ג'יימס פאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס פאד
James Faed
דיוקן של בן האומן
דיוקן של בן האומן
לידה 4 באפריל 1821
Gatehouse of Fleet, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בספטמבר 1911 (בגיל 90)
אדינבורו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית קברות דין עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים James Faed the younger עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס פאדאנגלית: James Faed;‏ 4 באפריל 182123 בספטמבר 1911) היה אמן סקוטי מפורסם.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס היה בנו השני מבין ששת ילדיו של ג'יימס פאד, ומרי לבית מקג'וך. שניים מאחיו, ג'ון פאד ותומאס פאד ובנו ג'יימס פאד, ג'וניור. גם הפכו לאמנים.

בשנותיו הראשונות אביו שעסק בבנייה חשב שלג'יימס יש כישרון ניכר להנדסה. כשהיה בן שש עשרה הוא בנה סירה במשך שנה. בגיל שבע עשרה הוא נסע למריפורט עם אביו ואחיו ג'ון. בזמן שג'ון צייר מיניאטורות, ג'יימס עשה את אותה עבודה כמו אנשי אביו.

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם זאת, עם מות אביו ב-1842 הצטרף ג'יימס לשני אחיו, ג'ון ותומס, שהתגוררו באדינבורו.[2] ג'יימס החל לצייר נופים, מיניאטורות ודיוקנאות בשמנים ובצבעי מים והפך למציג קבוע באקדמיה הסקוטית המלכותית במשך עשרים שנה. סצנת החוף שלו בצבעי מים בחוף קולונד נמצאת בגלריה לאמנות אברדין. שתיים מהמיניאטורות שלו, "איזבלה לוקהרט" "רוברטסון ומיס מרי דאנקן" משובחות במיוחד.

ג'יימס, שהוצג בפני חרט המצוטינט, ג'ון בונר, התעניין בשיפור התהליך להכנת הלוח עבור החרט - ייתכן עקב העניין ההנדסי בו הבחין אביו. הוא גם פיתח עניין עז במצוטינט, והקריירה שלו עד מהרה החלה להתמקד באמנות זו וכחרט בכלל. בתור חרט הוא יצר במשך למעלה מחמישים שנה. הוא זכה לשבחים בימיו על ידי החרט הדגול סמואל קאזינס (1801–1887). כמה מיצירותיו של פאד הוזמנו על ידי האגודה המלכותית לקידום האמנויות היפות בסקוטלנד.

בערך ב-1871 נסע ג'יימס לאוסטרליה על מנת לבקר את אחיו ויליאם, שהיגר, ושהה בסטוני פארק, ברונסוויק, ביתו של תיאודוטוס ג'ון סאמנר. הבית נהרס מאוחר יותר בשריפה, ואיתם אבדו חריטות רבות של החיים שהיו שם מאת ג'יימס פאד. אך אלה ששרדו נתלו בחדר האוכל של הבית שנבנה מחדש.

חריטות הדיוקנאות שלו זכו לביקוש נרחב והפטרון הראשון שלו היה ג'ון ווטסון גורדון שב-1850 הפך לנשיא האקדמיה הסקוטית המלכותית. פאד חרט לפחות מאה שלושים ושלושה לוחות, אחד מהם היה עבור הוועדה המלכותית לציור של המלכה ויקטוריה והנסיך ארתור. ההזמנה האחרונה שלו הייתה דיוקן של הרוזנת מסיפילד שנתלה באקדמיה המלכותית בשנת 1877.

התחריט האחרון שעשה ג'יימס פאד, בגיל שמונים, היה דיוקנו של רוזן הבית, אביו של ראש הממשלה לעתיד, סר אלק דאגלס-הום. הוא הוצג באקדמיה המלכותית בשנת 1899.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא מת בפתאומיות בזמן שאכל את ארוחת הצהריים באדינבורו, בשנתו התשעים ואחת.

אשתו מרי קוטון נפטרה ב-1887 בגיל שישים. הם קבורים עם בניהם, ד"ר סטיוארט פאד (1869-1898) ופרנסיס גרנט פאד (1867–1914) בבית הקברות דין.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס פאד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ McKerrow, Mary, The Faeds, Canongate Publishing Ltd., Edinburgh, 1982, pp. 47–54.
  2. ^ Edinburgh Post Office Directory 1849