ג'יימס מילטון סמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס מילטון סמית'
James Milton Smith
ג'יימס מילטון סמית'
ג'יימס מילטון סמית'
לידה 24 באוקטובר 1823
מחוז טוויגס, ג'ורג'יה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בנובמבר 1890 (בגיל 67)
קולומבוס, ג'ורג'יה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות אלטה ויסטה, גיינסוויל, ג'ורג'יה, ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל ג'ורג'יה ה־48
12 בינואר 187212 בינואר 1877
(5 שנים)
יושב ראש בית הנבחרים של ג'ורג'יה
1871
→ רוברט מק'וורת'ר
ג'וזף ב. קאמינג ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס מילטון סמית'אנגלית: James Milton Smith;‏ 24 באוקטובר 182326 בנובמבר 1890) היה פוליטיקאי אמריקאי מג'ורג'יה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ג'ורג'יה ה-48 בשנים 18721877.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס מילטון סמית' נולד במחוז טוויגס שבג'ורג'יה, והתחנך באקדמיית קולודן שבמחוז מונרו. ב-1846 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין ופתח את משרד עורכי הדין הראשון שלו בקולומבוס. ב-1855 הוא התמודד ללא הצלחה על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית.

מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, התגייס סמית' לצבא הקונפדרציה כקפטן ברגימנט הרגליים ה-13 של ג'ורג'יה. הוא קודם לדרגת מייג'ור, וב-1862 היה לקולונל של הרגימנט. הוא פיקד על הרגימנט במערכת גטיסברג, וצעד על גדות נהר ססקואנה לפני ששב לגטיסברג כדי להשתתף בקרב גטיסברג. ב-1864 הוא נפצע קשה בקרב קולד הרבור (אנ') ושב לג'ורג'יה כדי להחלים.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' פרש מהצבא ונכנס לפוליטיקה. הוא נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית לקונגרס של הקונפדרציה, בו הוא כיהן עד תום המלחמה ב-1865. הוא הקים משרד עורכי דין מצליח בשותפות בקולומבוס, וב-1870 נבחר לבית הנבחרים של ג'ורג'יה כמתנגד בולט למדיניות השיקום הרדיקלית. בשנה שלאחר מכן הוא היה ליושב ראש בית הנבחרים.

ב-1872 נבחר סמית', מבלי שהתמודדו מולו מועמדים אחרים, כמושל ג'ורג'יה, והוא החליף את המושל המכהן בנג'מין קונלי. עבור רבים, סימלה השבעתו של סמית' ב-12 בינואר 1872 את תום תקופת השיקום ואת שובה לשלטון של המפלגה הדמוקרטית בג'ורג'יה. ב-1874 נבחר סמית' לתקופת כהונה שנייה, וכיהן עד 1877. במהלך תקופת כהונתו השנייה הוא שימש כנציג לוועידה הארצית של המפלגה שהתקיימה ב-1876.

הישגיו העיקריים של סמית' כמושל כללו את שיקום דירוג האשראי של המדינה כאשר הוא ביטל איגרות חוב שהוצאו במרמה, צמצם את הוצאות המדינה באופן כללי, פרע את חובות המדינה, וכך הוא סיים את כהונתו עם עודף בקופת המדינה. סמית' היה תומך בהקמת מחלקת החקלאות של המדינה, והוא בלט במינוי המועמדים המוכשרים ביותר לאיוש תפקידים בממשלו, זאת בניגוד למערכת הפטרונות הפוליטית שהייתה פופולרית באותה תקופה.

בראיון שהעניק ב-1876 לעיתון "אטלנטה ג'ורנל קונסטיטיושן", העיר סמית' הערות גזעניות בנוגע לאפרו-אמריקאים, וכינה אותם "בטלנים", "בזבזנים", וציין שהם "תמיד תלויים בלבנים בכל עניין". "יוזמת השוויון המשפטי" (Equal Justice Initiative), ארגון ללא כוונת רווח שפועל במונטגומרי, אלבמה, ציין בדיעבד ב-2017, שהאפרו-אמריקאים היו 46 אחוזים מהציבור שהצביע עבורו.[1]

ב-1877 נוצח סמית' בניסיונו להיבחר לסנאט של ארצות הברית. הוא מונה כיושב הראש של נציבות הרכבות החדשה של ג'ורג'יה, ושימש בתפקיד במשך שש שנים. כאשר שב לקריירה המשפטית שלו, מינה אותו המושל ג'ון בראון גורדון, מפקדו לשעבר במלחמת האזרחים, כשופט בבית המשפט הגבוה, והוא כיהן על כס השיפוט בשנים 18881890.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' היה נשוי פעמיים. בתחילה לסאלי מרשל ולבורן, ולאחר מותה להסטר אן ר. בראון.

ג'יימס מילטון סמית' נפטר בקולומבוס ב-25 בנובמבר 1890. הוא נטמן בבית הקברות אלטה ויסטה שבגיינסוויל, ג'ורג'יה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]