בעילת מצווה
ביהדות, בעילת מצווה היא קיום יחסי האישות הראשונים של זוג שנישא, שבהם הוא מבטא את מימוש הנישואים. בדרך כלל המונח מתייחס לביאה הראשונה של בתולה, שיש לה גם דינים ייחודיים. עם זאת, בעל הטורי זהב סבור שגם יחסי האישות הראשונים של אלמנה שנישאה נקראים בעילת מצווה.[1]
משמעות הבעילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוספות[2] מבארים זאת על פי דברי התלמוד: "אשה ... אינה כורתת ברית (של אהבה וידידות) אלא למי שעשאה כלי",[3] כשהמטרה בזאת היא ש"על ידי כך מידבק בה ובאין לידי פרייה ורבייה". יש אף דעה בראשונים שפעולה זו היא העיקר והסיום של שלב החופה, השלב המרכזי של הנישואים.[4] בספרו "התעוררות תשובה" הסביר הרב שמעון סופר שנקראת ‘בעילת מצווה’ כי על ידה “מתקרבת אליו ובאין לידי אחוה ואהבה וריעות ושלום…”[5].
דם בתולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דם בתולים
בעבר רוב הבנות היו נישאות בעודן נערות וקרום הבתולים שלהן היה שלם, באופן שבעת בעילת המצווה היה נקרע ומדמם. אף שמהתורה דם זה אינו נחשב לדם נידה כיוון שאין מקורו מהרחם, מחמת חשש מבלבול בין דם בתולים לדם נידה, חכמים גזרו עליו שייחשב כדם נידה שאוסר את בני הזוג בקרבה גופנית עם הופעתו,[6] וכהמשך לכך לדעת רוב הראשונים קבעו שלאחר בעילת מצווה בני הזוג ייאסרו במגע גם אם לא נראה דם בתולים, שמא היה דם והוא נאבד. כך שבפועל מיד בתום בעילת המצווה בני הזוג נאסרים במגע ונוהגים בכל הרחקות הנידה, למעט הקלות אחדות.[7]
דחיית בעילת מצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת הראשונים, בארצות אשכנז התפתח מנהג לדחות את בעילת המצווה מספר ימים לאחר ליל הכלולות,[8] כדי שהחתן והכלה יסתגלו זה לזה לפני בעילת המצווה,[9] וכדי שיוכלו לשמוח יחד לפני שייאסרו כתוצאה מבעילת המצווה.[10] הטורי זהב מציין כי המנהג נבע מהתחשבות ברגשותיה של הכלה שאינה מוכנה לבעילה בליל הנישואין משום ש"אין לבה גס בו ויש לה בושה ממנו"[11]. הרב בנימין המבורגר כתב סיבה נוספת למנהג זה: "שלא יבעול בבהילות, כגרגרן באכילה. ושאינו מדרך הצניעות ליקרב אליה עד שתהא רגילה עמו"[12]. השל"ה תקף את המנהג בחריפות, והרמ"א גם התנגד לזה, לא מעיקר הדין, אלא רק כתב: "ובעל נפש יחוש לעצמו שלא לשחוק בתינוקות"[13] או איסור ייחוד אם הכלה תהיה נידה לפני הבעילה.[14] לעומתם, יש שצידדו בדחייה, כדי למנוע מצב בו הבעילה הראשונה נצרבת כחוויה לא נעימה אצל בני הזוג.[15]
האחרונים בדורות שאחר כך, פסקו שהמצווה היא להזדרז ולקיים את בעילת המצווה מיד בלילה הראשון של הנישואין ולא לדחותה, כדי שלא יבוא לידי חשש איסור הוצאת זרע לבטלה[16]. אמנם, בהתחשב במנהג המוזכר למעלה, יש אומרים, שבמקום שרגילים לחינוך לצניעות ולפעמים בצורה קיצונית כדי שלא יכשלו, והמעבר לחיי אישות בבת אחת יוצר אצלם רתיעה ומשבר, רצוי להגיע לבעילת מצווה בהדרגה (ובלבד שיזהר מהוצאת זרע לבטלה)[17]. ויש שהורו, שבמקרים שיש חוסר מוכנות נפשית, אין חובה לקיים את המצווה בלילה הראשון על מנת שלא יווצר מצב של אי נעימות עד כדי טראומה[18].
בעילת מצווה בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
התלמוד הבבלי במסכת כתובות[19] דן אודות בעילת מצווה בשבת, ומציג שלושה טעמים אפשריים לפוסלה:
- יש בבקיעת הבתולים משום צער הפוגע בשמחת השבת.
- בקיעת הבתולים והוצאת הדם אסורים משום 'חובל' (איסור לעשות פצע המוציא דם מהגוף).
- בעשיית הפתח יש משום מלאכת תיקון האסורה בשבת.
כנגדן מוצגות שלוש דחיות אפשריות:
- שמחת מצוות החיבור גוברת על צער בקיעת הבתולים.
- דם הבתולים נחשב ככנוס ושמור במקומו כדי לשמור את פִתחהּ, ובקיעת הבתולים אינה נחשבת כעשיית חבּורה שגורמת להוצאת דם מכלל הגוף.
- אין זה נחשב כמלאכת תיקון של עשיית פתח, כי באמת מצב הבתולים נחשב מתוקן יותר, ובקיעת הבתולים נחשבת כקלקול הבתולים, שרק מפני המעלה הגדולה של החיבור בין בני הזוג ראוי לוותר עליהם.
להלכה נפסק, כי אין חוששים לטעמים הללו - "והלכתא מותר לבעול בתחילה בשבת"[20][21][22] .
ברכת 'אשר צג'[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – אשר צג אגוז
בגאונים ובחלק מהראשונים[23] מופיע נוסח ברכה שהיה החתן מברך אחר שבעל בעילת המצווה ומצא בתולים:
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר צג אגוז בגן עדן, שושנת העמקים, בל ימשול זר במעין חתום. על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה, ברוך אתה ה' הבוחר בזרעו של אברהם
וכך נפסק בשו"ע.[24] מנגד, יש ראשונים שיצאו נגד המנהג לברך ברכה זו, וטענו שזו ברכה לבטלה, כיוון שאינה נזכרת בתלמוד. בנוסף לנימוק זה, הרמב"ם הביע התנגדות לברכה זו שנהגו לברכה באופו פומבי מן הצד המוסרי, משום שהיא עוסקת באופן מפורש בדברים שראויים להיות בצנעה:
ומעניין אותה (הברכה) הנקראת ברכת בתולים, הרי היא ברכה לבטלה בלא ספק, נוסף להיותה מנהג מגונה מאד, שיש בו מחוסר הצניעות ומזניחת קדושת הדת וטהרתה מה שאין למעלה ממנו, רוצה לומר, אותה התקהלות מגונה, שקוראים "קידוש הבתולים". ואסור למי שיש בו יראת שמים או צניעות לבוא אליו בשום פנים, וכתב משה
— שו"ת הרמב"ם סימן רז
כפשרה, יש שנהגו לאומרה בלי שם ומלכות, כדי לא להיכנס לחשש ברכה לבטלה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אליעזר מלמד, בעילת מצווה והאפשרות לדחייתה, באתר פניני הלכה
- מימוש הנישואים בליל כלולות, באתר יועצות ההלכה של נשמת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ טורי זהב, אבן העזר, סימן סד ס"ק א
- ^ על תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ד', עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ב, עמוד ב'
- ^ שיטה מקובצת על תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ג', עמוד ב'
- ^ הרב שמעון סופר, התעוררות תשובה, חלק א סימן מא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"ה, עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קצ"ג, סעיף א'
- ^ ש"ך יורה דעה סימן קצ"ב סעיף קטן י"א.
- ^ מעין מנהגם של חלק מאנשי יהודה בתקופת המשנה. ראו תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י"ב, עמוד א'
- ^ חלקת יואב חלק אבן העזר סימן פ"ו.
- ^ ט"ז, יורה דעה, סימן ר', סעיף קטן ב', ובפירוש ה"יד אפרים" שם
- ^ מנהגים דק"ק וורמיישא חלק ב עמוד עח
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קצ"ג, סעיף א', ראו גם: הרב יצחק רונס, מנהג דחיית בעילת המצווה באשכנז, אסיא צט-ק, 2015, באתר מכון שלזינגר
- ^ ש"ך יורה דעה סימן קצ"ב סעיף קטן י"א, חלקת יואב חלק אבן העזר סימן פ"ו, ועוד.
- ^ יד – דחיית בעילת מצווה – פניני הלכה
- ^ נטעי גבריאל נדה חלק א עמוד קיב
- ^ הרב שמואל יעקב הבר, את צנועים חכמה חלק ה עמוד תנה
- ^ הרב מנחם בורנשטיין, ספר פוע"ה עמ' 88-89
- ^ כתובות ה:
- ^ כתובות ז.
- ^ שולחן ערוך רפ, ב
- ^ פניני הלכה טהרת המשפחה ח,טו
- ^ הלכות גדולות לו, הלכות כתובות, אור זרוע חלק א' סימן שמ"א, בשם השאילתות, ועוד.
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ג, סעיף ב'.
| חיי אישות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סדר הנישואין היהודי | שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות • בעילת מצווה • ברכת בתולים | 
|
| מצוות והלכות בזוגיות | פרייה ורבייה • לידה בהלכה • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה • ביאה שלא כדרכה • ביאה דרך איברים | |
| טהרת המשפחה | דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה • בדיקת עד | |
| צניעות | שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים | |
| מסכתות בסדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין | |