ג'ורג' ויליאם ג'וי

ג'ורג' ויליאם ג'וי
George William Joy
לידה	7 ביולי 1844; דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	28 באוקטובר 1925 (בגיל 81); Purbrook, הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	בית הספר הארו
זרם באמנות	אוריינטליזם
בן או בת זוג	Florence Isabel Mary Masterman

ג'ורג' ויליאם ג'וי (באנגלית: George William Joy‏; 7 ביולי 1844 – 28 באוקטובר 1925) היה צייר אירי בלונדון.^[1]

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וי היה בנו של ויליאם ברוס ג'וי, רופא ואחיו של הפסל אלברט ברוס-ג'וי, צאצאי משפחת הוגנוטים ותיקה שהתיישבה באנטרים בשנת 1612.^[2]

בתחילה הוא נועד לשרת בצבא והיה גם נגן כינור מוכשר. לאחר פציעה בכף הרגל בגיל צעיר, אביו אמר שהוא אינו כשיר לשירות צבאי. ג'וי הלך להתחנך בבית הספר הארו ובסופו של דבר המשיך בקריירה כאמן. הוא למד בבית הספר לאמנות בדרום קנזינגטון בלונדון ואחר כך באקדמיה המלכותית בהנהלת ג'ון אוורט מיילי, פרדריק לייטון וג'ורג 'פרדריק ווטס. בין חבריו לתלמידים היה הוברט פון הרקומר.

בשנת 1868 ג'וי נסע לפריז, שם היה במשך שנתיים תלמידם של צ'ארלס-פרנסואה ג'ילברט ולאון בונה. שם פגש ציירים כמו ז'ול ברטן, ז'ול לפבר ופיליפ רוסו.

כשחזר ללונדון, ג'וי ביסס את עצמו כצייר היסטוריה וז'אנר, והפך למציג קבוע באקדמיה המלכותית, בסלון לציור בצרפת, ובאקדמיה המלכותית של היברניאן באירלנד. הוא הפך לחבר במכון המלכותי לציירי שמן בשנת 1895.

הוא בילה חורפים רבים ב Swanage משנת 1896 ולבסוף פרש לפרוברוק. שני בניו נהרגו בשנת 1915 במהלך מלחמת העולם הראשונה.

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיפתו אחר הצורה הנשית המושלמת בציורי עירום כמו לאודמיה (1878; מוזיאון העיר פורטסמות'), הדנאידים (1887) והאמת (1892-93) נועזים בצורה יוצאת דופן עבור אנגליה ומתייחסים למסורת הקלאסית הצרפתית.^[3]

בהתנגדותו לשלטון עצמאי באירלנד, הוא דגל באחדות האיים הבריטים, ג'וי צייר כמה תמונות פטריוטיות עם אלגוריות כמו - "היוניון-ג'ק הראשון" 1892 וכן דוגמאות היסטוריות למרידות כמו "הפרידה של פלורה מקדונלד מהנסיך צ'ארלי" ו"תופי המלך לעולם לא יריעו למורדים", 1798 (1891; בורנמות', גלריית האמנות ומוזיאון ראסל-קוטס).

הוא היה ידוע בעיקר בזכות תיאור הגבורה שלו בציור שכותרתו "מותו של הגנרל גורדון, בחרטום", 26 בינואר 1885 (1893; מוזיאון העיר לידס). בציור של רגע אחרון בהיסטוריה הבריטית המאוחרת במצור על חרטום. גורדון מתואר כניצב באומץ מול גורלו, עומד מול חסידי צבא המהדי הפולש רגע לפני שהוכה על ידי חנית.

יצירה ידועה נוספת, אך שונה בתכלית של ג'וי, היא הסצנה "אומניבוס בייסווטר" (1895; מוזיאון לונדון).

אחד מציוריו המעוררים ביותר הוא "ז'אן דארק, הנשמרת בשנתה על ידי מלאך" (1895; רואן, מוזיאון הבוז לאמנויות).