ג'נט דיטריך
 | |
| לידה |
1926 סן פרנסיסקו, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
5 ביוני 2008 (בגיל 82 בערך) סן פרנסיסקו, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי |
| עיטורים | |
|
תואר אקדמי לשם כבוד (12 במאי 2007) | |
  | |
ג'נט כריסטין דיטריך (באנגלית: Janet Christine Dietrich; 28 ביולי 1926 – 5 ביוני 2008) הייתה טייסת אמריקאית ואחת מקבוצת ה-13 של מרקורי שעברו בתחילת שנות ה-60 את אימוני נאס"א בדומה לאסטרונאוטים של שביעיית מרקורי.
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'נט דיטריך (הידועה יותר בשם ז'אן), נולדה בסן פרנסיסקו בשנת 1926 והייתה בתם של ריצ'רד דיטריך, שעבד בעסקי היבוא, ואשתו, מריון. דיטריך החלה לטוס בגיל צעיר, וקיבלה תעודת תלמיד טייס בגיל 16. ז'אן ואחותה התאומה הזהה מריון היו הבנות היחידות בשיעורי התעופה בתיכון ברלינגאם. כשלמדה לתואר הראשון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, דיטריך הייתה נשיאת מועדון הטיסה של האוניברסיטה והתאמנה בנמל התעופה הבין-לאומי אוקלנד, שם קיבלה את רישיון הטיס הפרטי שלה ב-1946.
בשנת 1947, ג'נט דיטריך ואחותה מריון נכנסו למירוץ האווירי הראשון מצ'יקו לסן מטאו והגיעו במקום הראשון, תוך שהן מביסות גברים מנוסים. לאחר השתתפות במרוצים מקומיים אחרים, התאומות המעופפות הגיעו למקום השני במירוץ האוויר הטרנס-יבשתי של כל הנשים של שנת1951, הידוע בשם ״פאודר פאף דרבי" (אנ'). הן גם התחרו במרוץ של השנה שלאחר מכן, כשהן טסו בסטינסון וויאג'ר שהושאל להן על ידי אחד מהסטודנטים הטייסים של ז׳נט, דונלד פרל.
זמן קצר לאחר שסיימה את לימודיה ב-1949, הפכה דיטריך לטייסת הראשית של ססנה איירקראפט קומפני. בתפקידה, דיטריך סיפקה מטוסים מרובי מנועי מהמפעל בויצ'יטה, ערכה טיסות ניסוי עבור המפעל, הטיסה טיסות מסחריות ופיקחה על בתי הספר לטיסה ולימודי קרקע. בשנת 1953 היא הייתה הטייסת הראשית של סנטה מוניקה פליירס, בית ספר לטיסה בסנטה מוניקה, קליפורניה.
בסוף שנות ה-50, דיטריך עבדה כראש מחלקת הטיסה של חברת אייר אואזיס בנמל התעופה בלונג ביץ', והיא מזכירה את התפקיד הזה בהופעתה בפרק של "You Bet Your Life"[1] ששודר ב-31 בינואר 1957. מאוחר יותר, במסגרת תפקידה כבוחנת טיסה עבור רשות התעופה הפדרלית, היא ביצעה הערכות טייסים והנפקת תעודות.[2]
תוכנית אישה בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1960, דיטריך ואחותה היו בקבוצה נבחרת של טייסים שהוזמנו למרפאת Lovelace באלבקרקי, שם מומחים בדקו עבור נאס"א, אסטרונאוטים פוטנציאליים. הנשים עברו את אותן בחינות ובדיקות רפואיות כמו אלן שפרד, ג'ון גלן ושאר הגברים שבסופו של דבר כן המריאו לחלל. הבחינות הנרחבות כללו הכל, החל מבליעת 3 מטרים של צינור גומי ועד שתיית מים רדיואקטיביים. אף על פי שגובהה היה 1.59 מטר ומשקלה 45 ק״ג, דיטריך השלימה את הבדיקות, כמו אחותה ו-11 נשים נוספות. בזמן שהנשים חיכו לשלב הבא בתוכנית, ביולי 1961 הבדיקות הופסקו ללא אזהרה או הסבר. יעברו עוד שני עשורים עד שארצות הברית תשגר את האישה הראשונה שלה לחלל, סאלי רייד, אסטרופיזיקאית שהפכה לאסטרונאוטית.
קריירה מאוחרת יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1960, הפכה דיטריך לאישה הראשונה במדינה שזכתה ברישיון טייס למטוסי תובלה, הרישיון בדרגה הגבוהה ביותר של מינהל התעופה הפדרלי האמריקאי. היא המשיכה בקריירה של טייסת מסחרית שנמשכה גם בשנות ה-70 של המאה ה-20. דיטריך עבדה עבור "World Airways", תאגיד באוקלנד שהפך לקבלן מפתח צבאי במהלך מלחמת וייטנאם. בתפקיד זה היא ביצעה טיסות סדירות בין אזור המלחמה לבסיס העולמי בנמל התעופה הבינלאומי של אוקלנד. עם זאת, מותה של אחותה התאומה ב-1974 הביא לסיום קריירת הטייס שלה.
בשנת 2006, מוזיאון האוויר והחלל הבינלאומי לנשים פתח תערוכה המכבדת את ה-13 של מרקורי בשם: "13 נשות מרקורי: קישור נשכח לעתיד". במאי 2007, הנשים מקבוצת ה-13 של מרקורי קיבלו תואר דוקטור לשם כבוד למדעים מאוניברסיטת ויסקונסין-אושקוש. במשך 34 שנות קריירה תעופה, דיטריך צברה יותר מ-12,000 שעות במושב הטייס. היא ואחותה לא נישאו מעולם.
דיטריך מתה ב-5 ביוני 2008 בסן פרנסיסקו מסיבות טבעיות בגיל 81.[3]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ You Bet Your Life #56-19 Groucho versus a talent agent (Secret word 'Head', Jan 31, 1957), נבדק ב-2024-05-08
- ^ "Encyclopedia Astronautica Index: 1". אורכב מ-המקור ב-30 במרץ 2002.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bay Area pilot Janet Christine Dietrich dies". 17 ביוני 2008.
{{cite web}}: (עזרה)