ג'ון פביאן קרלסון

ג'ון פביאן קרלסון
לידה	5 במאי 1875; שוודיה
פטירה	19 במאי 1947 (בגיל 72); ניו יורק, ארצות הברית
מקום קבורה	Mount Evergreen Cemetery
מקום לימודים	אקדמיית קולארוסי
הושפע על ידי	Lucius Wolcott Hitchcock

ג'ון פביאן קרלסון, באנגלית:John Fabian Carlson (5 במאי 1875 – 19 במאי 1947) היה צייר אימפרסיוניסטי אמריקאי יליד שוודיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון פביאן קרלסון נולד בקולסבו מחוז קלמר, בסמלנד, שוודיה. משפחת קרלסון היגרה לארצות הברית ב-1884, ובנתה את ביתה בבאפלו, ניו יורק. קרלסון השתתף בשיעורי אמנות בערב בליגת הסטודנטים לאמנות של באפלו, ניו יורק. שם קיבל הדרכה מלוציוס וולקוט היצ'קוק, תלמיד לשעבר באקדמיה קולרוסי בפריז ובליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק.

קרלסון זכה במלגה ב-1903 או 1904 כדי ללמוד אצל לאבל בירג' הריסון במושבה בירדקליף בוודסטוק, ניו יורק. קרלסון החל להציג עבודות בתערוכות לאומיות כמו של המכון לאמנות של שיקגו בשנת 1905. מתקופה זו ואילך, הוא שמר על רצף תערוכות פעיל והגיש עבודות במגוון מדיות ובהצלחה מיוחדת בצבעי מים ושמן. בשנת 1906, בית הספר הקיץ של ליגת סטודנטים לאמנות העניק לקרלסון את המלגה השלישית שלו ללימוד ציור נוף. קרלסון הפך למומחה בסצינות חורף וקיבל מינוי כעוזר הוראה בוודסטוק ב-1908.^[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1911 הוא זכה בפרס החשוב הראשון שלו בתערוכה השוודית-אמריקאית בשיקגו, כאשר נבחר לחברות באקדמיה הלאומית לעיצוב. זמן קצר לאחר מכן, הוא מונה על ידי ליגת הסטודנטים לאמנות למנהל בית הספר לציור נוף בוודסטוק. בשנת 1912 העניק לו מועדון סלמגונדי את פרס וז'ין לצבעי מים, וכן את פרס איזידור הראשון. בשנה שלאחר מכן זכה קרלסון במדליית כסף מאגודת האמנים של וושינגטון.^[2]

קרלסון זכה במדליית כסף בתערוכה הבינלאומית של פנמה-פסיפיק של 1915. הוענק לו פרס קרנגי ופרס אלטמן על ידי האקדמיה הלאומית לעיצוב ב-1918, ובשנה שלאחר מכן התפטר מתפקידו כמנהל בית הספר לציור נוף וודסטוק.

בשנת 1920 החל קרלסון ללמד במהלך חודשי הקיץ באקדמיה לאמנות ברודמור בקולורדו ספרינגס, קולורדו. קרלסון ייסד את בית הספר לציור נוף ג'ון פ. קרלסון בוודסטוק בשנת 1922. שלוש שנים מאוחר יותר, האמן נבחר לחבר מלא באקדמיה הלאומית לעיצוב.^[3]^[4]

בשנת 1928 פרסם קרלסון ספר הדרכה בשם ״עקרונות יסוד של ציורי נוף״. הספר הודפס מחדש ב-1953, 1958, 1970 ו-1973. מהדורות עדכניות יותר נקראו המדריך של Carlson לציור נוף.^[5]