ג'וזף וו. פרייזר

ג'וזף וו. פרייזר
Joseph Washington Frazer
	אין תמונה חופשית
לידה	4 במרץ 1892; נאשוויל, ארצות הברית
פטירה	7 באוגוסט 1971 (בגיל 79)
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית הספר להנדסה ומדע שימושי של ייל; Sheffield Scientific School ;

ג'וזף וושינגטון פרייזר (באנגלית: Joseph Washington Frazer;‏ 4 במרץ 1892 – 7 באוגוסט 1971^[1]) היה מנהל יצרניות רכב אמריקאיות באמצע המאה ה-20, במהלך חייו הועסק פרייזר בחצי תריסר חברות כמכונאי, מדריך, איש כספים, איש מכירות, נשיא ויו"ר דירקטוריון.

פרייזר הקים עם הנרי ג'יי קייזר את חברת קייזר-פרייזר, מילא תפקידים בכירים ביצרניות הרכב: קרייזלר, ויליס-אוברלנד (אנ') וגרהאם-פייג (אנ').^[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרייזר נולד בנאשוויל, טנסי, בנם של ג'יימס פרייזר, עורך דין ושופט, ומרי וושינגטון.

פרייזר סיים את לימודיו בבית הספר "Hotchkiss" (אנ') בלייקוויל (אנ'), קונטיקט, והמשיך בלימודיו בבית הספר להנדסה בבית הספר המדעי (אנ') של אוניברסיטת ייל, בניו הייבן, קונטיקט, וסיים את לימודיו במדעים בשנת 1911.

פרייזר הצטרף לסוכנות "פאקרד" (אנ') של אחיו בנאשוויל כעוזר מכונאי. לאחר מכן שינה את המיקוד שלו למכירת ושיווק מכוניות חדשות בסוכנות ובעקבות זאת בזכיינית "פאקרד" אחרת בעיר ניו יורק. לאחר מכן עבר לקליבלנד והפעיל משרד מכירות לחברת המכוניות "סקסון" (אנ') במישיגן.

פרייזר נשכר על ידי קונצרן הרכב האמריקאי ג'נרל מוטורס, בזכות הבנתו בהלוואות רכישה הפכה את פרייזר למארגן המוקדם של "GMAC" (אנ'). פרייזר הושאל מהצוות המנהל של "ג'נרל מוטורס" כדי להקים מנגנון הלוואה דומה לחברת ייצור המכוניות של "Pierce-Arrow Motor Car Company" (אנ').

"קרייזלר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1923 פרייזר פגש לראשונה את וולטר קרייזלר בחברת מותג הרכב "Maxwell automobile" (אנ'). קרייזלר הייתה מודעת למוניטין הגובר של פרייזר בעסק כהוגה דעות שהפך אפשרות למכירות כלי רכב בהיקפים גדולים. פרייזר הצטרף לקרייזלר, ועזר לשלש את מכירותיה השנתיות. פרייזר עזר לקרייזלר להשיג את המשאבים לבנות מכונית משלו.

בשנת 1925 הקימה "קרייזלר" את תאגיד קרייזלר ("Chrysler Corporation"). פרייזר הציע בפני קרייזלר כי החברה תבנה מכונית במחיר נמוך שיאתגר את פורד וג'נרל מוטורס. פרייזר הציע לקרוא למכונית "פלימות'" (אנ').^[3] ב־11 בינואר 1928, הופקה המכונית הראשונה ועד שנת 1931 המכונית דורגה במקום השלישי במכירות רכב בארצות הברית.

"ויליס-אוברלנד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939 עבר פרייזר לוויליס-אוברלנד (אנ') (Willys-Overland), שהייתה במצוקה כלכלית קשה, כאשר המכירות עמדו על 16,000 יחידות בשנה.

בתקופתו של פרייזר ב"וויליס" החברה בנתה וחשפה את הרכב הצבאי החדש שלה "ג'יפ". וויליס זכתה בחוזה ממשלת ארצות הברית להקמת הג'יפ שהוגדרה "מטרה כללית" - כלי רכב צבא. הג'יפ החל לייצר בשנים 1940–1941.

בנוסף, פרייזר כיוון פיתוח מכונית חדשה במחיר זול בשם "ויליס אמריקאר" שזכתה להצלחה במכירות. כשעזב פרייזר ב-1944 עמדו מכירות שנתיות של 212 מיליון דולר לחברה.

"גרהאם-פייג'" ו"קייזר-פרייזר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1944 פרייזר השתלט על יצרנית הרכב האמריקאי "גרהאם-פייג'" (אנ') והיה לנשיא החברה. פייזר הודיע כי החברה תחדש בייצור מכוניות לאחר מלחמת העולם השנייה עם מכונית חדשה לחלוטין שתיקרא "פרייזר". בעודו מחפש גיבוי כספי למיזם זה, פרייזר פגש את התעשיין הקליפורני הנרי ג'יי קייזר, שהייתה לו גם תוכניות לפיתוח כלי רכב לאחר מלחמת העולם השנייה. השניים הסכימו לעבוד יחד והקימו את תאגיד קייזר-פרייזר ב־25 ביולי 1945. הנרי קייזר התמנה ליושב ראש קייזר-פרייזר, ופרייזר היה לנשיא. תאגיד קייזר-פרייזר וגרהאם-פייג' הפכו לשותפים שווים. קייזר-פרייזר היה מייצר את מכונית ה"קייזר", גרהאם-פייג' בנה את דגם "פרייזר" ואת המכונות החקלאיות.^[4]

בסוף שנת 1946, "גרהאם-פייג'" הפסידה כסף ולא הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות לקייזר-פרייזר ובשנת 1947 מכר פרייזר את חברת המכוניות של "גרהאם-פייג'" לקייזר.

פרייזר שמר על חטיבת ציוד החקלאות אותה העביר למפעל בפנסילבניה.^[5]