בקאו (מחוז)

בקאו (מחוז)
Bacău

סמל בקאו סמל בקאו
המחוז בקאו
משמאל לימין לפי כיוון מחוג השעון:הכפר גימש-פג'ט; המנזר קאשין לשעבר; ארמון שטירבי בדרמנשט; כנסיית פריאצ'יסטה מארה בעיר בקאו;למטה:בניין הפרפקטורה בעיר בקאו בחורף
מדינה
רשות מחוקקת	מועצת המחוז בקאו
בירת המחוז	בקאו
שטח	6,621 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	601,387 (1 בדצמבר 2021)
קואורדינטות	46°25′N 26°47′E
אזור זמן	UTC+2
http://www.csjbacau.ro

}} מחוז בקאו (ברומנית:Județul Bacău) הוא מחוז במערב השחבל מולדובה ברומניה שבירתו העיר בקאו. שטח המחוז הוא 6621 קמ"ר, כלומר 2.8 % משטח רומניה. אוכלוסיית המחוז היא 601,387 תושבים. את המחוז חוצים מספר נהרות ונחלים חשובים:סירט, ביסטריצה, טרוטוש, טזלאו, ברהץ' וזלטין. ישנם בו אגמים המספקים מים (אגם פויאנה אוזולוי) או אנרגיה הידרו-חשמלית (האגמים רקובה, גרלן, שרבנשט וליליאץ'). יש במחוז נוף הררי, שבו בולטות כמה פסגות - גרינדושו שבהרי טרקאו, בגובה 1,664 מ', נמירה מארה , בהרי נמירה, עם גובה 1,648 מ' ושאנדרו מארה , גם כן בהרי נמירה, עם 1,639 מ'. המחוז בקאו משתרע כולו בחבל מולדובה ורק כפר אחד בו , גימש-פג'ט, משוייך לחבל טרנסילבניה.

היסטוריה

מדאקים-קרפים ורומאים

המחוז בקאו נחצה על ידי עמקי הסירט, הביסטריצה והטרוטוש , דבר שאיפשר מתקופות קדומות את איכלוסו.כפי שמעידות תגליות ארכאולוגיות. בזמן הכיבוש הרומאי בחלק מדאקיה, במאות השנייה והשלישית לספירה בשטח המחוז בקאו של ימינו התפתחה תרבות הקארפים, ממשיכי תרבות "דאקית-גטית". האתרים הארכאולוגיים שבו נתגלו ממצאים של תרבות זו הם מגורה, ברבואסה, קרליג', סוהודול וסאוצ'שט.

הקארפים היו דאקים חופשיים שחיו ממזרח להרי הקרפטים. חפצי חרס וקישוטים רומאיים ומטבעות רומאים (מעל 37% מכלל אוצרות המטבעות הרומאים במאות השנייה-השלישית שנתגלו בחבל מולדובה נמצאו במחוז בקאו, הגדול שבהם היה במגורה ושקל 10 קילוגרם, כשהוא כלל מטבעות מימי אוגוטוס וספטימיוס סוורוס.)

צאצאי הדאקים-קרפים, שכל הנראה אימצו עם הזמן את השפה הלטינית, היוו את הגורם היסודי שלהיווצרות העם הרומני .

נסיכות מולדובה

במקביל להתפתחות הפאודליזם ממזרח לקרפטים הופיעו עירות השוק הראשונות.

בתעודה שהוצאה ב-6 באוקטובר 1408 על ידי הקנצלריה של שליט נסיכות מולדובה, אלכסנדרו הטוב ושנועדה לסוחרים מלבוב ("ליוב" ברומנית) הוזכרו עיירות השוק בקאו וטרוטוש. בחפירות בעיר בקאו נתגלו חפצי קרמיקה מהמאה ה-14-12 ומטבעות שהונפקו על ידי השליט פטרו מושאט (1391-1375). העיר בקאו התפתחה מהר כשסוחרים זרים זכו שם בפריבילגיות מטעם המלכות.

במאה ה-15 היא הייתה לעיר שוק חשובה שבה פעלו סוחרים, בעלי מלאכה ומוכסים. הוקם בה גם רשות משפטית ולהוצאה לפועל ממצאים על חיי העם הרומני בימי הביניים נמצאו במחקרים ארכאולוגיים בעמקי הברהץ', הסירט והביסטריצה. השליט המפורסם ביותר של נסיכות מולדובה לדורותיה היה שטפאן הגדול שנולד ב-1436 ביישוב בורזשט,בשטח מחוז בקאו. עץ האלון המפורסם מבורזשט מופיע באחת האגדות הידועות על ילדותו של שטפאן הגדול. החצר המלכות בבקאו , הכנסייה בברוזשט וכנסייה בטרגו אוקנה הם עדויות לתרבות המקומית שפרחה באזור בימי הביניים. במאה ה-15 הייתה בקאו עיר מושב של השליט. בנו של שטפאן הגדול, אלכסנדרל שהיה שותף לשלטון בשנים 1496-1490, הקים בבקאו חצר מלכות (1482-1481) ובנה את כנסיית "פריאצ'יסטה, שהוקדשה למרים אם ישו ב 1 בינואר 1491. הכנסייה שרדה עד לימינו אבל שיפוצים לא נכונים גרמו להעלמותם של כמה מהיסודות האופייניים לה מתקופת הקמתה.

התקופה המודרנית

במחצית הראשונה של המאה ה-19 תושבי בקאו היו מעורבים בתהליכי התחייה הלאומית שהביאה להקמת המדינה הרומנית המאוחדת. בבקאו התנועה לאיחוד בין מולדובה לוולאכיה ידעה באמצע המאה ה-19 תנופה גדולה . אחרי האיחוד בין שתי הנסיכויות ב-1859 האזור בקאו צמחה במהירות. במרץ 1858 התחיל לפעול ביישוב סולונץ פעילותה בית החרושת הראשון לגז. הכפר ואליה ארינילור הפך ב-1859 למרכז החשוב ביותר בחבל מולדובה לעיבוד הנפט. בקומנשט נעשה ניסיון לשימוש תעשייתי בפחם שבאדמה. כבר לפני 1864 פעלו בבקאו בתי חרושת לשמן, לראקי (יין שרף) ללבנים, לבירה, לטבק, לסבון. ב-1875 הוקם בי החרושת לסוכר בססקוט. ב-1877 היו בבקאו 6 בתי חרושת ללבנים, 5 בתי מלאכה לבורסקאות, , בית חרושת לנרות ואחד ליין שרף, הפעם "צויקה" רומנית. בשנתיים הבאות נפתחו בעיר גם 4 בתי חרושת ללחם, 4 לטרקוטה, שניים למוצרי בשר ולסבון. ב-1881 בלטיה נפתח בית חרושת לנייר וב-1885 בבוהוש נחנך בית חרושת לבדים עבים.

מלחמת העולם הראשונה

במלחמת העולם הראשונה התנהלו קרבות קשים בשטח המחוז, ביישובים אויטוז, קאשין, טרגט אוקנה נגד הפולשים הגרמנים. מבחינה צבאית בשנים 1918-1916 באזור זה בשער הדרום מערבי של חבל מולדובה הוכרעו תהליכים גורליים עבור כל האומה הרומנית. מהמחוז בקאו עצמו השתתפו בקרבות 30000 חיילים וקצינים.

בין מלחמות העולם

בשנת 1920 פעלו במחוז 880 בתי חרושת ומפעלים, ביניהם מפעל מודרני לנייר, ואחד לאתנול. ב-1935 רק בבקאו היו 57 יחידת תעשייתיות, מתוכן 40 פעילות.

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה פגעה באופן קשה בתעשייה במחוז בקאו. באוגוסט 1944 לא פעלו במחוז אלא 26 בתי חרושת קטנים.

בתקופה הקומוניסטית

בשנים 1975-1950 במסגרת תוכניות התיעוש של השלטון הקומוניסטי הוקמו במחוז בקאו תחנות כוח בקומנשט ובורזשט, וכמו כן התחנות ההידרואלקטריות שעל במורד הנהר ביסטריצה. ההישג התעשייתי החשוב של התקופה 1968-1960 היה המפעל הכימי בבורזשט.

גאוגרפיה

עמדה גאוגרפית

המחוזות השכנים:

• מחוז וסלוי - ממזרח
• מחוז וראנצ'ה - מדרום
• מחוז קובאסנה ומחוז הרגיטה - ממערב
• מחוז ניאמץ - מצפון

מים

חשובים במיוחד הם מי האגן האמצעי של הנהר סירט והמאגרים (אגמים מלאכותיים) שנבנו בחלק התחתון של הנהרות ביסטריצה, טזלאו, אוּז וסירט שהוא הנהר הארוך והחשוב ביותר במזרח רומניה.

מי המחוז נובעים מההרים שבצפון-מערב ומערב. הגדול בהם הוא הנהר טרוטוש שמוצאו בהרי צ'וק (צ'וקולוי) בצפון-מערב והוא חוצה את המחוז מצפון-מערב לכיוון דרום-מזרח ונשפך בנהר סירט. יובלי הטרוטוש נובעים גם הם מההרים במערב (הרי טרקאו, צ'וק ונמירה) והם כדלקמן מלמעלה ולמטה: משמאל:אסאו (בצפון) וטזלאו (במרכז);מימין: צ'ובנוש (בצפון-מערב), אוּז (במערב), דופטיאנה, סלניק, אויטוז החוצה את היישוב אויטוז, והנחל קאשין החוצה את היישוב מנטיריה קאשין ("מנזר קאשין"). האוז חוצה את היישוב ואליה אוזולוי, בגבול עם מחוז הרגיטה שם נבנה אגם האגירה פויאנה אוזולו

הנהר ביסטריצה, יובל חשוב של הסירט, נובע מהרי השמאש, בצפון-מערב וזורם בצפון המחוז מצפון אל דרום מזרח, על יד היישוב בוהוש. שם בגבול הצפוני של מחוז בקאו עם מחוז ניאמץ, נבנה עליו אגם האגירה גרלן (Lacul Gârleni). הביסטריצה חוצה את העיר בקאו.במסלול הביסטריצה נבנו עוד אגמי אגירה:לילייץ' ושרבנשט. אגמים מלאכותיים אלה מספקים את מי השתייה של האזור אך גם חלק גדול מצריכת האנרגיה חשמלית, באמצעות תחנת כוח הידרו-חמשלית. ביסטריצה נשפכת לסירט במרכז המחוז.

הנהר הגדול סירט נובע בצפון רומניה בגבול עם אוקראינה, חוצה את כל מערב רומניה מצפון אל דרום -מזרח, ונשפך לדנובה . הוא חוצה את מחוז בקאו מצפון דרומה, במזרח המחוז.לאורך הנהר סירט הוסדרו מספר אגמי אגירה. אחרי המפגש עם ביסטריצה, מלמעלה למטה נמצאים אגמי האגירה הבאים:גאלבן (Galbeni), רקצ'ון וססקוט ובדרום-ברשט. בסירט נשפכים הטרוטוש והנחלים טוטבה, זלטין ורקטאו.

תבליט הנוף

ההרים, הגבעות, הרמות והמישורים מפוזרים במחוז בחלקים שווים. במערב המחוז מתרוממים הרים מקבוצת הקרפטים המזרחיים. שם, לאורך עמקי הנחלים אויטוז וטרוטוש החבל ההיסטורי מולדובה מתחבר לחבל ההיסטורי השכן ממערב, טרנסילבניה, שעד 1918 היה קשור תקופה ארוכה להונגריה. בצד המזרחי של המחוז הגובה יורד מ- מ-1,664 מ' (הרי טרקאו) עד לנקודה הנמוכה ביותר - 100 מ' - בעמק הנהר סירט החוצה באמצע את המחוז מצפון לדרום. במזרח המחוז נמצאת הרמה המולדבית הנחצית על ידי הרבה נחלים קטנים.

החי

הרי המחוז בקאו מאוכלסים בדבים, זאבים, שועלים, חזירי בר וסנאים, במיוחד באזור הכפרי של סלניק-מולדובה.

שמורות טבע

במחוז בקאו קיימים 23 אזורי טבע המוגנים כמורשת לאומית ושטחם בסך הכל הוא 97,257 דונם. 25 ק" מרחק מהעיר אונשט , ביישוב מנסטיריה קאשין, נמצאת שמורת הטבע בוצ'אש. אם הולכים מהנקודה היערנית בוצ'אש למעלה, בעמק הנחל בוצ'אשאחרי 2,5 ק"מ מגיעים למפל בוצ'אש, שגובהו הוא 15 מטר,המפל הגבוה במחוז באקו. בשמורת בוצ'אש חי צפיר האלפים. בסביבה נמצאים גם המנזר הקטן (ארמיטאז' או ברומנית - סקיט) בוצ'אש וכן בריכת גידול פורלים אנצקטואריה (Păstravăria Înțarcătoarea)

דמוגרפיה

באוגוסט 1997 עם אוכלוסייה של 745,443 תושבים התמקם המחוז בקאו במקום השישי ברומניה, אחרי הבירה בוקרשט והמחוזות פרחובה, יאש, דולז' וקונסטנצה. הצפיפות הממוצעת של האוכלוסין הייתה 112.86/ קמ"ר כשהצפיפות המירבית הייתה 230/קמ"ר באזור המתועש שבו חי 50.54% מכלל התושבים.

שנה	מספר תושבי המחוז	צפיפות האוכלוסייה	רומנים	צוענים	הונגרים
1948	414,996
1956	507,937
1966	598,321
1977	667,791
1992	737,512
2002	706,623	113 / קמ"ר	97.5%	1.7%	0.7%
2011	616,168	93 / קמ"ר	96.1%	1.7%	0.68%
מפקד האוכלוסין ב-2021	601,387	91 / קמ"ר

ב-1987 לפי הערכה חיו במחוז כ-70,000 צ'אנגואים

חלוקה מנהלית

במחוז קיימים שלוש רשויות עירוניות (ברומנית - מוניצ'יפיו), עוד חמש ערים, ו-85 כפרים גדולים ("קומונות")

רשויות עירוניות (מוניצ'יפיו)

• בקאו - עם 136,086 תושבים (2021) (ב- 1997 היו לו 208,556 תושבים הייתה העיר מספר 12 במדינה לפי מספר התושבים)
• מוינשט
• אונשט

ערים

• בוהוש
• קומנשט
• דרמנשט
• סלניק-מולדובה
• טרגו אוקנה

כפרים גדולים ("קומונות")

המחוז מונה 85 כפרים גדולים - "קומונות".

אגש (Agăș) ארדאואן (Ardeoani) אסאו (Asău) בלקן (Balcani]) ברשט-ביסטריצה (Berești-Bistrița) ברשט-טזלאו (Berești-Tazlău) ברזונץ (Berzunți) ברסנשט (Bârsănești) בלז'שט, בקאו (Blăgești, Bacău) בוגדנשט, בקאו (Bogdănești, Bacău) ברוסטורואסה (Brusturoasa) בוצ'ום, בקאו (Buciumi, Bacăui) בוהוץ' (Buhoci) קאשין (Cașin) קאיוץ (Căiuți)

קלז'ה (Cleja) קולונשט, בקאו (Colonești, Bacău) קורבאסקה (Corbasca) קוצופנשט (Coțofănești) דמיינשט (Dămienești) דיאלו מורי (Dealu Morii) דופטיאנה (Dofteana) פראואן (Faraoani) פיליפן (Filipeni) פיליפשט (Filipești) גייצ'אנה (Găiceana) גימש-פג'ט (Ghimeș-Făget) גרלן, בקאו (Gârleni, Bacău) גלוונשט (Glăvănești) ג'וסן (Gioseni)

גורה ואי, בקאו (Gura Văii, Bacău) הלג'יו (Helegiu) המיוש (Hemeiuș) הורוישט (Huruiești) הורג'שט (Horgești) איבורו בהרהצ'ולוי (Izvoru Berheciului) איטשט ([Itesti) לטיה וקה (Letea Veche) ליפובה, בקאו (Lipova, Bacău) ליווז , בקאו (Livezi, Bacău) לואיז-קלוגרה (Luizi-Călugăra) מג'ירשט (Măgirești) מגורה, בקאו (Măgura, Bacău)] מנסטיריה קאשין - מנזר קאשין (Mănăstirea Cașin) מרג'ינן, בקאו (Mărgineni, Bacău)

מוטושן (Motoșeni) נגרי, בקאו Negri, Bacău ניקולאיה בלצ'סקו, בקאו (Nicolae Bălcescu, Bacău) אודוסשט, בקאו (Odobești, Bacău) אויטוז (Oituz) אונצ'שט (Oncești, Bacău) אורבֶן (Orbeni) פלנקה, בקאו (Palanca, Bacău) פאראווה, בקאו (Parava, Bacău) פנצ'שט, בקאו (Pâncești, Bacău) פארינצ'ה (Parincea) פרגרשט (Pârgărești) פרז'ול (Pârjol) פלופאנה ( Plopana) פודו טורקולוי (Podu Turcului)

פודור (Poduri) פרז'שט (Prăjești) ראקובה (Racova) רקצ'ון (Răcăciuni) רקיטואסה (Răchitoasa) רושיור, בקאו (Roșiori, Bacău) ססקוט (Sascut) סנדולן (Sănduleni) סראטה (Sărata, Bacău) סאוצ'שט (Săucești) סקורצֶן , בקאו (Scorțeni, Bacău) סקויין (Secuieni, Bacău) סולונץ (Solonț) סטניששט (Stănișești) סטרוגאר, בקאו (Strugari, Bacău)

שטפאן צ'ל מארה , בקאו (Ștefan cel Mare, Bacău) טמאש (Tamași) טטרשט (Tătărăști) טרגו טרוטוש (Târgu Trotuș) טראיאן, בקאו (Traian, Bacău) אונגורן , בקאו (Ungureni, Bacău) אורקשט, בקאו (Urechești, Bacăui) ואליה סיאקה , בקאו (Valea Seacă, Bacău) וולטורן , בקאו (Vultureni, Bacău) זמש (Zemeș)

כלכלה

חקלאות ויערנות

48.5% משטח המחוז הוא אדמה מעובדת ו -39.8% מכוסים ביערות (עץ אדר , עצי אלון , אורנים, עצי אשוח ואשוחית

תעשייה

במאות 15-14 בקאו הייתה עיר של בתי מלאכה ומסחר. בעשור הראשון של המאה ה-19 התחילה הפקת נפט ועץ ברמה תעשייתית והוקמו בעיר בית חרושת לנייר, בתי חרושת לטקסטיל ולהנעלה. המחוז בקאו היה אחד המחוזות המתועשים ביותר של רומניה בתקופה הקומוניסטית ונותר עד היום המרכז התעשייתי הראשי של חבל מולדובה ברומניה. פועלים בו שני בתי זיקוק גדולים באונשט ובדרמנשט. גם אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי , המחוז מספק חלק חשוב בתוצר הגולמי של המדינה, אבל חיי הכלכלה המקומית התפרסמה בדמויות שנויות במחלוקת יותר מאשר בהישגיה.

התעשיות החשובות ביות במחוז כוללות:

• התעשייה הכימית ותעשיית הנפט.
• תעשיית המזון
• תעשיית חומרי הבניין
• תעשיית העץ והנייר
• תעשיית הטקסטיל
• תעשיית המכונות
• התעשייה האווירית

במחוז נותרו עדיין משאבים חשובים של נפט, מלח ומפיקים בו גם פחם.

תיירות

יעדי התיירות העיקריים במחוז הם:

• הערים בקאו ואונשט
• אתרי הנופש:
  • פויאנה סראטה
  • פויאנה אוזולוי - בדרמנשט
  • סלניק-מולדובה
  • טרגו אוקנה
• הרי נמירה

אישים

• גבריאלה אדמשטיאנו
• וסילה אלכסנדרי
• ראדו בליגן
• רלוקה בלצ'ו
• ג'ורג'ה בקוביה
• לורדאנה גרוזה
• יון טליאנו
• סולומון מרכוס
• אלכסנדרו פירו
• גבריאלה ורנצ'אנו פיריה
• טריסטן צארה
• נדיה קומנץ'
• יון רוטארו
• משה רוזן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בקאו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בקאו (ברומנית)
• בקאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מחוז בקאו - ערים ומים - באתר tactile images