ג'אקומו ניצולו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'אקומו ניצולו
Giacomo Nizzolo
ניצולו ב-2016
ניצולו ב-2016
לידה 30 בינואר 1989 (בן 35)
מילאנו, איטליה
גובה 184 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 72 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות ספרינטר
קבוצה נוכחית Q36.5 Pro Cycling Team
קבוצות עבר לאופרד טרק (20112018)
NTT Pro Cycling ‏ (2019-2021)
ישראל - פרמייר טק (2023-2022)
הישגי שיא
גרנד טורס
ג'ירו ד'איטליה
קטגוריית הנקודות (2015, 2016)
מרוצים חד-יומיים
אליפות איטליה (2016, 2020)
קלאסיקה די אלמריה (2021)
it.giacomonizzolo.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'אקומו ניצולואיטלקית: Giacomo Nizzolo; נולד ב-30 בינואר 1989) הוא רוכב אופני כביש איטלקי, הרוכב (נכון ל-2024) בקבוצת Q36.5 Pro Cycling Team (אנ'). ניצולו הוא מנצח קטגוריית הנקודות בג'ירו ד'איטליה (2016 ו-2015), אלוף אירופה (2020) ואלוף איטליה ב-2016 ו-2020.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצולו נולד במילאנו, ב-30 בינואר 1989.

לאופרד טרק (2011–2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצולו התחיל לרכוב בלאופרד טרק בשנת 2011. ניצולו בלט בעונה זו בגרמניה, הוא סיים שלישי ברונד אום קלן ושני ב"פרו-רייס ברלין", ניצולו ניצח קטע במרוץ בבאיירן–רונדפארט וסיים חמישי בג'יפי קווסט פראנס - פלואה.

ניצולו ערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור בשנת 2012, כאשר נבחר לג'ירו ד'איטליה. התוצאה הבכירה שלו הייתה מקום 3 בקטע ה-9. הוא סיים במקום החמישי בטור ZLM וניצח את הטור דה וואלני, כשהוא מנצח את הקטע השלישי במרוץ וגם את קטגוריית הצעירים. ניצולו ניצח קטגוריית הנקודות באנקו טור ואת הקטע החמישי במרוץ. הוא סיים שלישי בקלאסיקת ואטנפול ושביעי בג'יפי קווסט פראנס - פלואה.

ב-2013, ניצח ניצולו את קטגוריית הנקודות בוואלטה או אלגארבה. הוא נבחר לג'ירו ד'איטליה והתוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום 2 בקטע ה-14, לאחר מארק קוונדיש. הוא סיים שמיני בקטגוריית הנקודות. הוא ניצח שני קטעים בטור של לוקסמבורג וניצח את קטגוריית הנקודות במרוץ וסיים שני בג'יפי קווסט פראנס - פלואה.

ניצולו במהלך הקטע השני של טור דה וואלני 2014

ב-2014, ניצח ניצולו את הקטע השלישי בטור דה סאן לואיס. ניצולו התחרה שוב בג'ירו ד'איטליה, הוא סיים ארבע פעמים במקום השני במרוץ, שלוש פעמים אחרי נאסר בוהאני ופעם אחת אחרי לוקה מזגץ (אנ'). ניצולו סיים שני בקטגוריית הנקודות, אחרי אותו בוהאני. ניצולו ניצח את הקטע השני בטור דה וואלני, וסיים שני גם בקלאסיקת ואטנפול. הוא סיים תשיעי בג'יפי קווסט פראנס - פלואה, שביעי בקלאסיקת בריסל ושלישי בפריז'–בורז'.

ב-2015, ניצח ניצולו את גרנד פרי נובילי–רוביניטרייה. הוא השתתף בג'ירו ד'איטליה, סיים שני בשני קטעים אך ניצח את קטגוריית הנקודות, עם 181 כאלו. מקדים את פיליפ ז'ילבר (148) ואת סשה מודולו (147). ניצולו התחרה במשחקים האירופיים, וסיים במקום החמישי. הוא סיים שלישי בקלאסיקת ואטנפול, עשירי בקלאסיקת בריסל, רביעי בקופה–אגוסטוני ושביעי בקופה ברנוצ'י. הוא התחרה באליפות העולם וסיים במקום ה-18. ניצולו סיים שלישי בטרה ואלי וארסינה ובפריז–בורז'.

עונת 2016 נחשבת לאחת היותר מוצלחות בקריירה של ניצולו. הוא התחיל באוסטרליה, בטור דאון אנדר, הוא סיים שלישי בשני קטעים וסיים רביעי בקטגוריית הנקודות. ניצולו סיים שני בטור דובאי, לאחר שסיים שלישי בשני קטעים ושני בקטע אחד. ניצולו סיים שישי בדווארס דור פלנדרן וניצח שני קטעים בטור של קרואטיה ואת קטגוריית הנקודות במרוץ. ניצולו ניצח בפעם השנייה ברצף את קטגוריית הנקודות בג'ירו ד'איטליה, עם 209 כאלו. והוא סיים שני ב-2 קטעים. לאחר הג'ירו, ניצח ניצולו את גרנד פרי דו קאנטון ד'אגרויב. אחד מהישגי השיא של ניצולו הגיע באליפות איטליה, כאשר ניצח את המרוץ כשהוא מקדים את ג'יאנלוקה בראמבילה ואת פיליפו פוצאטו. הוא סיים שלישי בקלאסיקת המבורג ושמיני בקלאסיקת ברטאן. הוא ניצח את מרוץ קופה ברנוצ'י ואת מרוץ ג'ירו דל פימונטה. הוא סיים חמישי באליפות העולם בדוחה וניצח את הקטע הראשון בטור אבו דאבי.

ב-2017, ניצולו נבחר לג'ירו ד'איטליה אך פרש לפני הקטע ה-11.

ב-2018, ניצח את הקטע האחרון בטור דה סאן לואיס. הוא סיים במקום השלישי בקלאסיקת לונדון-סארי ושישי בקלאסיקת יורו - אייס. הוא השתתף לראשונה בוואלטה אספנייה, התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום 2 בקטע השלישי.

דיימנשן דאטה (2019–2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שמונה שנים בטרק, עבר ניצולו לקבוצת דיימנשן דאטה מדרום אפריקה[1]. הוא ניצח את הקטע האחרון בטור של עומאן וסיים תשיעי בשלושת הימים של ברוז'-דה פאנה. הוא התחרה בג'ירו ד'איטליה, אך פרש לפני הקטע ה-13 וניצח את הקטע החמישי בטור של סלובניה. ניצולו נבחר לראשונה גם לטור דה פראנס, אבל גם את המרוץ הזה נטש, לפני הקטע ה-12. הוא סיים שישי בקלאסיקת לונדון-סארי, ושלישי בקלאסיקת יורו - אייס.

ב-2020, ניצח את הקטע החמישי בטור דאון אנדר וסיים במקום השני במרוץ רייס טורקי. ניצולו גם סיים שני בקורנה–בריסל–קורנה, כשהוא למעשה מנצח את הספרינט מהפלוטון לאחר שקספר אסגרן ניצח לאחר בריחת יחיד. ניצולו השיג את הניצחון השני שלו בעונה בפריז–ניס, כשניצח את הקטע השני במרוץ שהסתיים בספרינט מצומצם לאחר רוחות צד שפיצלו את הדבוקה. לאחר מכן המשיך למקום חמישי במוניומנט מילאנו–סן רמו ושלישי למעשה מהפלוטון, לאחר שווט ואן ארט המנצח וז'וליאן אלאפיליפ הקדימו את הדבוקה ב-2 שניות. ב-23 באוגוסט הפך לאלוף איטליה בפעם השנייה, לאחר שהקדים את דווידה בלריני וסוני קולברלי בספרינט הסיום. ניצולו המשיך להיראות בכושר מעולה והמשיך לבסס את מעמדו כאחד הספרינטרים הטובים בעולם לקראת הטור דה פראנס, כשזכה במדליית זהב באליפות אירופה (פלואיי), מקדים את ארנו דמאר (כסף) ופסקל אקרמן (ארד) בספרינט רב משתתפים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'אקומו ניצולו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dimension Data sign top Italian sprinter.com, sport24.com