בשולי הנוחות
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
סיאקה מוראטה  |
| שפת המקור | יפנית |
| סוגה | נובלה |
| מקום התרחשות |
יפן |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
2016 |
| מספר עמודים | 145 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת כתר |
| תאריך | 2020 |
| תרגום | עינת קופר |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | הסדרה הקטנה |
  | |
בשולי הנוחות (ביפנית: コンビニ人間; תרגום מדויק: עובד חנות נוחות,[1] הגייה: קוֹנבּיני נינגֶן), היא נובלה מאת הסופרת היפנית, סייקה מורטה. הספר עוסק בחייה של גיבורה העובדת שנים רבות בחנות נוחות ובלחץ החברתי ביפן ל"נורמליות" חברתית. הספר שיצא לאור ב-2016, זכה באותה שנה בפרס אקוטגאווה (אנ') היוקרתי וזכה להצלחה מסחרית גדולה ביפן. ב-2018 הוא תורגם לאנגלית ובשנת 2020 תורגם לעברית בידי עינת קופר ויצא לאור ב"סדרה הקטנה" של הוצאת כתר.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קייקו פורוקורה, היא אישה בת 36 העובדת בחנות נוחות הסמוכה לתחנת רכבת ביפן כבר 18 שנה. כל העובדים שסביבה ואף המנהלים (המנהלים אינם נקראים בשם אלא במספר) מתייחסים לעבודתם במקום כאל עבודה זמנית ומתחלפים לעיתים תכופות. קייקו מודעת כבר מילדות להיותה "שונה". היא אינה חווה רגשות, מנותקת חברתית ומפרשת סיטואציות חברתיות באופן שונה מחבריה. מצד שני, היא מבקשת לרצות את משפחתה ואת עמיתיה לעבודה ומנסה לסגל לעצמה דיבור, לבוש והתנהגות על פי חיקוי חבריה לעבודה.
לחנות הנוחות יש מדריך כתוב שבו מתוארים בפירוט כל נוהלי החנות. התוויית ההנחיות הברורה מאפשרת לקייקו להשתלב היטב בעבודת החנות. היא מזדהה עם מטרות החנות, שואפת למלא את כל ההוראות בדיוק ובשלמות ובעלת מוטיבציה גבוהה לעמידה ביעדי המכירה שמציבה הנהלת רשת חנויות הנוחות. היא מפתחת הזדהות גופנית עם הפעילות בחנות ומתארת את רגישותה לצלילי החנות בפתיחת הספר: "כל הצלילים מתערבבים לקול של חנות נוחות, וקול זה מלטף את עור התוף שלי כל הזמן.".
אחד מעובדי החנות החדשים הוא שיראבה, גבר בגילה של קייקו. שיראבה הוא היפוכה של קייקו: הוא עצלן, רשלן, נצלני, לא אכפתי, אינו מתמיד בשום עבודה ומתעב את הסובבים אותו ואת הסדר החברתי שאותו הוא משווה תמיד לכפר. בכפר הגברים הם הציידים, והמצליחים שבהם זוכים בנשים הצעירות והיפות וכל "הלא מועילים" שאינם מתחתנים ואינם מולידים ילדים - מגורשים מהכפר. טענתו המרכזית היא שמתקופת האבן מאומה לא השתנה בכפר. "הדבר הזה שנקרא 'החברה המודרנית' הוא רק אשליה, אנחנו חיים בעולם שהוא לא שונה בהרבה מתקופת האבן. למרות כל הדיבורים על שוויון בין המינים...".
קייקו איננה סובלת מרווקותה ומעבודתה בחנות הנוחות, אולם היא מוטרדת מהלחץ החברתי להפוך ל"נורמלית"; להתחתן, לעזוב את העבודה בחנות הנוחות ולמצוא עבודה "אמיתית". את הלחץ מפעילים אחותה, חבריה לעבודה וקבוצת חברות מתקופת התיכון שהחלה להיפגש שוב. כיוון שקייקו רוצה להיות "נורמלית" היא מציעה לשיראבה, שבינתיים פוטר מחנות הנוחות לאחר שעקב אחרי לקוחות נשים והטריד אותן, להתחתן איתה. שיראבה המופתע מטיח בה מיד עלבונות לגבי גילה המבוגר, חוסר מיניותה וחוסר המשיכה שלו אליה. אולם במחשבה שנייה, לאחר שהושלך מדירתו בגלל אי תשלום שכר דירה, הוא מוצא את הסידור המוצע כנוח וכמשתלם לשניהם. השניים מתחילים לחלוק את דירתה הקטנה של קייקו כשהם אינם מוצאים שום עניין אחד בשני. קייקו, שזוכה לעידוד מכל הסובבים אותה בעקבות מציאת בן זוג, מפרנסת את שניהם כיוון שלשיראבה אין שום כוונה לחפש עבודה. להפך, הוא מנסה לגרום לקייקו לעזוב את עבודתה בחנות הנוחות ולחפש עבודה אחרת.
כתיבה ורעיונות מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לנובלה יש מאפיינים אוטוביוגרפיים רבים. הסופרת, סייקה מורטה, הייתה בת 37 בעת יציאתו לאור של "בשולי הנוחות". זוהי הנובלה העשירית שלה שיצאה לאור. במשך 18 שנים, מהיותה סטודנטית בקולג' ועד גיל 38 היא עבדה במשרה חלקית במספר חנויות נוחות.[2] היא מצאה עבודה זו כמסייעת לה בשמירה על סדר יום קבוע המאפשר לה להקדיש זמן קבוע לכתיבה.[2] במשך כל אותה תקופה, ונכון ל-2018 היא מתגוררת יחד עם הוריה.[2]
מורטה סיפרה כי הרעיון הראשוני שלה בכתיבת הנובלה היה יצירת גיבורה שמעשיה הם ללא דופי ובכל זאת האנשים שסביבה מוצאים אותה כמוזרה ואומרים "מה לעזאזל היא עושה?".[3] עוד אמרה מורטה, כי רצתה לכתוב מנקודת הראות של דמות שמאתגרת את החשיבה השגרתית והרגילה, במיוחד בחברה שמרנית שבה מצפים מאנשים למלא תפקידים שנקבעו מראש; "רציתי להמחיש כמה מוזרים הם האנשים המאמינים שהם רגילים ונורמליים. הם אלו שלכאורה נקראים "נורמליים", אך כשאתה מסובב את המצלמה, הם אלו שנראים מוזרים ומשונים.".[2]
הנושא של הימנעות מקיום יחסי מין אינו חדש אצל מורטה. גם בסיפור קצר שכתבה והתפרסם בכתב העת הבריטי גרנטה, היא מתארת זוג צעיר נשוי שחי ביחסי "אח-אחות", ללא קיום יחסי מין, שמוליד ילד באמצעות מרפאת פוריות מתקדמת.[2] מורטה אומרת כי היא מתעניינת באנשים, במיוחד בנשים, שאינם מעוניינים לקיים יחסי מין. היא רוצה להרגיע אותם כי אין בכך כל רע; "פעמים רבות מדי, באופן השמרני והרגיל של קיום יחסי מין, ההתייחסות לאשה היא כאל כלי או כאל אובייקט. וזאת לעומת יחסי מין שהם בהתכוונות אמיתית ומלאה והם נפלאים.".[2]
קבלה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר יצא לאור ביפן ב-27 ביולי 2016. כבר שבוע לפני כן הוכרז ביפן כי הספר זכה בפרס אקוטגאווה - פרס יוקרתי המוענק ביפן פעמיים בשנה לספר בסוגת "ספרות יפה" שנכתב על ידי סופר עולה.[1] הספר זכה להצלחה מידית ועד 2020 נמכרו מעל למיליון עותקים מן הספר ביפן.[4] הספר תורגם לקוריאנית, צרפתית וגרמנית ונמכר בגרמניה עד 2018 בקרוב למיליון עותקים.[3]
הסופרת היפנית, אמי ימאדה (אנ'), שישבה בוועדת פרס אקוטגאווה, כתבה: "אני יושבת בוועדת הפרס יותר מעשר שנים ובכל שנותי בחבר השופטים זוהי הפעם הראשונה שצחקתי מספר ברשימה המצומצמת של המועמדים לפרס, וצחוק זה נטען בתחושה עמוקה של אירוניה. בראבו מורטה סאן.".[5] המשוררת תהילה חכימי, שכתבה ביקורת על הספר ב"הארץ", רואה במפגש בין שיראבה לקייקו את לב הסיפור; "המפגש הנפיץ ביניהם, כמו גם השפה השונה שכל אחד מהם מדבר בה, מאפשרים למורטה להעמיד מראה מול פניה של החברה היפנית ומול מה שזו מגדירה "נורמלי" או "תקין.".[4] הסופרת ובעלת טור בגרדיאן, ג'ולי מיירסון (אנ'), רואה מספר נקודות תורפה ביצירה אך טוענת כי אלו אינם פוגעים ביופי המוזר והפלואורסצנטי של תיאורי חנות הנוחות הכוללים עולם של פחיות מסודרות, כדורי האורז, הברקודים והסורקים. סיפור האהבה לגבי דידה הוא בין קייקו ובין חנות הנוחות, הבא לידי ביטוי בתגובה הלא מתנצלת והחושנית של קייקו: "שמעתי את קול החנות ולא יכולתי לעצור בעצמי, איך היא רוצה להיראות, מה נחוץ לה, הדברים החלו לזרום בתוכי.".[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החלה לעבוד בחנות נוחות - ומצאה את ייעודה בחיים: פרק מהספר "בשולי הנוחות", באתר ynet, 9 בנובמבר 2019
- עמר לחמנוביץ, חיי מדף: בשולי הדברים, באתר ישראל היום, 14 בנובמבר 2019
תהילה חכימי, "בשולי הנוחות": הסופרת שמציבה מראה ביקורתית מול החברה היפנית, באתר הארץ, 16 בינואר 2020- איתמר זהר, זה ספר על יפן, אבל לא מעט קוראים ישראלים יזדהו עמו, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2019
- Motoko Rich, For Japanese Novelist Sayaka Murata, Odd Is the New Normal, New York Times, June 11, 2018
- Nicolas Gattig, In 'Convenience Store Woman', Sayaka Murata questions normality in modern Japan, אתר Japan Times, 9 ביוני 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Daisuke Kikuchi, Convenience store worker who moonlights as an author wins prestigious Akutagawa Prize, באתר Japan Times, 20 ביולי 2016
- ^ 1 2 3 4 5 6 Motoko Rich, For Japanese Novelist Sayaka Murata, Odd Is the New Normal, New York Times, June 11, 2018
- ^ 1 2 Nicolas Gattig, In 'Convenience Store Woman', Sayaka Murata questions normality in modern Japan, אתר Japan Times, 9 ביוני 2018
- ^ 1 2 תהילה חכימי, "בשולי הנוחות": הסופרת שמציבה מראה ביקורתית מול החברה היפנית, באתר הארץ, 16 בינואר 2020
- ^ Convenience Store Woman, עמוד הספר באתר אמזון
- ^ Julie Myerson, Convenience Store Woman by Sayaka Murata review – sublimely weird, באתר הגרדיאן, 7 באוגוסט 2018
| בקרת זהויות |
|
|---|