בתיה כהנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתיה כהנא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 באפריל 1901
אוקראינה
פטירה 25 בנובמבר 1978 (בגיל 77)
ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בתיה כהנא (29 באפריל 190125 בנובמבר 1978) הייתה סופרת ישראלית, ילידת אוקראינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטה (בתיה) כהנא, נולדה בקמנץ-פודולסק, באוקראינה, בשנת 1901. אביה היה דוד כהנא. ילדותה עברה עליה באוקראינה, בסביבה כפרית, בה חיו יהודים שנהגו לחכור אדמות מבעלי אחוזה רוסיים. משפחתה התגוררה יחד עם בעלי האחוזה. סביבה זו הייתה רגועה ורק שהגיעה לגימנסיה בעיר קמניץ־פודולסקי החלה לחוות אנטישמיות.[1] היא למדה בגימנסיה והמשיכה בלימודיה בסמינר למורים בווינה וכן באוניברסיטת וינה באוסטריה.[2]

כהנא עלתה לארץ ישראל ב־1921 עם בעלה יעקב שריר. הם עלו חסרי כל. בדרכם לישראל הם כשנתקעו במצרים, בגלל פרעות תרפ"ט, וכהנא נאלצב למשכן את השעון של אימהּ כדי לממן את המשך הנסיעה.[1]

בישראל גרו בתחילה בתל אביב, ומאוחר יותר רכשו בית ברמת גן.[1]

היא התחילה לכתוב רוסית, עוד לפני עלייתה ארצה. בישראל אומנם למדה עברית, אך המשיכה לכתוב ברוסית ולתרגם את כתביה לעברית. לבסוף עברה לכתיבת עברית. היא קיבלה עידוד רב מיוסף קלוזנר, עורך הירחון "השילוח", וממנחם ריבולוב, עורך השבועון "הדאר" בניו יורק.[3]

סיפור הבכורה שלה, “האגדה”, הופיע בשבועון המצויר לספרות ולאמנות, “החיים” (1922) שערך בארץ פסח גינזבורג. מאוחר יותר הסיפור נכלל בקובץ סיפוריה הראשון: “פרפרים, סיפורים ואגדות”, שיצא לאור ב-1927. הסיפור “בפרוח עץ ההדר” הופיע בהמשכים בעיתון “הארץ” במדור הספרותי שאברהם שלונסקי היה העורך שלו. ב־1931 הופיע הספר בהוצאת “הארץ”.[1]

בשנות החמישים אירחו השניים מפגשים הספרותיים בבית ברמת־גן. בשבת בבוקר, אחת לכה חודשים, היו מתכנסים אנשי ספרות ותיאטרון יחד עם אנשי עסקים ובני משפחה. בבית היו מתארחים אברהם שלונסקי שנהג לקרוא שירים ברוסית ובעברית, תמרה רובינס שחקנית הבימה שהייתה מקריאה הומורסקות של זוסצ’נקו, וחנה רובינא שנהגה לדקלם מונולוגים מהצגות הבימה.[1]

כהנא פרסמה סך הכל חמישה ספרי פרוזה וספר ילדים אחד. נכתבו על יצירתה מאמרי ביקורת משבחת, ובעבודת הדוקטור של הדר מקוב-חסון על יוצרות בארץ ישראל, יש פרק על יצירתה.[4]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייתה נשואה ליעקב שריר, מנהל בחברת הביטוח ציון. לשניים היו שני ילדים: דוד שריר – מורה לתיאטרון בתיכון ודליה טרגין – פסיכולוגית, אשתו של יוסף טרגין שדרן רדיו.

כהנא נפטרה ב־25 בנובמבר 1978.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1927 – פרפרים: ספורים ואגדות – דפוס הפועל הצעיר
  • 1931 – בפרוח עץ הדר – הוצאת הארץ
  • 1936 – עלבונות: שני ספורים: א. נוקטורנה, ב. זהבה – הוצאת יהושע צ'צ'יק
  • 1944 – תפוח הזהב הגאה – הוצאת מסדה. איורים – לאה גרונדיג – ספר לילדים
  • 1959 – צללים וצלילים: ספורים – הוצאת מסדה
  • 1960 – החיצים ממך והלאה: רומן – הוצאת מסדה
  • 1965 – בפרוח עץ ההדר: רומן, הוצאת מסדה; ציורים – יעקב שחם (מהדורה חדשה, הוצאת מסדה, תל אביב, 1965, 164 עמודים).
  • 1986 – בערוב היום: סיפורים. הוצאת אל"ף – יצא אחרי מותה
  • 1999 – נוקטורנה – המרכז ללימודי השואה ותקומת העם היהודי, הוצאת מצפה – יצא אחרי מותה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המחברת ויצירתה
  • יפה ברלוביץ, החופש לפנטז את החיים: על שני רומנים של בתיה כהנא (1901–1979). מעריב, ספרות, כ' בניסן תשנ"ה, עמ' 36–37.
  • רונית גז, 'זהבה' מאת בתיה כהנא (1936): מגדר ולאומיות בספרות התחייה הלאומית. ישראלים: כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל, כרך 2 (סתיו תש"ע 2009), עמ' 31–47.
  • רונית גז, משא ומתן מגדרי על צביון עלילת-העל הלאומית הציונית : "בציר". הדור: השנתון העברי של אמריקה (תשע"ה 2015), עמ' 104–113.
על "פרפרים"
  • חיים וויינר, קרבנות הכמיהה אל היפה, בספרו: פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס זאב וויינר (ירושלים: קרית-ספר, תש"ך 1960), עמ' 150–153 <נדפס לראשונה ב"פארן פאָלק", 26 באוגוסט 1927>
על "בפרוח עץ ההדר"
  • אהוד בן-עזר, "בפרוח עץ ההדר". הארץ, תרבות וספרות, כ"ו בשבט תשל"ה, 7 בפברואר 1975, עמ' <פורסם שנית ב'חדשות בן עזר' <מקוון>, גל' 780 (כ"ה בתשרי תשע"ג, 11 באוקטובר 2012)>
  • דב סדן, רשימות ביבליוגרפיות. דבר (מוסף לשבתות ומועדים), כרך ז', גל' ב' (י"ד בתשרי תרצ"ב, 25 בספטמבר 1931), עמ' 3–4.
על "עלבונות"
על "צללים וצלילים"
  • אדיר כהן, צללים וצלילים. מאזנים, כרך ט', גל' 5 (תשרי תש"ך, אוקטובר 1959), עמ' 370–371.
על "החיצים ממך והלאה"
  • דקלה גולומב, נעלים וחצים. משא (מצורף ל'למרחב'), 18 בנובמבר 1960, עמ' 5 (על "נעלים מסומרות" מאת בנימין זאב יפת ו"החצים ממך והלאה" מאת בתיה כהנא)
  • Makov-Hasson, Hadar. Oedipus' sister : narrating gender and nation in the early novels of Israeli women (New York, 2009) <Thesis (PhD)--New York University, 2009>

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיה כהנא (1901-1978), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]