בני מיטיב

בני מיטיב
	אין תמונה חופשית
לידה	1926; חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה	2005 (בגיל 79 בערך)
מדינה	ישראל
מספר צאצאים	2
תקופת הפעילות	מ-1946
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	מושל רפיח, מושל עזה
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות; מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים

בני (בן-ציון) מיטיב (מוטילוב) (1926 – 2005) היה ממייסדי קיבוץ נירים, סופר וקצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, כיהן כמושל הצבאי באזור עזה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחיפה בשנת 1926, בתיכון למד בבית הספר הריאלי. היה חבר גרעין ניר של תנועת השומר הצעיר שעבר הכשרה בתל עמל. הגרעין התארגן ביולי 1946 בראשון לציון ושלח את ראשוני חבריו לגבולות^[2]. לאחר שהות של מספר חדשים במצפה גבולות יצאו חברי נירים ב-6 באוקטובר 1946 במסגרת עליית 11 הנקודות לנגב הצפוני והתיישבו על 1600 דונם^[3] במקומו הראשון של הקיבוץ, שנקרא דנגור^[4]. הוא שימש בתפקיד שומר השדות של הקיבוץ, ניהל קשרים עם הבדווים בסביבה שקיבלו את מיטיב וחבריו בלבביות, למד את שפתם ומנהגיהם, יצר קשרי ידידות ונקרא בפיהם "חוואג'ה בוני"^[5].

במלחמת העצמאות שירת כקצין מודיעין בגדוד השמיני - "הנגב הדרומי" של הפלמ"ח והשתתף בהגנת קו המים לנגב ובאבטחת יישובים. קשריו של בני עם ערביי הסביבה סיפקו מודיעין קרבי חשוב באותם ימים. ב-15 מאי 1948 השתתף בקרב נירים, בו נהרס הקיבוץ באש הצבא המצרי שהתקדם צפונה, אך מגניו נאחזו בו והמקום לא נכבש^[6].

בשנים 1953–1956 שירת כשליח עליית הנוער בצרפת. עם פרוץ מלחמת סיני נקרא לשמש כמושל רפיח לאחר שנכבשה על ידי צה"ל ופרצו בה מהומות^[7]. היכרותו עם הבדווים עזרה לו להרגיע את הרוחות^[8], שאף ערכו לו חפלה עם הולדת בנו^[9].

ב-1961, לאחר טביעת הספינה אגוז שהבריחה יהודים ממרוקו, נשלח מיטיב על ידי המוסד, במסגרת מבצע יכין, לטפל בהברחתם של היהודים דרך מרוקו הספרדית לגיברלטר. בפברואר 1967 יצא לשליחות סודית מטעם המוסד לסייע לכוחות הכורדים בהנהגת מוסטפא ברזאני, שלחמו בעיראק למען עצמאותם^[10].

לאחר מלחמת ששת הימים שוב שירת ברצועת עזה כמושל חאן יונס ורפיח^[11], ואחר כך גם עזה^[12].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזורעים במדבר : בשלושה פרקים : התנחלות בנגב, מאורעות ומלחמה, פרק קדש, הוצאת ספריית פועלים, 1963
בצל צאלים; סיפורים, הוצאת ב. צ'ריקובר, 1969^[13]
הטירה שבדרך, הוצאת עם עובד, 1980
סיפורו של גבול, משרד הביטחון, 1986

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי דרומי, האיש שהיה פעמיים מושל רפיח, באתר הארץ, 23 במרץ 2005
עזרא ינוב, מיטיב מנסה להיטיב ברצועה, מעריב, 24 בנובמבר 1969
בני מיטיב, יחסי קיבוץ נירים והבדואים 1946–1948, פברואר 1977
תרצה ארזי, המוכתר הג'ינג'י מערבות הנגב - בני מיטיב שפעל להפרחת הנגב ולידידות בין היהודים והערבים, מעריב, 30 במרץ 1987

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ סא"ל מיטיב נכנס לתפקידו כמפקד נפת עזה, הצופה, 16 באוקטובר 1969
^ 4 קבוצים חדשים של השומר הצעיר, משמר, 21 ביולי 1946
^ 13 נקודות חדשות ותקציביהן, הצופה, 2 בינואר 1947
^ בשלושה ראשים יצאו מגבולות, משמר, 8 באוקטובר 1946
^ אמנון קפליוק, אצל הבדואים במרחבי הנגב, על המשמר, 30 באוקטובר 1959
^ המערכה בנירים - מיפנה במלחמת־השיחרור, על המשמר, 28 באפריל 1966
^ התפרעות והפגנות ברפיח, הארץ, 19 בנובמבר 1956
^ אמנון קפליוק, חאוואג"ה בוני, על המשמר, 22 במרץ 1957
^ חגיגה ברפיח, דבר, 1 במרץ 1957
^ אורי דרומי, האיש שהיה פעמיים מושל רפיח, באתר הארץ, 23 במרץ 2005
^ רפאל גאון, בחאן יונס ורפיח אין בעיות..., על המשמר, 17 בספטמבר 1967
^ מנחם תלמי, דברו אלינו גלויות, מעריב, 4 באוגוסט 1967
^ ספר סיפורים לבני נוער מפרי עטו של מושל עזה, הצופה, 27 באוקטובר 1969

[1] סא"ל מיטיב נכנס לתפקידו כמפקד נפת עזה, הצופה, 16 באוקטובר 1969

[2] 4 קבוצים חדשים של השומר הצעיר, משמר, 21 ביולי 1946

[3] 13 נקודות חדשות ותקציביהן, הצופה, 2 בינואר 1947

[4] בשלושה ראשים יצאו מגבולות, משמר, 8 באוקטובר 1946

[5] אמנון קפליוק, אצל הבדואים במרחבי הנגב, על המשמר, 30 באוקטובר 1959

[6] המערכה בנירים - מיפנה במלחמת־השיחרור, על המשמר, 28 באפריל 1966

[7] התפרעות והפגנות ברפיח, הארץ, 19 בנובמבר 1956

[8] אמנון קפליוק, חאוואג"ה בוני, על המשמר, 22 במרץ 1957

[9] חגיגה ברפיח, דבר, 1 במרץ 1957

[10] אורי דרומי, האיש שהיה פעמיים מושל רפיח, באתר הארץ, 23 במרץ 2005

[11] רפאל גאון, בחאן יונס ורפיח אין בעיות..., על המשמר, 17 בספטמבר 1967

[12] מנחם תלמי, דברו אלינו גלויות, מעריב, 4 באוגוסט 1967

[13] ספר סיפורים לבני נוער מפרי עטו של מושל עזה, הצופה, 27 באוקטובר 1969

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]