בתי הורודנא
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד |
1892  |
| קואורדינטות | 31°47′12″N 35°12′46″E / 31.786798487665°N 35.212675789927°E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בתי הורודנא | |
  | |
בתי הורודנא (נקראת גם: דמשק אליעזר) היא שכונת חצר ירושלמית חרדית זעירה, מצפון לשכונת מחנה יהודה ומדרום לשכונת רוחמה. השכונה הוקמה על ידי "כולל הורודנא", מוותיקי ה"כוללים" של העדה הפרושית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלהי המאה ה-19 החלה מגמה של ה"כוללים" בירושלים לייסד שכונות קטנות שבהן ישוכנו ללא תשלום אנשי הכולל. כך קמו שכונות כמו בתי אונגרין של כולל שומרי החומות, בתי ורשה של כולל ורשה, בתי זיבנבירגן של כולל זיבנבירגן, ועוד. גם "כולל הורודנא", שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19 ואיגד את המשפחות של יוצאו העיר הורדנא שברוסיה (כיום "גרודנו" בבלארוס), חפץ לרכוש דירות לשכן בהן את משפחותיו. בשנת 1879 רכשו ממוני הכולל חצרות בשכונת בית יעקב שהוקמה זמן קצר קודם לכן, אולם בתים אלו סיפקו מגורים למשפחות בודדות בלבד, ואילו כולל הורדנא מנה אז כמה מאות משפחות.
הקמת השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תרנ"ב - 1892 רכשו ממוני הכולל הרב שמעון אליעזר כהנא והרב נחמן גדליהו ברודר, שטח של כ-1500 מ"ר מצפון לשכונת מחנה יהודה, בתמיכתם הכספית של יהודי הורודנא. בשטח זה נבנו בתחילה 20 דירות ובית כנסת. תוך זמן התמלאו כל הדירות, אך עדיין נותר צורך בדירות נוספות. ממוני הכולל פנו בשנית לקהילת הורודנא בבקשה לקבלת מימון, והשכונה הורחבה בעוד כעשר דירות. ארבע דירות נוספות הוקמו בתחילת המאה ה-20, ובכך הגיע מספר הדירות בשכונה ל-34 דירות, בשני מבנים ארוכים. באופן רשמי נקראה השכונה "דמשק אליעזר" על שם המייסד הרב שמעון אליעזר כהנא, אולם השם שנקלט ונמצא בשימוש עד היום הוא "בתי הורודנא".
מתחם בתי הורדנא שוכן בין הרחובות יוסף מיוחס, דוד ילין, שפת אמת ויהוסף שווארץ.
בית הכנסת ג"ן ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית כנסת הוקם בשכונה מיד עם היווסדה. משכנו הקבוע הנוכחי של בית הכנסת (בקומה השנייה בצדו המזרחי של המבנה הדרומי, הכניסה מרחוב שווארץ 13) נבנה עם הרחבת השכונה בשנת ה'תרס"ה. הרב נחמן גדליהו ברודר שימש בו כגבאי (ואולי אף כרב), ובשנות ה-30 הוחלט לקרוא לבית הכנסת על שמו: "ג"ן ירושלים" (כשם ספרו[1] ראשי התיבות של שמו גדליה נחמן). בבית הכנסת לוח זיכרון גדול לרב ברודר ולרעייתו. לאחר פטירתו בשנת 1940 החליפו כגבאי בית הכנסת (וכממונה כולל הורודנא) הרב יצחק רוזנטל, מייסד בית המדרש "בני ציון".
שנים רבות שימש כחזן בבית הכנסת הרב אברהם ברדקי, בנו של החזן ישראל בר-זכאי וחתנו של הרב פנחס אפשטיין.
במשך שנים רבות פעלה בבית הכנסת "ישיבת מתמידים" מסגרת לימוד לתלמידי "חדרים" שרוצים להמשיך את לימודם אחר הצהריים. כיום, בחלק משעות היום משמש בית הכנסת ככולל אברכים קטן.
בבית הכנסת מוצב שעון לפי "שעות ארצישראליות", כלומר שהיום מתחיל בשקיעת החמה ולא בחצות הליל, לצד שעון "רגיל"[2].
אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רב השכונה היה החל משנת ה'תרס"ו היה הרב יונה ראם. לאחר פטירתו כיהן הרב ישעיהו זאב וינוגרד, ראש ישיבת הבחורים בישיבת עץ חיים ומחבר "שערי זיו". אחריו כיהן הרב זבולון חרל"פ[3]. בשנת ה'תש"ך נתמנה הרב ישראל יעקב פישר לרב השכונה מטעם העדה החרדית, עד שנת ה'תשכ"ג. כיום ממלא את מקומו בנו הרב יהודה פישר.
עוד התגוררו בשכונה: הרב מרדכי דוד לוין, ראש ישיבת עץ חיים[4], הרב מרדכי רימר משגיח בישיבת טשעבין, הרב דב (בערל) מועד שהיה אחראי על העירובין בירושלים, הרב חיים שלמה רוזנטל (ממייסדי השכונה) ובנו הרב יצחק רוזנטל.
הרב אליעזר יהודה ולדינברג שהתגורר בשכונת בית יעקב, התפלל בבית הכנסת בבתי הורודנא.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהושע בן אריה, ירושלים החדשה בראשיתה, יד בן צבי ה'תשל"ט, עמ' 266 - 268.
- ראובן גפני, נוסח ירושלים, עמ' 131 - 141.
- יעקב גליס, שכונות בירושלים: פרשת בנינה והתפתחותה של העיר החדשה שמחוץ לחומות, מהדורה רביעית, ירושלים תשמ"ח, עמ' 109.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפי כפיר, בתי הורדונא, אהבת ירושלים.
- שכונת בתי הורדנא, נחלאות עם רפי כפיר
- תיק תעוד מתחמי שכונת מקור ברוך (עמ' 89 - 90).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גדליה נחמן ברודר, גן ירושלים, באתר היברובוקס
- ^ רפי כפיר, שעון ארץ ישראל בירושלים
- ^ אין זה הרב זבולון חרל"פ שהיה דיין בבית דינו של מהרי"ל דיסקין (אביו של הרב יעקב משה חרל"פ) אלא נינו. ראו ידיעה על פטירתו: נפטר הרב ז. חרל"פ, הצופה, 24 בדצמבר 1969
- ^ דרכי דוד עמ' 118