ג'יימס פרוקטור נוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס פרוקטור נוט
James Proctor Knott
ג'יימס פרוקטור נוט בין השנים 1870–1880
ג'יימס פרוקטור נוט בין השנים 1870–1880
לידה 29 באוגוסט 1830
רייוויק, קנטקי-Raywick, Kentucky
פטירה 18 ביוני 1911 (בגיל 80)
לבנון, קנטקי
שם מלא Hon. Jas. Proctor Knott, Ky
מדינה קנטקיקנטקי קנטקי, ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה Ryder Cemetery בעיר לבנון, קנטקי
השכלה
  • משפטים,
  • עורך דין,
  • פרופסור לאזרחות וכלכלה
עיסוק
  • עורך דין,
  • פוליטיקאי
  • פרופסור לאזרחות וכלכלה בסנטר קולג', בדנוויל, קנטקי
מפלגה דמוקרטית
בת זוג
  • מרי אי. פורמן (נפטרה בלידת בנם הראשון) נשואין 1852 נפטרה 1853
  • שרה ר' מקלרוי (בת דודתו) נשואין 1858
מושל קנטקי ה־29
5 בספטמבר 1883 – 30 באוגוסט 1887
(4 שנים)
→ Luke P. Blackburn
Simon B. Buckner ←
חבר בית הנבחרים של ארה"ב מטעם מדינת קנטקי
4 במרץ 1867 – 3 במרץ 1871
(4 שנים)
→ Aaron Harding
William B. Read ←
חבר בית הנבחרים של ארה"ב מטעם מדינת קנטקי, קדנציה שניה
4 במרץ 1875 – 3 במרץ 1883
(8 שנים)
→ William B. Read
Thomas B. Robertson ←
תובע כללי של מדינת מיזורי
1858–1861
(כ־3 שנים)
→ Ephraim B. Ewing
Aikman Welch ←
חבר בבית הנבחרים של מדינת מיזורי
1857–1858
פרסים והוקרה
  • מחוז נוט בקנטקי נקרא על שמו
  • העיר פרוקטור, מינסוטה, נקראת על שמו
חתימה

ג'יימס פרוקטור נוט (באנגלית: James Proctor Knott;‏ 29 באוגוסט 1830 – 18 ביוני 1911) שירת בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת קנטקי וכיהן בתפקיד מושל קנטקי ה-29 בין השנים 1883–1887.

הוא נולד בקנטקי, עבר למיזורי ב-1850 והחל שם את הקריירה הפוליטית שלו. בין השנים 1859 ל-1861 הוא כיהן בתפקיד התובע הכללי של מדינת מיזורי. במקום להישבע שבועת אמונים לממשל הפדרלי לפני פרוץ מלחמת האזרחים הוא התפטר, וכתוצאה מכך הוא הודח ונכלא לזמן קצר. הוא חזר לקנטקי ב-1863 ונבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית. בשנת 1871, הוא נשא נאום במסגרת הצעת חוק לסבסוד פרויקט להרחבת מסילות הברזל מערבה. בנאום, הוא הזכיר את העיירה הנידחת דולות' שבמינסוטה. נאום דולות' הודפס בכמה פרסומים שהביאו להערכה לאומית של נוט. ב-1870 הוא לא עמד לבחירה מחדש, במקום זאת התמודד לתפקיד המושל ונכשל. בשנת 1875, הוא חזר לבית הנבחרים ושימש בתפקיד יושב ראש ועדת המשפט.

בשנת 1883 עזב נוט את הקונגרס, והתמודד בהצלחה על תפקיד מושל מחוז נוט. במחוז נוט הוא הצליח להעביר רפורמות חשובות בחינוך, אך נבלם בחתירתו לרפורמת מס. לאחר כהונתו כמושל, ב-1891 הוא היה ציר לוועידה החוקתית של מדינת קנטקי. ב-1892 הוא מונה לפרופסור בסנטר קולג' (אנ') בדנוויל, קנטקי (אנ'). ב-1894 הוא עזר לארגן את בית הספר למשפטים של הקולג'. עד 1902 הוא שימש כדיקן בית הספר למשפטים, עד שמחלה אילצה אותו לפרוש. הוא מת בביתו בלבנון, קנטקי (אנ') ב-18 ביוני 1911.

ילדות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באוגוסט 1830 ג'יימס פרוקטור נוט נולד ב-רייוויק (אנ'), שבמחוז מריון (אנ'), קנטקי,[1] לג'וזף פרסי ומריה אירווין (מקאלרוי) נוט.[2] הוא חונך על ידי אביו מגיל צעיר, ולאחר מכן למד בבתי ספר ציבוריים במחוזות מריון ושלבי.[3][4] ב-1846 החל ללמוד משפטים.[4] במאי 1850, הוא עבר למחוז ממפיס, שבמדינת מיזורי, שם התקבל ללשכת עורכי הדין. בשנת 1951 החל לעסוק בעריכת דין.[1] הוא שירת גם במשרדי בית המשפט המחוזי של מחוז ממפיס.[4]

ב-17 בנובמבר 1852, נוט התחתן עם מרי אי. פורמן.[4] באוגוסט 1853, פורמן מתה במהלך לידת ילדם הראשון[2][4] ב-14 בינואר 1858 נוט התחתן בשנית, עם בת דודתו, שרה ר' מקלרוי.[2]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1857 החלה הקריירה הפוליטית של נוט כאשר הוא נבחר לייצג את מחוז סקוטלנד, מיזורי (אנ') בבית הנבחרים של מיזורי.[4] הוא כיהן כיו"ר ועדת המשפט וניהל את דיוני ההדחה כנגד השופט אלברט ג'קסון.[4] באוגוסט 1858 נוט התפטר ממושבו בבית המחוקקים כדי לקבל את מינוי מושל מיזורי במקום רוברט מ. סטיוארט.[4] בשנת 1860, הוא נבחר לתקופת כהונה מלאה בתפקיד התובע הכללי של מדינת מיזורי.[2]

בינואר 1861, מיזורי כינסה ועידה כדי לקבוע אם היא תלך בעקבות מדינות אחרות התומכות בעבדות ותתנתק מהאיחוד של מדינות ארצות הברית.[4] נוט היה בעד הפרישה מהאיחוד.[4] העמדה להישאר באיחוד גברה בוועידה ברוב של 80,000 קולות.[4] על כן נוט התפטר מתפקידו כתובע הכללי במקום להישבע שבועת אמונים הנדרשת על ידי הממשלה הפדרלית.[4] כתוצאה מסירובו נמנע ממנו לשרת במדינת מיזורי ובנוסף הוא נכלא לזמן קצר.[4]

ב-1863, חזר נוט לקנטקי ופתח מחדש את משרד עריכת הדין שלו בעיר לבנון.[1] בשנת 1867 הוא נבחר לנציג המפלגה הדמוקרטית לבית הנבחרים של ארצות הברית.[1] כמחוקק, הוא התנגד לסדר היום אודות תקופת השיקום שהציעו הרפובליקנים הרדיקליים ולאשרור התיקונים הארבעה עשר והחמישה עשר בחוקה.[2][5] בשנת 1870 הוא נבחר מחדש לכהונה שנייה.[1]

הפעולה הבולטת ביותר של נוט כמחוקק התרחשה לקראת סיום תפקידו הראשון בקונגרס. ב-27 בינואר 1871, הוא נשא נאום סאטירי שלעג להצעת חוק שהייתה מיועדת להעניק חמישים ושבע מענקי קרקע והקלות כספיות לחברת מסילות הברזל כדי לקדם את פרויקט התרחבותן מערבה.[6] בנאום, נוט בחן את המסילה שהציעו בייפילד וסנט קרויקס[7] מנהר סנט קרואה לדולות' כדי להבהיר את דבריו,[6] הוא לעג למרחק של העיירה ולצורך במסילת ברזל אליה. בהתייחסו שוב ושוב למפה הוא שאל, היכן נמצא דולות'?[6] בעקבות הנאום, הצעת חוק הרכבת נדחתה על ידי הקונגרס.[6]

נאומו של נוט, המכונה Duluth! או The Untold Delights of Duluth, הביאו לנוט הערכה לאומית והעתקים של הנאום הודפסו ונמכרו.[8][9][10][11][12][6] תושבי דולות' ככל הנראה לא נעלבו מהנאום.[6] ב-1894 שולבה מסילה לעיר שליד דולות' בשם "פרוקטורנוט"; בשנת 1904, העיר אימצה את שמה הנוכחי של פרוקטור שבמינסוטה (אנ').[13][14]

בשנת 1871, הגיש נוט מועמדות למשרת מושל קנטקי, אך הוא הפסיד במרוץ למועמדות לטובת חבר המפלגה הדמוקרטית פרסטון לסלי.[15] ב-1875 נוט נבחר מחדש לבית הנבחרים, וכיהן ארבע קדנציות רצופות.[1] הוא עמד בראש ועדת המשפט של בית הנבחרים בשלושת הקדנציות הראשונות.[1] בשנת 1876, הוא מונה לאחד ממנהלי תהליך ההדחה כנגד מזכיר המלחמה של ארצות הברית לשעבר ויליאם וו. בלקנאפ.[1]

מושל קנטקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס פרוקטור נוט בשנת 1886

בשנת 1883 נוט היה אחד ממספר מועמדים שרצו לתפקיד מושל קנטקי מטעם המפלגה הדמוקרטית. בין המועמדים הבולטים הנוספים נכללו, חבר הקונגרס תומאס לורנס ג'ונס, הגנרל לשעבר של קונפדרציית המדינות של אמריקה סיימון בוליבר באקנר, השופט ג'ון ס. אוסלי וראש עיריית לואיוויל, צ'ארלס דונלד ג'ייקוב. ההצבעה החלה ב-16 במאי 1883, כאשר ג'ונס הוביל מבחינת מספר הקולות, אך לא הצליח להשיג רוב. לאחר מניין ארבע קלפיות, ג'ייקוב הסיר את שמו ונוט עבר להוביל. למחרת, אוסלי עזב את המרוץ ונוט הרחיב את הפער בהובלה. אף על פי שבאקנר נשאר במרוץ, המרוץ הגיע לשלב שבו ג'ונס ונוט נשארו אחרונים. צירים ממחוז אוון עברו לטובת נוט, ומחוזות אחרים הלכו בעקבותיהם במהרה. ג'ונס פרש, ונוט נשאר מועמד יחיד פה אחד.[16]

בבחירות הכלליות, נוט ניצח את תומאס ז. מורו הרפובליקני, בהפרש של כ-45,000 קולות.[2] בתקופת כהונתו נוט ביקש מהמחוקקים לבצע רפורמה יסודית במערכת המס של המדינה, אך תגובתם היחידה של המחוקקים הייתה יצירת ועדת שוויון שתפקידה לבצע שומות מס שוויוניות.[2] המחוקקים גם סירבו להעניק לוועדת הרכבת את כל הסמכויות שביקש נוט.[2]

היוזמות המוצלחות ביותר של נוט היו בתחום החינוך. בהנהגתו הקימה מדינת קנטקי בפרנקפורט את בית הספר הרגיל לאפרו-אמריקאים, את אוניברסיטת המדינה של קנטקי ויצרה את ארגון המורים הממלכתי.[3] חקיקה חדשה פירטה, לראשונה בתולדות מדינת קינטקי, את החובות והאחריות של מחנכים, מנהלים ומועצות בתי ספר.[2]

הכישלונות העיקריים של נוט היו במיגור הפשיעה, מפני שמהומות המשיכו להשתולל במדינה.[2] הצפיפות בבתי הכלא גרמה לנוט להפעיל את כוח החנינה שלו באופן ליברלי.[17]

שנות חייו המאוחרות ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של נוט בלבנון

לאחר כהונתו כמושל, המשיך נוט לעסוק בעריכת דין בבירה פרנקפורט.[2] הוא דחה שני מינויים נפרדים שהציע לו הנשיא גרובר קליבלנד.[3] המנוי הראשון היה להיות המושל הטריטוריאלי של הוואי; המינוי השני היה מינוי לוועדת המסחר הבין-מדינתית.[3] בין השנים 1887 ו-1888 נוט שימש כעוזר מיוחד של התובע הכללי של מדינת קנטקי ובשנת 1891 הוא נבחר כציר לוועידה החוקתית של המדינה.[2]

בשנת 1892 נוט השלים לימודים לתואר פרופסור לאזרחות ולכלכלה בסנטר קולג' בדנוויל, קנטקי.[1] ב-1894 ייסדו נוט ונשיא המרכז, ויליאם סי. יאנג, מחלקה למשפטים בקולג'; נוט הפך לדיקן הראשון של המחלקה.[4] ב-1902 מחלה אילצה אותו לפרוש.[2] הוא נפטר בעיר לבנון ב-18 ביוני 1911, ונקבר בבית העלמין ריידר, בלבנון.[1] מחוז נוט, קנטקי הוקם בשנת 1884 ונקרא לכבודו ועל שמו.[4]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Harrison, Lowell H. (1992). Kleber, John E. (ed.). The Kentucky Encyclopedia. Associate editors: Thomas D. Clark, Lowell H. Harrison, and James C. Klotter. Lexington, Kentucky: The University Press of Kentucky. ISBN 0-8131-1772-0.
  • Ireland, Robert M. (2004). Lowell H. Harrison (ed.). Kentucky's Governors. Lexington, Kentucky: The University Press of Kentucky. ISBN 0-8131-2326-7.
  • "Kentucky Governor James Proctor Knott". National Governors Association. נבדק ב-4 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  • Powell, Robert A. (1976). Kentucky Governors. Danville, Kentucky: Bluegrass Printing Company. OCLC 2690774.
  • Tapp, Hambleton; James C. Klotter (1977). Kentucky: Decades of Discord, 1865-1900. The University Press of Kentucky. ISBN 0-916968-05-7. נבדק ב-30 במאי 2009. {{cite book}}: (עזרה)
  • Upham, Warren; Patricia C. Harpole (2001). Minnesota place names: a geographical encyclopedia. Minnesota Historical Society Press. ISBN 0-87351-396-7. נבדק ב-9 ביוני 2009. {{cite book}}: (עזרה)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tapp, Hambleton (באפריל 1972). "James Proctor Knott and the Duluth Speech". The Register of the Kentucky Historical Society. 70: 77–93. {{cite journal}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס פרוקטור נוט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 "J. Proctor Knott"
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 Harrison, p. 522
  3. ^ 1 2 3 4 "Kentucky Governor James Proctor Knott"
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 Powell, p. 66
  5. ^ Tapp in Decades of Discord, p. 33
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 Harrison, p. 273
  7. ^ "(Chapter 3) The New Land: Settlement and the Development of Agriculture in the St. Croix Valley". Saint Croix NSR: Historic Resource Study. אורכב מ-המקור ב-5 באוקטובר 2019. נבדק ב-15 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ McCullough, David G. (ביוני 1971). "The Untold Delights Of Duluth". American Heritage (magazine) (באנגלית). נבדק ב-15 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ alfgon.geo. "The Untold Delights of Duluth". geocities. אורכב מ-המקור ב-31 ביולי 2004. נבדק ב-15 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Jordan, Philip D. (1954). "Proctor Knott's "Speech on Duluth"". Minnesota History. 34 (2): 67–78. ISSN 0026-5497. נבדק ב-15 ביוני 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Tapp, Hambleton (1972). "James Proctor Knott and the Duluth Speech". The Register of the Kentucky Historical Society. 70 (2): 77–93. ISSN 0023-0243. נבדק ב-15 ביוני 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Schwartz, Miranda (28 בינואר 2015). "'The Untold Delights of Duluth': The Speech That Killed the Railroad Bill". New York Historical Society. נבדק ב-15 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Upham, p. 533
  14. ^ "Minnesota moment: A speech lampooning Duluth gave nearby Proctor its name". Star Tribune. נבדק ב-15 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Tapp in Decades of Discord, p. 37
  16. ^ Tapp in Decades of Discord, p. 213
  17. ^ Ireland, p. 117
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27יימס_פרוקטור_נוט&oldid=38587042"