ברוך מאיר יעקב שוחט

הרב ברוך מאיר יעקב שוחט מקרלין

אין תמונה חופשית
לידה	10 בדצמבר 1954 (בן 69) י"ז בכסלו תשט"ו ניו יורק
מקום מגורים	גבעת זאב
מקום פעילות	ירושלים
בת זוג	חיה מרים
אב	עזרא שוחט
אם	פייגא שוחט-פרלוב
מספר צאצאים	16
אדמו"ר קרלין סטולין תשכ"ד → רבי יוחנן מקרלין

הרב ברוך מאיר יעקב הלוי שוחט (ניו יורק, י"ז בכסלו תשט"ו, 10 בדצמבר 1954) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות קרלין סטולין, נכד לאדמו"ר מקרלין הקודם, רבי יוחנן פרלוב.

ביוגרפיה

נולד בניו יורק, לעזרא ולפייגא שוחט. אמו הייתה בת האדמו"ר רבי יוחנן מסטולין-קרלין.

כשהיה בן תשע, כשמונה שנים לאחר פטירת סבו רבי יוחנן, קיבלו אותו עליהם כאדמו"ר רוב חסידי קרלין, ובפרט הצעירים שבהם. בשל גילו הוא כונה "ינוקא". צוות מחנכים נסע לארצות הברית כדי להכינו ולהדריכו לקבלת האדמ"ורות. הוא למד בתלמוד תורה של חסידי סטולין בניו יורק.

חלק מזקני החסידות העדיפו שנה קודם הכתרתו לקבל את הנהגת רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. לאחר האיחוד נקראה חסידות זו 'קרלין לעלוב'. לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי סירב בנו רבי שמעון בידרמן להיקרא 'אדמו"ר מקרלין-לעלוב' ובעקבות זאת עזבו אותו חסידיו הקרלינאים וקיימו בחירות פנימיות שבסופן נבחר רבי אהרן רוזנפלד לאדמו"ר. בהליך בוררות שנערך בין שני הפלגים בשנת תשנ"א (1991) הוחלט כי החסידות בראשות רבי ברוך שוחט תיקרא קרלין-סטולין ואילו זו של 'זקני קרלין' תיקרא פינסק-קרלין.

היה נשוי לבת דודתו למשך שנתיים, עד שהתגרשו. בשנת תשל"ז נישא בשנית בארצות הברית לחיה מרים, בת הרב משה דוד שטיינוורצל, ראש ישיבת באבוב.

הנהגתו

החל להנהיג את חסידות קרלין בשלבים. בשנת תשכ"ד הגיע בליווי הוריו בפעם הראשונה לארץ ישראל. הוא נסע עם קהל עדתו למקומות הקדושים בצפון הארץ וביקר בקבר סבו בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה. שמחת בר המצווה שלו התקיימה בבית המדרש המרכזי של החסידות בירושלים. בשמחת נישואיו קיבל לראשונה את כתב ההכתרה, שעליו היו חתומים קהילות וראשי חסידות קרלין סטולין, ומאז החל רשמית להנהיג את החסידות.

בשנת תשמ"ה פרש ממוסדות העדה החרדית שבירושלים והחל לקחת למוסדותיו כספים מרשויות המדינה. בעקבות זאת פרשה מן החסידות קבוצת חסידים בראשות הרב יוסף ציינוירט ופתחה קהילה נפרדת. לימים מונה בקבוצה זו הרב אברהם חנון לאדמו"ר, והם נקראים "קהל חסידי ירושלים".

בשנת תשנ"א עלה לישראל והתיישב בירושלים. בתשנ"ו עבר להתגורר בגבעת זאב והקים שם קריה עם כשלש מאות משפחות, בשם "פרי הארץ".

בשנת תשנ"ו הכתיר בביתו את אחיו הרב יוחנן שוחט לאדמו"ר מלוצק, ואף עודד חלק מחסידיו לעזור לאחיו לבסס את קהילתו.

הרב שוחט נוסע מדי שנה בו' באייר לארצות הברית לקבר דודו האדמו"ר יעקב חיים בדיטרויט, ובי"ז בסיוון למלינוב לקבר האדמו"ר בעל הבית אהרן מקרלין.

פעלו

בתקופת הנהגתו גדלה חסידות קרלין והיא מונה כאלפיים משפחות, רובן בישראל - ירושלים, גבעת זאב, מודיעין עילית, ביתר עילית, בני ברק וטבריה, וכן ריכוזים בבורו פארק, מונסי וליקווד שבארצות הברית, ובשכונת סטמפורד היל שבלונדון. הוא עודד את חסידיו להרחיב את הנוכחות החסידית בטבריה.

כשהחל גל העלייה לאחר קריסת ברית המועצות בשנת 1991 שלח הרב שוחט שליחים כדי להביא לישראל נערים ונערות יהודים ולקרבם לשמירת מצוות. הוא הקים להם בישראל מוסדות לבנים "לציון ברינה" ולבנות "בת ציון". בקייב שבאוקראינה פתח מוסדות בנשיאותו.

הרב שוחט ממעט להשתתף באירועים ציבוריים ומקפיד שלא יצלמוהו ואינו נוקט קו רשמי בפוליטיקה הארצית עקב צוואת סבו האדמו"ר רבי יוחנן, אולם רוב חסידי קרלין תומכים באגודת ישראל.^{[דרוש מקור]} השקפתו הפוליטית היא ימנית, ובתקופת תוכנית ההתנתקות דיבר רבות על הצורך לעזור ליהודים המפונים מגוש קטיף ויזם עצרת תפלה בכותל המערבי נגד התוכנית^{[דרוש מקור]}. הוא השתתף בלוויית שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו ביוני 2014.

הוא דוגל בגישה פתוחה יחסית ללימודים אקדמיים לנשים. בסמינר של החסידות קיימים מסלולי הכנה לתעודת בגרות וכן מסלולים ללימודי תואר ראשון, בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה הפתוחה.

בניגוד לעמדת רוב הרבנים החרדים בישראל, הרב שוחט סבור שלא ניתן לאסור באופן גורף את השימוש באינטרנט ובמכשירי סמארטפון, ושזוהי גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה ולכן גם לא תועיל. תחת זאת, לדעתו, יש להקפיד על סינון. לכן תמך בהקמת ספק האינטרנט המסונן אתרוג בהכשר מרבנים מחצרו.

הרב שוחט יודע לנגן בכמה כלים (זאת על אף כי חסרות לו שלוש אצבעות בידו השמאלית) ומתעניין בתחומי ידע כלליים, ובמיוחד בהיסטוריה צבאית.^{[דרוש מקור]}

הרב שוחט הוא אספן של ספרים וכתבי יד תורניים עתיקים, וספרייתו מכילה כתבי יד נדירים.

ילדיו

לרב שוחט 16 ילדים.

• בנו בכורו מזיווג ראשון, הרב דוד יהושע, הוא רב קהילת "קהל חסידים שארית יעקב" בלוס אנג'לס.

• בתו דבורה שיינדל נשואה לרב שרגא פייבל רוזנבוים

• חתנו הרב משה ויליגר.

• בנו הרב יוחנן הוא חתן רבי ישראל אליעזר אדלר האדמו"ר מדז'יקוב ויז'ניץ, מכהן כרב קהילות קרלין בביתר עילית.

• בנו הרב ישראל חיים הוא חתן הרב נחום טברסקי מרחמסטריווקא. רב קהילות קרלין במודיעין עילית.

• בנו הרב אהרן רב קהילת קרלין בבורו פארק, חתן הרב פינטר מלונדון

• בנו הרב שמעון שלמה רב קהילות קרלין במונסי ובליקווד, חתן הרב אשר ליברמן מליקווד

• בנו הרב אשר רב קהילות קרלין בטבריה ובני ברק, חתן הרב בורנשטיין האדמו"ר מראדמסק בני ברק

• בנו הרב משה צבי נשוי לבלומה רייזל בתו של רבי ישעיה דוד מלכיאל מטולנא בית שמש, חתנו של רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין מכהן כרב קהילת קרלין בירושלים.

• חתנו הרב יצחק קוריץ (נכדו של ר' נח קוריץ, מה'אלטע קארלינעס')

• חתנו אשר אנשיל איכנשטיין, בן האדמו"ר מטריסק.

• חתנו הרב ניישלאס

• חתנו הרב יהודה שפירא בנו של רבי קלמן מנחם שפירא מפיאסצנה

• חתנו הרב מיכאל אליעזר קאהן

• בנו הרב אברהם אלימלך, חתן הרב יעקב יצחק אלעזר מייזליש רב קהילת עבודת הלב.

• בנו הרב מרדכי, חתן הרה"ג ר' שלמה קוטיינר, ר"מ בישיבת 'לב שמחה' גור בלונדון

לקריאה נוספת

• בנימין בראון, כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2018

קישורים חיצוניים

• יעקב ישראלי (קולא), בית קרלין סטולין, באתר אוצר החכמה
• אוסף כתבי היד בספריית האדמו"ר מקרלין סטולין, באתר מיזם "כתיב"
• ברוך מאיר יעקב שוחט (1954-), הלוי, דף שער בספרייה הלאומית