בעל גד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעל גד במפה מהמאה ה-17

בעל גד הוא אל מהמיתולוגיה הכנענית שהייתה קיימת בתקופה ההלניסטית. ממצאים על האל נתגלו בחפירות ארכאולוגיות בבניאס. מקבילו של בעל גד במיתולוגיה הכנענית הוא בעל-הדד, ובאמונה השמית הוא גד.

השם גד מופיע בתנך כשמה של העיר המקראית מגדל גד, וגם כשם פרטי גדי, גדיאל, גדיהו ומשמעות השם גד – מזל. השם גד מקושר בתנ"ך לאלוהות עד לתקופת גלות בבל והחל מנקודת זמן זו החל להופיע כתוספת תיאופורית.

”הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי, לָקְחוּ, נַחֲלָתָם.” (ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק ח')

בספר יהושע נמסר כי בעל גד נמצא בסמוך ללבוא חמת בצפון ארץ הכנענים בהר חרמונית הוא הר א-שייך:

”וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי, וְכָל-הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, מִבַּעַל גָּד, תַּחַת הַר-חֶרְמוֹן--עַד, לְבוֹא חֲמָת.” (ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק ה').

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]