ג'ורג' מילס הארפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ורג מילס הארפר (אנגלית: George Mills Harper; ‏5 בנובמבר 1914 קריק לין, שבמיזורי - 29 בינואר 2006, טלהסי, שבפלורידה) היה קצין בחיל הים האמריקאי בתקופת מלחמת העולם השנייה ופרופסור אמריטוס לספרות אנגלית. הארפר זכור היום בעיקר בשל היותו חוקר ספרותי של המשורר והמיסטיקן האירי, ויליאם בטלר ייטס, שהיה חתן פרס נובל לספרות (1923). הוא ידוע בשל פרסומיו הפוריים ובשל ספריו ברי הסמכא על פעילותו המיסטית של ייטס, שנמשכה במהלך כל ימי חייו של המשורר והעניין שגילה בנושאי תורת הנסתר, עניין שהחל והתפתח מוקדם בקריירת השירה של ייטס ובמקביל אליה. הארפר עסק, במידה פחותה בהרבה, גם בחקר אקדמי של הניאופלטוניות של ויליאם בלייק .

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהתגורר בצ'אפל היל, צפון קרוליינה, הארפר הצטרף לצי האמריקני ב-4 במאי 1942, והוחלט לשבצו ל-Frontier Base Mayport, פלורידה. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא שירת בתור קצין מנהלה של תחנת הקליטה והאספקה הימית, שהייתה שייכת למפקדת הצי האמריקאי באוראן, אלג'יריה. כמו כן הארפר שימש כמפקד הפלוגה הימית בנאפולי, איטליה. הארפר שוחרר משירות חובה פעיל ב-3 באוקטובר 1946. הוא נשאר ביחידת המילואים של הצי האמריקני עד לפרישתו. במהלך קריירת המילואים שלו, שימש הרפר כקצין מפקדה, בגדוד המילואים הימי, השייך לאזורים 6–9, במחוז הצי השישי, דורהאם, צפון קרוליינה. הוא עבר לטלהאסי, פלורידה בשנת 1970. הוא פרש מהצי האמריקני ב-5 בנובמבר 1974.[1]

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארפר קיבל את הדוקטורט שלו באנגלית בשנת 1951 מאוניברסיטת צפון קרוליינה. הוא אף קיבל תואר פרופסור מצטיין באנגלית על שם רוברט או. לוטון, אוניברסיטת מדינת פלורידה. הוא שימש בעבר פרופסור ודיקן המכללה לאמנויות ומדעים בווירג'יניה טק ויו"ר המחלקה לאנגלית באוניברסיטת פלורידה ובאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל. הוא היה הסופר והעורך של 12 ספרים, בעיקר על המשורר האירי ויליאם באטלר ייטס. בין ספריו הרבים שפורסמו על וו.ב. ייטס, היו השחר המוזהב של ייטס, וו. ב. ייטס ווו. טי. הורטון, תיעודה של חברות מיסטית וייטס ותורת הנסתר (כעורך). פרסומים נוספים היו: מהדורה ביקורתית של חזון ייטס (1925) (עורך עם וולטר קלי הוד), וסדרות הספרים: היצירה של חזון ייטס וניירות חזון ייטס. הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד של טריניטי קולג', דבלין, אירלנד, על תרומתו למחקר על ייטס.

בהתייחס לתרומותיו של הארפר למחקר על ויליאם בלייק, הארפר כתב ופרסם את ספרו "הניאופלטוניות של ויליאם בלייק". תרומה נוספת ללימודי הניאופלטוניות הייתה שיתוף הפעולה שלו עם קתלין ריין בכתיבת הספר תומאס טיילור הפלטוניסט: כתבים נבחרים.

ביבליוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Harper, George Mills, editor of Yeats and the Occult, published by the Macmillan Press, xviii + 322 pp, 1976 ISBN 978-1-349-02937-2. In Yeats Studies Series, edited by O'Driscoll, Robert and Reynolds, Lorna, General Editors.
  • Harper, George Mills, The Neoplatonism of William Blake, published by The University of North Carolina Press, xvi + 324 pp, 1961 ISBN 978-0-758-11825-7

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Harper, George Mills. "George Mills Harper collection, 1943-1990, Institute on WWII and the Human Experience". George Mills Harper collection. Anne Harper. נבדק ב-28 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)