ג'ון לונג (כדורסלן)
 | |
| לונג בשנת 2011 | |
| לידה |
28 באוגוסט 1956 (בן 67) רומולוס, מישיגן, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | קלע |
| גובה | 1.96 מטרים |
| מספר | 25, 34 |
| מכללה | אוניברסיטת דטרויט מרסי |
| דראפט |
בחירה מספר 29, 1978 דטרויט פיסטונס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1978–1986 1986–1989 1989 1989–1990 1990–1991 1991 1994 1996–1997 |
דטרויט פיסטונס אינדיאנה פייסרס דטרויט פיסטונס אטלנטה הוקס טור ז'ואה באסקט דטרויט פיסטונס סו פולס סקייפורס טורונטו ראפטורס |
| הישגים כשחקן | |
| זכייה באליפות ה-NBA (1989) | |
ג'ון אדי לונג (באנגלית: John Eddie Long; נולד ב-28 באוגוסט 1956) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1978–1997. בעונת 1988/1989 זכה באליפות ליגת ה-NBA כשחקן דטרויט פיסטונס, וממוצעיו הכוללים לאורך 14 עונותיו בליגה הם 13.6 נקודות, 2.8 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים למשחק.[1]
דודם של גרנט לונג וטרי מילס, אשר שיחקו גם הם בליגת ה-NBA.
קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לונג נולד וגדל בעיר רומולוס שעל ידי דטרויט, מישיגן. בשנת 1974 החל ללמוד באוניברסיטת דטרויט מרסי, והצטרף לקבוצת הכדורסל שלה ("דטרויט טייטנס") יחד עם טרי טיילר. בעונת 1976/1977 הובילו לונג וטיילר את הטייטנס להעפלתם הראשונה אי פעם לשלב שמינית גמר טורניר אליפות המכללות ("NCAA Sweet Sixteen"), בו הפסידו מול אוניברסיטת מישיגן על אף 27 נקודות של לונג.[2] לונג סיים את קריירת המכללות עם סך הנקודות הגבוה בתולדות קבוצת האוניברסיטה (2,167), ועם ממוצעים כוללים של 19.7 נקודות ו-7.4 ריבאונדים למשחק.[3][4]
קריירת משחק מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראפט ה-NBA 1978 נבחר לונג בבחירה ה-29 על ידי דטרויט פיסטונס, אותה אימן מאמנו לשעבר בדטרויט מרסי – דיק וייטל.[5] בעונת הרוקי שלו היה הקלעי השלישי של הפיסטונס, כשקלע 16.7 נקודות בממוצע למשחק, ובעונה העוקבת שיפר את תפוקתו ל-19.4 נקודות, 4.9 ריבאונדים ו-3.0 אסיסטים למשחק, אך קבוצתו סיימה עם המאזן הגרוע ביותר בליגה; 16–66. בעונות 1981 ו-1982 היה הקלעי המוביל של דטרויט, עם ממוצעים של 17.7 ו-21.9 נקודות למשחק, בהתאמה. ב-4 העונות הבאות נותר שחקן חמישייה בדטרויט, ותרם 13.1 נקודות בממוצע למשחק.
בקיץ 1986, לאחר 8 עונות רצופות עם הפיסטונס, הועבר בשני טריידים עוקבים לסיאטל סופרסוניקס וממנה לאינדיאנה פייסרס.[6][7] במשחקו השלישי עם הפייסרס, ב-4 בנובמבר 1986, קלע שיא קריירה של 44 נקודות מול פילדלפיה 76'.[8] בשתי עונותיו המלאות עם הפייסרס קלע 14.0 נקודות בממוצע למשחק, תחת המאמן ג'ק רמזי.
בפברואר 1989 שוחרר מהפייסרס וחתם על חוזה עם הפיסטונס.[9] בסיום אותה עונה זכה עם הקבוצה באליפות ה-NBA, לאחר שגברה על לוס אנג'לס לייקרס בסדרת גמר ה-NBA. לאורך הפלייאוף שותף לונג בארבעה משחקים בלבד, ותרם 5 נקודות בסך הכול.
בין השנים 1989–1994 שיחק לתקופות קצרות עבור אטלנטה הוקס ודטרויט ב-NBA, וכן עבור "טור ז'ואה באסקט" הצרפתית וסו פולס סקייפורס מליגת ה-CBA.
בשנת 1996 חזר לשחק ב-NBA לאחר היעדרות של 5 שנים, בגיל 40, כשחתם על חוזה בטורונטו ראפטורס.[10] במשחק האחרון של אותה עונה, בעת שהיה בן 40 שנה ו-235 ימים, היה השחקן החמישי הכי מבוגר בתולדות ה-NBA.[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות המשחק של לונג בליגת ה-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין דטרויט מרסי למישיגן, באתר sports-reference.com
- ^ היכל התהילה של דטרויט מרסי - ג'ון לונג, באתר קבוצת האוניברסיטה
- ^ הסטטיסטיקות של לונג בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1978, באתר basketball-reference.com
- ^ לונג נשלח בטרייד לסיאטל, באתר upi.com, 1 באוקטובר 1986
- ^ לונג נשלח בטרייד לאינדיאנה, באתר upi.com, 2 באוקטובר 1986
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין אינדיאנה לפילדלפיה, באתר basketball-reference.com
- ^ לונג חותם על חוזה בדטרויט, באתר upi.com, 23 בפברואר 1989
- ^ לונג חותם על חוזה בטורונטו, באתר לוס אנג'לס טיימס, 30 בנובמבר 1996
- ^ קדמו לו נאט היקי, רוברט פאריש, כרים עבדול-ג'באר ובוב קוזי.