ג'וליה טופאנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וליה טופאנה
Giulia Tofana
לידה פלרמו
פטירה 1660
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וליה טופאנהאיטלקית: Giulia Tofana; לפעמים Toffana, Tophana, הוצאה להורג ברומא, יולי 1659) הייתה מרעילה מקצועית ורוצחת איטלקייה. היא הייתה מפורסמת בשל כך שהייתה מוכרת רעל לנשים שרצו לרצוח בעלים מתעללים. היא המציאה את הרעל המפורסם "אקווה טופאנה", אשר נקרא על שמה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיקוי אהבה

המידע על הרקע שלה הוא מועט. ייתכן שהייתה בתה של תופאניה ד'אדאמו, אשר הוצאה להורג בפלרמו ב-12 ביולי 1633, לאחר שהורשעה ברצח בעלה פרנסיס. טופאנה העבירה את זמנה בחברת רוקחים, והייתה נוכחת כאשר הכינו שיקויים, וכך למדה לעשות זאת בעצמה, עד שבסופו של דבר גם פיתחה רעל משלה - "אקווה טופאנה". עם זאת, אפשרי גם כי הייתה זו אמה שהמציאה את הרעל והעבירה את המתכון לבתה. המרכיב העיקרי ברעל היה ארסן. טופאנה החלה למכור את הרעל לנשים שרצו להיות אלמנות. הבת שלה, ג'ירולאמה ספרה, גם השתתפה בפעילות זו. במרוצת הזמן, היא העבירה את העסק שלה מפלרמו לנאפולי ואז לרומא.

טופאנה הרגישה סימפתיה למעמדן הנמוך של נשים, ולרוב מכרה את הרעל שלה לנשים שהיו לכודות בנישואים קשים, עם נסיבות של התעללות. היא נודעה בתור חברתן של נשים במצוקה, וקיבלה הפניות והמלצות רבות. החומר שמכרה היה ללא צבע או ריח, ונראה ככל מוצר קוסמטי שהיה נהוג על נשים לרכוש בתקופה.

עסקה של טופאנה נודע לבסוף לרשויות הדת; על פי הסיפור, לקוחה כבר שמה את הרעל במרק של בעלה, אך ברגע האחרון נבהלה, ובעלה הבין שמשהו קורה, ואילץ ממנה את האמת. הוא היה זה שהודיע לחיילי האפיפיור. ואולם, טופאנה הייתה כל כך פופולרית, שהמקומיים הגנו עליה מפני מעצר. היא ברחה לכנסייה, שבה הוענק לה מקלט. אך עד מהרה, התפשטה שמועה לפיה טופאנה הרעילה את המים ברומא, ועם הפאניקה הגוברת, השוטרים פרצו לתוך הכנסייה ולקחו את טופאנה לחקירה.[1]

דיוקן אישה איטלקייה בת המאה ה-17

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת עינויים, היא הודתה בהרעלת 600 גברים ברומא בלבד בשנים 16331651, אך לא ניתן לאשר את הטענה הזו מבחינה היסטורית, הן בשל העינויים שעברה, וגם מכיוון שהרעל שלה זכה לתפוצה מאוד נרחבת. בסופו של דבר היא הוצאה להורג ביולי 1659 ברומא (בקמפו די פיורי), ביחד עם בתה ג'ירולאמה ספרה, שכונתה "האסטרולוגית של לונגארה" (Astrologa della Lungara)). גם שלושת עוזריה הוצאו להורג יחד איתה. לאחר מותה הושלכה גופתה מעבר לחומת הכנסייה אשר סיפקה לה מקלט. כמה מלקוחותיה ומספר ספקים של הרעל שהמציאה נעצרו גם הם והוצאו להורג, בעוד אחרים נזרקו למתקני מעצר וצינוקים.[2]

אי התאמה היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר פרטים היסטוריים לא ברורים או סותרים לגבי סיפורה של טופאנה. באופן כללי, מוסכם שהייתה לה קריירה בת יותר מחמישים שנה. עם זאת, על פי חלק מהרישומים ההיסטוריים, העסק שלה שגשג בפלרמו כבר בשנות ה-1630, ועל פי רישומים אחרים היא עדיין הייתה בחיים ובמאסר מאה שנה מאוחר יותר. רוב החוקרים סבורים שהרעל שלה היה מבוסס-ארסן, אך יש כאלה שטוענים לחומרים אחרים.[3]

האגדה מספרת כי וולפגנג אמדאוס מוצרט הורעל באמצעות אקווה טופאנה, אך אין להשערה זו בסיס היסטורי כלשהו.

במקורות קיים לעיתים בלבול בין טופאנה להירונימה ספארה, המכונה "לה ספארה", אישה עם מקצוע דומה באיטליה בערך באותו הזמן. כפי הנראה, הכוונה הייתה בעצם לבתה, ג'ירולאמה ספרה, ושזה היה כינוי נוסף ל"Astrologa della Lungara".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]