ברוניסלב גימפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוניסלב גימפל
לידה 29 בינואר 1911
לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 במאי 1979 (בגיל 68)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברוניסלב גימפלאנגלית: Bronislav Gimpel;‏ 29 בינואר 1911 - 1 במאי 1979) היה כנר ומורה פולני אמריקאי ממוצא יהודי.

אחיו הבכור, ג'ייקוב גימפל, היה פסנתרן קונצרטים ידוע-שם, שהקליט גם מוזיקה לסרטי קולנוע.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודים וראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוניסלב גימפל נולד בלבוב, אז בממלכת גליציה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית (כיום אוקראינה). החל לנגן בפסנתר ובכינור בגיל חמש, בהדרכת אביו. בגיל שמונה החל ללמוד אצל מוריץ וולפשטאהל בקונסרבטוריון של לבוב. משנת 1922 המשיך בלימודיו אצל רוברט פולאק בקונסרבטוריון של וינה. בגיל ארבע-עשרה ניגן את הקונצ'רטו של קרל גולדמארק עם הפילהרמונית של וינה. כעבור שנה נחל שורה של הצלחות בקנה מידה היסטורי במסע הופעות ממושך, בו ניגן בין השאר לפני ויקטור עמנואל השלישי, מלך איטליה ולפני האפיפיור פיוס האחד עשר. גימפל הוזמן לנגן בכינור גוארנרי המפורסם של פגניני ליד קברו של הווירטואוז האגדי. לאחר מסע זה באו מסעות קונצרטים לדרום אמריקה ולאירופה. ב-1930 למד בבית הספר הגבוה למוזיקה של ברלין אצל פרופסור קרל פלש. בשנת 1935 זכה בפרס ראשון בתחרות הכינור על שם הנריק וייניאבסקי. בשנים הבאות טיפח קריירה כסולן ובמקביל ניגן ככנר ראשי בקניגסברג ובגטבורג.[1]

המעבר לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גימפל היגר לארצות הברית בשנת 1937. בראשית מלחמת העולם השנייה הגיע ללוס אנג'לס ולתפקיד הכנר הראשי בפילהרמונית של לוס אנג'לס. אחרי שירות בצבא האמריקאי משנת 1942 עד סוף המלחמה, חזר גימפל לקריירה סולנית באירופה, שהנחילה לו כבעבר שבחים והוקרה. גימפל הקים את תזמורת הנוער של הוליווד וניצח עליה. היה חבר ברביעיית הפסנתר "ידידי המוזיקה החדשים" ובשנים 1950-56 ניגן ב"שלישיית הפסנתר מאנס". בשנים 1959 עד 1961 ניהל כיתת אמן בקארלסרוהה. בשנת 1962 הקים עם ולדיסלב שפילמן את "חמישיית הפסנתר הוורשאית" והיה הכנר הראשון בה עד 1967. כן היה כנר ראשון ב"רביעיית האמנים האמריקאית" וברביעיית המיתרים של ניו אינגלנד. טכניקת הנגינה של גימפל הצטיינה בתנופה, משוחררת ונטולת מאמץ. פרשנותיותיו היו סמכותיות. בתקופה מסוימת בקריירה שלו ניגן קונצ'רטי רחבי-יריעה, כמו הקונצ'רטו לכינור של בטהובן ושל פליקס מנדלסון ללא מנצח.[2]

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גימפל הרבה להקליט ותקליטיו מקיפים את רוב הרפרטואר הסולני והקאמרי לכינור. בעיקר בולט בין הקלטותיו אלבום של יצירות הסולו לכינור של יוהאן סבסטיאן באך.[3]

משרות הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1967 התמנה גימפל למשרת פרופסור באוניברסיטת קונטיקט. משנת 1973 כיהן כפרופסור בקולג' המלכותי למוזיקה במנצ'סטר שבאנגליה. בתקופה זו חידש את הופעותיו כסולן בקונצרטים באירופה, ארצות הברית ודרום-אמריקה.

גימפל מת בלוס אנג'לס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בוריס שוורץ ומרגרט קמבל, "ברוניסלב גימפל" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ שוורץ וקמבל, שם
  3. ^ שוורץ וקמבל, שם