ג'ייק גארן
 | |||||
| גארן במדי נאס"א | |||||
| לידה |
12 באוקטובר 1932 (בן 91) ריצ'פילד, יוטה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | אדווין ג'ייקוב גארן | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה | אוניברסיטת יוטה | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי, אסטרונאוט | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
מדליית נאס"א לטיסה בחלל  | |||||
  | |||||
אדווין ג'ייקוב "ג'ייק" גארן (באנגלית: Edwin Jacob "Jake" Garn; נולד ב-12 באוקטובר 1932) הוא פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת יוטה בשנים 1974–1993. גארן הוא חבר המפלגה הרפובליקנית. הוא נעשה לחבר הקונגרס המכהן הראשון שטס לחלל החיצון במשימה הרביעית של מעבורת החלל דיסקברי, STS-51-D, באפריל 1985. בעבר היה ראש עיריית סולט לייק סיטי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גארן, בנו של טייס קרב במלחמת העולם הראשונה, נולד בריצ'פילד שביוטה. הוא למד בבית הספר התיכון איסט, בתיכון קלייטון ובית הספר היסודי יואינטה. בשנת 1955 השלים באוניברסיטת יוטה לימודי תואר ראשון בעסקים ובמימון, והיה חבר באחווה סיגמא כי.
גארן היה מנהל ביטוח בתחילת דרכו. הוא שירת בצי ארצות הברית כטייס Martin P5M Marlin. בנוסף, שירת כטייס של להק התדלוק האווירי ה-151 במשמר הלאומי של יוטה, שם הטיס את בואינג KC-97 סטרטופייטר ובואינג KC-135 סטרטוטנקר. באפריל 1979 פרש משירות צבאי בדרגת קולונל. לאחר משימתו במעבורת החלל של נאס"א הועלה לדרגת בריגדיר גנרל[1]. הוא צבר 17 אלף שעות טיסה במטוסים צבאיים כאשר טס לחלל.
לפני היבחרו לסנאט היה גארן חבר מועצת עיריית סולט לייק סיטי במשך ארבע שנים, ובשנת 1971 נבחר לראש העירייה. הוא נכנס לתפקידו בדצמבר 1972. נכון ל-2024, הוא הרפובליקני האחרון שכיהן בתפקיד זה. גארן היה פעיל בליגת הערים והעיירות של יוטה וב-1972 אף כיהן כנשיא הליגה. בשנת 1974 היה סגן נשיא ראשון של ליגת הערים הלאומית, ובשנה העוקבת היה נשיא כבוד של הארגון.
בסנאט האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 1974 נבחר גארן אל הסנאט של ארצות הברית. הוא החליף בתפקיד את הסנאטור הרפובליקני הפורש ואלאס בנט, אביו של בוב בנט, לימים יורשו של גארן עצמו בסנאט. הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה בנובמבר 1980 עם 74% מקולות הבוחרים, הניצחון הגדול ביותר בבחירות מדינתיות בהיסטוריה של יוטה. ב-1986 נבחר לתקופת כהונה שלישית.
אף על פי שהיה מתנגד הפלות איתן, גארן הצטרף לחבר הקונגרס הנרי הייד (אנ') מאילינוי בפרישה מהוועד המנהל של "ועדת הפעולה הפוליטית למען החיים" כאשר מנכ"ל הארגון, פיטר ג'מה, פרסם "רשימת מבוקשים" של מחוקקים שתמכו בזכויות הפלות. גארן והייד, מחברו של "תיקון הייד" המגביל את המימון הפדרלי להפלות בתוכנית המדיקייד, גרסו ש"רשימות מבוקשים" אינן מועילות משום שהן יוצרות מחלוקת בלתי הפיכה בין חברי הקונגרס של ארצות הברית, שכל אחד מהם יכול להיות נתון להתקפה אישית מצד קבוצת אינטרס כלשהי. ג'מה אמר כי הוא הופתע מפרישתם של גארן והייד מהארגון שניהל, אך המשיך ביוזמתו להוציא 650 אלף דולר אמריקני עבור מועמדים מתנגדי-הפלות בבחירות 1982[2].
גארן ישב בראשות ועדת הבנקאות, השיכון והעניינים האורבניים של הסנאט של ארצות הברית והיה חבר בשלוש ועדות משנה: שיכון ועניינים עירוניים, מוסדות פיננסיים, ומדיניות פיננסית מוניטרית בין-לאומית. הוא גם היה חבר בוועדת ההקצבות וכיו"ר ועדת המשנה לסוכנויות עצמאית של מחלקת השיכון והפיתוח העירוני של ארצות הברית. הוא שירת בארבע ועדות משנה נוספות של ועדת ההקצבות. גארן כיהן כחבר בהנהגה הרפובליקנית מ-1979 עד 1984 כמזכיר הסיעה הרפובליקנית. בבחירות 1992 בחר לפרוש מהחיים הפוליטיים ולא להתמודד לתקופת כהונה נוספת.
משימתו בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
גארן ביקש לטוס במעבורת החלל דיסקברי מכיוון שהיה יו"ר ועדת המשנה של ועדת ההקצבות שהייתה אמונה על נאס"א, והיה לו ניסיון תעופה ענף[3]. הוא הטיס בעבר אב טיפוס B-2 ספיריט ונהג בטנק חדש של צבא ארצות הברית. כבר בשנת 1981 החל לשאול בפומבי את בכירי נאס"א על אפשרות שיטוס במעבורת חלל, בשעה שהסוכנות תכננה זה מכבר להטיס "נוסעים אזרחיים" כגון אמנים, עיתונאים, בדרנים ואפילו מורים (במסגרת המיזם "מורה בחלל"). למרות כל זאת, ההודעה בנובמבר 1984 כי חבר קונגרס יטוס לחלל הפתיעה את רוב הציבור. גארן אמר שטיסה במעבורת תהיה מסע לגילוי עובדות: ”אני בכנות מאמין כי זה הכרחי שחברי הקונגרס יבדקו דברים שהם מצביעים עבורם ויוודאו שהכספים מושקעים כראוי; ייתכן שיהיה צורך בסנאטור שיבדוק את החתול בשק.”
STS-51-D שוגרה ממרכז החלל קנדי שבפלורידה. מטרתה העיקרית הייתה לפרוס שני לווייני תקשורת ולבצע פעולות אלקטרופורזה ואקו לב בחלל בנוסף למספר ניסויים אחרים. כמומחה מטען, תפקידו של גארן במשימה היה משקיף מטעם הקונגרס האמריקאי וכמושא לניסויים רפואיים במחלת חלל. בסיום המשימה, גארן טס יותר מארבע מיליון קילומטר ב-108 מסלולים מסביב לכדור הארץ, תוך רישום של למעלה מ-167 שעות בחלל.
מחלת החלל בה נתקף גארן במהלך שליחותו הייתה כה חמורה עד כי קנה המידה למחלה נקבע על שמו, כאשר "גארן 1" היא הרמה החמורה ביותר של המחלה. אסטרונאוטים אחדים נאס"א שהתנגדו לתוכנית מומחי המטען, כמו מייק מוליין (אנ'), האמינו שמחלת החלל של גארן היא עדות לאי-ההלימה של הטסת אנשים עם הכשרה מעטה. עם זאת, גארן היה במצב גופני מצוין, והחל לטוס בגיל 16. על שמו נקרא סימולטור ומתקן האימונים ג'ייק גארן – מתקן האימונים של נאס"א לאסטרונאוטים בתוכניות המעבורת ותחנת החלל הבין-לאומית. עם שובו לכדור הארץ היה גארן שותף בכתיבת הרומן "Night Launch" משנת 1989. הספר מגולל סיפור בדיוני של השתלטות טרוריסטים על מעבורת החלל דיסקברי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ייק גארן באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- אתר רשמי למורשת ג'ייק גארן (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Newsmakers". Kentucky New Era. Retrieved February 16, 2011. (באנגלית)
- ^ THE NATION; Congressmen; Draw the Line at; New 'Hit List', באתר הניו יורק טיימס, 7 ביוני 1981 (באנגלית)
- ^ Low Point: Senator Jake Garn Flies in Space, באתר מגזין טיים, 12 באפריל 1985 (באנגלית)