ברוך יוסף פייבלזון
 | |
| הרב פייבלזון, 1931 | |
| לידה |
1895 תרנ"ו קלם, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
11 באוגוסט 1933 (בגיל 38 בערך) י"ט באב תרצ"ג ראדין, פולין |
| מקום קבורה | ראדין, מחוז גרודנו, בלארוס |
| מקום פעילות | ראדין שבליטא |
| תקופת הפעילות |
? – 11 באוגוסט 1933  |
| תחומי עיסוק | לימוד תורה |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת ראדין |
| רבותיו | רבי איצלה מפוניבז' |
| תלמידיו |
הרב יצחק הוטנר הרב מרדכי סוויצקי הרב יעקב משה ליבוביץ |
| חיבוריו | ברכת יוסף |
הרב ברוך יוסף פייבלזון (ביידיש פייוועלזאהן; 1895 תרנ"ו - 11 באוגוסט 1933 י"ט באב תרצ"ג) היה ראש ישיבת ראדין.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב אליהו מאיר, אב"ד בעיירה קלם שבליטא. בגיל 12 נשלח ללמוד בקיבוץ אצל הרב איצלה מפוניבז'[1] והתחבב על רבו[2]. לאחר מכן למד בישיבת סלובודקה, שם בלט בכישוריו[3]. בגיל 13 חיבר ספר למדני[4].
נשא לאישה את פייגא אטל, בתו של הרב נפתלי טרופ.
בשנת 1925 והוא כבן 30 מונה על ידי החפץ חיים[5] לראשות הישיבה, לאחר פטירת חותנו הרב טרופ. בגיל 36 חלה בזיהום ונפטר בי"ט באב תרצ"ג. נקבר בצמוד לקברו של חותנו[6]. את החקוק על מצבתו ניסח ה"חפץ חיים"[דרוש מקור]: ”גאון עוזנו המאור הגדול חריף ובקי בכל חדרי התורה מימיו המתוקים שתו כל בני הישיבה אור תורתו הייתה גדולה ראשו כתם פז בסברא ישרה יראתו וצדקתו הייתה טהורה"...”
השאיר אחריו שלושה ילדים קטנים. הילדים ואמם הוגלו בשנת 1941 לסיביר, והאם נפטרה שם. האח הקטן מת לאחר המלחמה בלודז', בשל מחלה[7].
בנו הרב שמואל אביגדור פייבלזון הוא ראש כולל בצפת. אחד מנכדיו הוא הרב אליהו פייבלזון.
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יצחק הוטנר
- הרב מרדכי סוויצקי
- הרב יעקב משה ליבוביץ
- הרב דוד וויין - רבה של חולון
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו ברכת יוסף מבוסס על שיעוריו שהעלה על הכתב לפני אמירתם בישיבת ראדין. הוא עוסק בהם בעיקר בדברי הראשונים[8].
הספר ראה אור לראשונה בשנת תשכ"ב לאחר שנערך בידי בנו הרב אליעזר יעקב פייבלזון. בהקדמת הספר מציין הבן שכתב היד המקורי נלקח ממשפחתו על ידי המשטרה החשאית הרוסית נ.ק.ו.ד. בעיר ברנאול שבסיביר. הספר הנדפס מבוסס על העתקה של דוד זריצקי שהוכנה עוד קודם לכן לבקשת הרב יצחק הוטנר[8].
הרבנים אלעזר מנחם מן שך, יעקב קמנצקי ומשה פיינשטיין העניקו הסכמות לספר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם מנדל גרליץ, הנותן אמרי שפר, בראש חידושי הגרנ"ט, ירושלים: אורייתא, ה'תשמ"ט
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'פייבלסון, ר' ברוך ב"ר אליהו־מאיר', בתוך: דב ליפץ ונתן גורן (עורכים), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א (תשכ"ז), עמ' 76 טור 2 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1274)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כך מתועד בהקדמה לספר ברכת יוסף
- ^ כך כותב הרב שך בהקדמה לספר ברכת יוסף
- ^ כפי שמעיד חברו הרב יעקב קמינצקי בהסכמה לספרו
- ^ הקדמה לספר ברכת יוסף. ספר זה מוחזק בידי בני המשפחה
- ^ כך מובא בחידושי הגרנ"ט (הוצאת אורייתא) בסוף מאמר "הנותן אמרי שפר"
- ^ אותרה והוקמה מצבה על קברו של ראש ישיבת ראדין, באתר "אהלי צדיקים"
- ^ ספור חסדי ה', בסוף הספר ברכת יוסף
- ^ 1 2 כך כותב בן המחבר בהקדמה לספר