בראונמילריט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בראונמילריט
תכונות המינרל
הרכב כימי Ca2(Al,Fe3+)2O5
מערך קריסטלוגרפי אורתורומבי
צורת הגביש גבישים מיקרוסקופים צורתם לוחיות עד μm‏60 וכמו כן במקבצים.
צבע חום אדמדם
שקיפות שקוף למחצה
משקל סגולי 3.76
שרטוט חום כהה
מינרלים נלווים מליליט, מאייניט, לרניט, ספוריט, וולאסטוניט, גהלניט, פירוטיט, אטרינגיט וקלציט

בראונמילריט הוא מינרל אוקסידי נדיר המכיל סידן, אלומיניום וברזל. התגלה תחילה כתוצר מלאכותי בתהליך ייצור צמנט פורטלנד, ואחר כך התגלה גם בטבע, בין השאר בישראל.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב כימי וקריסטלוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של הבראונמילריט היא Ca2(Al,Fe3+)2O5.

הבראונמילריט מתגבש במערכת האורתורומבית, חבורת סימטריות נקודתית אורתורומבית דיפירמידלית וחבורת סימטריות מרחבית Ibm2. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=5.584‏, b=14.60Å‏ ו-c=5.374Å.[1]

תכונות פיזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבישים מיקרוסקופיים. צורתם לוחיות עד μm‏60, וכמו כן במקבצים. הקשיות של המינרל טרם נקבעה, ומשקלו הסגולי הממוצע 3.76 גרם לסמ"ק.

תכונות אופטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופטית המינרל הוא דו-צירי שלילי. מקדמי השבירה של הבראונמילריט הם: nα=1.96‏, nβ=2.01‏ ו-nγ=2.04.‏[2] גבישי הבראונמילריט שקופים למחצה, צבעם חום אדמדם. הבראונמילריט ניחן בפלאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו). הגוון של המינרל משתי זוויות (X ו-Y) הוא צהוב-חום וחום כהה מהזווית השלישית (Z)

גילוי ומקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבראונמילריט זוהה כמרכיב ברזל מרכזי בצמנט פורטלנד על ידי הגאולוג השוודי אלפרד טורנבוהם (Alfred Elis Törnebohm‏; 1911-1838) ב-1897, והוא כינה אותו צליט.[3] מבנה הצליט זוהה ב-1928, וב-1932 זכתה ד"ר לורין תומאס בראונמילר (Lorrin Thomas Brownmiller‏; 1988-1902), הכימאית הראשית של חברת אלפא פורטלנד צמנט (Alpha Portland Cement Company) שמושבה באיסטון (Easton) בפנסילבניה שבארצות הברית, אחת ממזהי המבנה, שהמינרל יקרא על שמה. ב-1964 התגלה המינרל גם בטבע, ומאז הוא מוכר כמינרל טבעי על ידי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינרל נוצר בהתמרת מגע בחום גבוה בין סלעים קרבונטיים (דוגמת סלעי גיר) למאגמה (למשל במאיין שבגרמניה). בכמה מקומות קרובים במזרח התיכון נוצר הבראונמילריט מבעירה של חומר ביטומני שבו היה ספוג סלע המשקע הקרבונטי חרסיתי.

נכון ל-2011 נמצא בראונמילריט שנוצר באופן טבעי על פני כדור הארץ בארבעה מקומות בעולם. בשלושה מהם: מחצבת הבזלת בקלך (Klöch) בשטיריה שבאוסטריה; במחדר שיאנגשאן שבמחוז האוטונומי שינג'יאנג שבצפון מערב סין; ובכמה מקומות בגרמניה, בעיקר בהר הגעש בלרברג (Bellerberg) סמוך לעיירה מאיין (Mayen) בהרי האייפל שבמדינת ריינלנד-פפאלץ (המקום בו נתגלה המינרל באופן טבעי לראשונה) נוצר המינרל בהתמרת מגע. ברביעי, תצורת חתרורים בבקעת חתרורים מזרחית לערד ובדרך מעלה אדומים, הוא נוצר מבעירה של חומר ביטומני שבו היה ספוג סלע המשקע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A. A. Colville and S. Geller, 1971, The crystal structure of brownmillerite, Acta Cryst. (1971). B27, 2311-2315
  • Gross, S., 1977. The mineralogy of the Hatrurim formation. Israel. Geol. Surv. Isr. Bull. 70, 80 p. (המאמר של שולמית גרוס על תצורת חתרורים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בראונמילריט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרויקט rruff
  2. ^ אתר Mindat
  3. ^ השם עדיין מקובל בתעשייה אם כי השם המקובל יותר הוא קלציום אלומינופריט.