ג'יב מיכייסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יב מיכייסקו

ג'יב מיכֶיֶסקוּרומנית: Gib Mihăescu, שמו בלידה גאורגה י. מיכייסקו Gheorghe I.Mihăescu;‏ 23 באפריל 1894 - 19 באוקטובר 1935) היה סופר ומחזאי רומני. זכו להערכה במיוחד הרומנים שלו, "הרוסיה" ו"דונה אלבה". יצירתו התאפיינה בעיקר בתיאור חוויות אובססיביות, במיוחד ארוטיות (ברומן "הרוסיה" סביב האידיאל הנשי ו"הנשמה הרוסית") הגורמות להידרדרות נפשית ומוסרית.[1][2]. היה עורך דין בהכשרתו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכייסקו נולד ב-1894 ב דרגשאן, מחוז ולצָ'ה, היה השלישי מבין תריסר ילדי הוריו - העורך דין יואן מיכייסקו, ואשתו האדוקה, יואנה צ'אושסקו, [3] שהייתה בת (אולי בלתי חוקית) של אצילה שהתנזרה. [4] סבו של הסופר מצד האב, פרדה סטגארו, נמנה עם אנשיו של הגיבור הלאומי טודור ולדימירסקו [4].. מיכייסקו כונה בילדותו "ג'יבֶה" , משם שם העט שלו "ג'יב מיכייסקו". [4]. את ילדותו בילה מיכייסקו בכרם המשפחתי "גרושאריה" (Groșarea) בכפר קלינה על יד דרגשאן.[4]. למד בבית הספר העממי ביישוב הולדתו, דרגשאן, אחר כך נרשם ללימודי גימנסיה בתיכון, כיום מכללה הלאומית ע"ש "קרול הראשון" בקראיובה. אחר כך בתיכון בסלטינה. ב-1907 מות אחיו ניקולאיה גרם לו לדיכאון שגרם לירידה בהשיגיו בלימודים. הועבר לרמניקו ולצ'ה ואחר כך חזר ללמוד בתיכון קארול הראשון בקראיובה שם סיים את מבחני הבגרות. [4].

הצבא והמלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשה קורס קצינים בבית הספר של חיל הרגלים ביאשי. בימי מלחמת העולם הראשונה השתתף בקרבות מרששט, משרט ואויטוז וזכה בעיטור על גבורתו. ב-1918 שוחרר מהצבא ושהה תקופה בכפר הולדתו דרגשאן

הקריירה הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם לוצ'יאן בלאגה, אדריאן מאניו וצ'זאר פטרסקו, נמנה עם מייסדיו בשנת 1921 של כתב העת ה"נאו-מסורתי" הימני "גנדיריה" (Gândirea - "החשיבה") אותו עזב בהמשך. ב-1924 לקח את משרד עריכת הדין של אביו בקישינאו, אבל עבד בו לעיתים רחוקות. עבד במקביל כיועץ משפטי ומורה לצרפתית. אחרי מות אביו עבד בדרגשאן על מנת לטפל בבריאות שנפגעה. [5] ב-1925 התחתן עם אלנה סטנסקו וב-1926 וב-1932 נודלו שתי בנותיהם. ב- ב-1928 המחזה שלו "Pavilionul cu umbre זכה להצלחה מסוימת. בו שיחקה, בין אחרים, מריה ונטורה. ב-1929 הוזמן על ידי ניקיפור קרייניק לבוקרשט, בה נמצאה עבורו משרה של מנהל מחלקה ואחר כך כ"רפרנט" במנהלת העיתונות. מכר אז את משרדו בדרגשאן והתיישב בבירה. ג'יב מיכייסקו היה אחד מהפרוזאיקנים הפופולרים שפעלו ברומניה בין שתי מלחמות העולם. התחיל את הקריירה הספרותית שלו בשנת 1919 על ידי פרסום הסיפור "הקו הראשון" (Linia întâi) בכתב העת "לוצ'אפרול" (Luceafărul). פריצת הדרך האמיתית עשה עם קובץ הנובלות "גרנדיפלורה" (La Grandiflora) והמחזה "הביתן עם צללים" Pavilionul cu umbre בשנת 1928. בהמשך פרסם את קובץ הנובלות "ההזיה" (Vedenia) ‏(1929) ורומנים פסיכולוגיים - ארוטיים כמו "הרוסייה", "הזרוע של אנדרומדה", "אשת השוקולד", "הימים והלילות של סטודנט מאחר", "דונה אלבה". מחזות תיאטרון שלו נלקטו בקובץ "הביתן עם צללים". מיכייסקו ניהל התכתבות עם סופרים כמו צ'זאר פטרסקו, עם קורנליו מולדובאנו, אפריליאנה מדיאנו ועם סוזאן סובאלובה. מבקרים אחדים ראו בכתיבתו השפעה מסוימת של דוסטויבסקי.

ב-1935 לקה באי ספיקת כליות קשה על רקע השחפת ואושפז בסנטוריום "מרטין לותר" בסיביו, אחר כך בסנטוריום של דיאקוניות" והסופו של דבר בבית החולים של המשטרה בבוקרשט. ג'יב מיכייסקו נפטר אחרי סבל רב בגיל 41 בבית החולים של המשטרה בבוקרשט. ארונו הוב לכנסייה הלבנה בבוקרשט ומשם לדרגשאן, בה נקבר ב-22 באוקטובר 1935.. היה נשוי מ-1925 לאלנה לבית סטנסקו, ילידת דרגשאן, ולזוג נולדו שתי בנות - מירה ויוניקה.[4] בין יתר תחביביו היה אסטרונום חובב ובנה מצפה כוכבים קטן בביתו בדרגשאן.[4]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיטור גבורה - במלחמת העולם הראשונה
  • 1926 - פרס מבקרי התיאטרון עבור המחזה Pavilionul cu umbre "הביתן עם צללים"

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית הוריו בדרגשאן הפך למוזיאון לזכרו
  • על פי שמו נקראת המכללה הלאומית בדרגשאן.
  • במחוז הולדתו מתקיימת התחרות ארצית ע"ש "ג'יב מיכייסקו" לכתיבת סיפורים קצרים לתלמידי תיכון

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים

כתב חמישה רומנים:

  • Braţul Andromedei 1930 זרועה של אנדרומדה
  • Rusoaica 1933 הרוסיה
  • Femeia de ciocolată 1933 אשת השוקולד
  • Zilele şi nopţile unui student întârziat 1934 ימיו ולילותיו של סטודנט מאוחר
  • Donna Alba 1935 דונה אלבה 2 כרכים
קובצי נובלות
  • La Grandiflora 1928 גרנדיפלורה
  • Vedenia 1929 ההזייה
  • Visul 1935 החלום
מחזות
  • 1928 Pavilionul cu umbre הביתן עם צללים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nicolae Crevedia - Viața lui Gib Mihăescu, in Gândirea 1936
  • Mihail Diaconescu, Contribuții documentare la biografia lui Gib. I. Mihăescu. Familia, copilăria, anii de școală, 1972

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יב מיכייסקו בוויקישיתוף

Biblioteca şcolarului, Chişinău 1998 (ברומנית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Eugen Lovinescu Istoria literaturii române contemporane vol.III
  2. ^ ריאיון עם המבקר פאול צ'רנאט (אוניב. בוקרשט) בעיתון "ז'ורנאלול נאציונאל"
  3. ^ MihailDiaconescu
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 ר.סטרסקו בעיתון Universul בדצמבר 1938
  5. ^ Ion Lazu Scriitori români în Primul război mondial