בריקולאז'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסרות התייחסויות להיבטים נוספים של המושג. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסרות התייחסויות להיבטים נוספים של המושג. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בריקולאז'צרפתית Bricolage; עבודות בית או "הטלאה") הוא מונח המאגד במקור את כל סוגי העיסוקים הלא מקצועיים המתבצעים באופן מאולתר וחובבני, והקשורים ליצירה, שיפור, תיקון ותחזוקה של דברים חומריים. המונח שאול מהפועל הצרפתי "Bricoler" (בריקולה) - לנסות לתקן.

במונח נעשה שימוש מושאל לתיאור של טכניקה פוסטמודרניסטית למחזר באופן יצירתי דברים 'מן הגורן ומן היקב', משאריות ומעודפים. טכניקה זו יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון תחומים, כגון אמנות חזותית, עיצוב תעשייתי, מוזיקה, ארכיטקטורה, פילוסופיה, ואף בבלשנות. לפי חוקר התרבות והתקשורת דוד גורביץ, הבריקולר הוא "מהנדס חובב, המתקין יצירה שמורכבת מאובייקטים קודמים שזהותם לא טושטשה. המוצג החדש אינו חותר להומוגניות כי אם להבלטת הזיכרון של חומריו הראשוניים".[1]

ניתן לראות דוגמאות לבריקולאז' בשימוש שנעשה בפאנק בסיכות ביטחון בתור עגילים או בשימוש בצלבי קרס לשם פרובוקציה, ללא כוונת הזדהות עם הנאציזם.[דרוש מקור] גם שרשראות הזהב הכבדות שנושאים עליהם כוכבי היפ הופ כסימן למעמד חברתי מסוים הוא סוג של בריקולאז'.[דרוש מקור]

הראשון שטבע את המונח בתחום מדעי החברה היה האנתרופולוג קלוד לוי-שטראוס, שהציג בשנת 1962 את הקונספט שלו על "החשיבה הפראית" ("לקחת ולחבר יחד מכל הבא ליד").[2] עבורו בריקולאז' הוא ריאקציה של "האדם הפרימיטיבי" לחשיבה המערבית סביבו, שמאפשרת לו להסביר את העולם לעצמו ולהשתלב בו.

גם בבלשנות נכנס המונח לשימוש, בין היתר במשמעות של שפת נוער שסימן ההיכר שלה הוא "התעסקות שובבה עם סגנונות דיבור שונים".[3]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסדרת הטלוויזיה "מקגייוור", הגיבור הוא "בריקולר" המאלתר בכל פרק פתרון לבעיות בעזרת מה שזמין לו.
  • בסדרת הטלוויזיה "צוות לעניין", הצוות לעיתים קרובות נאלץ להרכיב דבר מה מהחפצים שברשותו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד גורביץ', פוסטמודרניזם: תרבות וספרות בסוף המאה ה-20, סדרת "מה? דע!", הוצאת כנרת 1997
  2. ^ קלוד לוי-שטראוס, החשיבה הפראית, מרחביה, תשל"ג
  3. ^ Jugendsprache: Fiktion Und Wirklichkeit by Peter Schlobinski, Irmgard Ludewigt and Gaby Kohl (1993, Book, Illustrated)