-19 בנובמבר, עבר פלטנר לדייטונה ביץ', שם התגורר בדירה מעל בר ברחוב הראשי. עד מהרה הוא מצא עבודה במקום שדומה באופיו למקום הקודם בו עבד, שם שוב הוא קודם לתפקיד של מפקח. ב-11 ביולי 1989, נפטרה בפתאומיות דוריס מוריארטי בת ה-83, מטופלת ותיקה במרכז הסיעודי בו עבד פלטנר. מותה לא עורר חשדות באותה עת, שכן היא הייתה במצב בריאותי לקוי לאורך מספר שנים. כמה ימים לאחר מכן, פלטנר פוטר משום שלא הגיע לעבודה, אך עד מהרה מצא עבודה בבית אבות באורמונד ביץ'. ב-27 ביולי, חולה המתגורר בבית האבות, רובי פ. סווישר בן ה-81, מת במה שנחשב תחילה למוות מסיבות טבעיות. הוריו של פלטנר תמכו בהצהרות הללו, והביעו את אמונתם שבנם לעולם לא יבצע רצח[6].
מעצר, משפט ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 באוגוסט 1989, סבל פלטנר מהתמוטטות נפשית וביקש עזרה במוסד פסיכיאטרי, לפני שהתקשר למשרדי תחנת הטלוויזיה המקומית והודה בפשעיו. יום לאחר מכן, אחד ממעסיקיו הקודמים של פלטנר, התקשר למשטרה והודיע להם שעובד לשעבר שלו הודה בהריגת מספר חולים במקומות שבהם עבד, כולל הריגתה של דוריס מוריארטי. עד מהרה, נעצר פלטנר, והוגש נגדו כתב אישום על רציחתה של מוריארטי[7]. במהלך החקירות שלאחר מכן, הוא הודה בכל פשעיו, וטען שהוא ביצע אותם כדי לשים קץ לסבלם של קורבנותיו. הוא הואשם במעשי הרצח, והועמד למשפט בגינם בינואר 1990. להפתעת החוקרים, פלטנר חזר בו מעדותו וטען כי הודה הודאות שווא במעשי הרצח על מנת למשוך תשומת לב לתנאים המחרידים ולהתעללות שאירעו בבתי האבות לטענתו. לבסוף, כחלק מעסקת טיעון, הוא קיבל עונש של 25 שנות מאסר עד מאסר עולם. ב-17 במרץ 1993, מת פלטנר מסיבוכים הקשורים למחלת האיידס[8].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ FELTNER, Jeffrey Lynn, 2022-06-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Tampa Bay Times from St. Petersburg, Florida, Newspapers.com, 1990-01-08 (באנגלית אמריקאית)
- ^ James Alan Fox, Jack Levin, Kenna Quinet, The will to kill: making sense of senseless murder, Fifth edition, Los Angeles London New Delhi Singapore Washington, DC Melbourne: SAGE, 2019, ISBN 978-1-5063-6596-1
- ^ "Article clipped from The Orlando Sentinel". The Orlando Sentinel. 1990-01-13. p. 20. נבדק ב-2023-10-30.
- ^ FELTNER Jeffrey Lynn, Serial Killer Database Wiki (באנגלית)
- ^ Katherine M. Ramsland, Inside the minds of healthcare serial killers: why they kill, Westport, Conn.: Praeger, 2007, ISBN 978-0-275-99422-8
- ^ Arrest-Aug-18-1989-3263317 | NewspaperArchive, newspaperarchive.com (באנגלית)
- ^ Robert Keller, Serial Killers: Jeffrey Feltner (באנגלית בריטית)