בני וג'ון
 | |
| כרזת הסרט בני וג'ון | |
| בימוי | ג'רמיה ס. צ'צ'יק |
|---|---|
| הופק בידי |
סוזן ארנולד דונה רות |
| תסריט |
בארי ברמן לסלי מקניל |
| עריכה | קרול ליטלטון |
| שחקנים ראשיים |
ג'וני דפ מרי סטיוארט מסטרסון איידן קווין ג'וליאן מור |
| מוזיקה | רייצ'ל פורטמן |
| צילום | ג'ון שוורצמן |
| מדינה | ארצות הברית |
| חברת הפקה |
מטרו גולדווין מאייר  |
| חברה מפיצה | מטרו גולדווין מאייר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 16 באפריל 1993 |
| משך הקרנה |
99 דק' |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
קומדיה רומנטית, סרט דרמה |
| הכנסות | $23,261,580[1] |
| הכנסות באתר מוג'ו | bennyandjoon |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
בני וג'וּן הוא סרט אמריקאי משנת 1993. סאם (ג'וני דפ) הוא צעיר תמהוני המתאהב בג'ון (מרי סטיוארט מסטרסון), אישה עם בעיות נפשיות שחיה עם אחיה הגדול המגונן (איידן קווין).
הסרט נודע בשל הקומדיה הפיזית של ג'וני דפ, שביסס את הופעתו על הסרטים האלמים של באסטר קיטון, צ'ארלי צ'פלין, ואחרים, וכן בשל השיר של הפרוקליימרס "I'm Gonna Be (500 Miles)" שהפך לפופולרי בעקבות הסרט.[2]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט נפתח בסצנה בה בנג'מין "בני" פרל (איידן קווין) מתעסק בכמה מטלות במוסך שלו בעוד כולם מחכים לאישורו - השליח, הלקוח, והעובד שלו, אריק (אוליבר פלאט). לאחר יום העבודה, בני חוזר לביתו, שם הוא מתגורר עם אחותו, ג'וניפר "ג'ון" פרל. בפתח הדלת, סוכנת הבית גב' סמייל מודיעה לו שהיא מתפטרת, כי אינה יכולה לסבול יותר את התפרצויותיה של ג'ון. בני מתחנן שתישאר, אך היא נחושה בדעתה.
בני מתקשר לאריק ומודיע שלא יוכל לבוא למשחק הפוקר השבועי שלהם, כי הוא אינו יכול להשאיר את ג'ון לבד. מהשיחה ניתן להבין שיש לג'ון נטיות פירומאניות, ובני חושש ממה שתעשה אם תישאר בבית ללא השגחה. הם מחליטים שג´ון תבוא גם היא למשחק הפוקר. החברים מהמרים על חפצים הרשומים על פתק ומי שמנצח זוכה לקחת את החפץ של חברו. ג'ון זוכה במסכת צלילה.
כשבני מוצא את דג הזהב שלו מת, הוא משוכנע שזו ג'ון שעשתה זאת. הוא מחליט לאשפז אותה במעון, ויש לו חודש המתנה עד לאשפוז ליידע את ג'ון שהיא הולכת להתאשפז.
במשחק פוקר נוסף, ג'ון מפסידה ונאלצת לקחת את סאם (ג'וני דפ), בן הדוד התמהוני של תומאס (דן הדאיה), אחד החברים. בני מנסה להתחמק מזה, אך ג'ון משכנעת אותו שזה היה משחק הוגן, והם לוקחים את סאם הביתה. בדרך הם עוצרים בדיינר השכונתי, שם סאם מפציע בהופעה בסגנון באסטר קיטון, הכוללת הומור, אקרובטיקה ואוכל, ומקסים את כל השוכנים במקום, כולל ג'ון. בני המום מהמופע, אך המלצרית, רותי (ג'וליאן מור) אינה משועשעת מהבלגן, אך סאם שובה לבסוף את ליבה כשהוא מזהה אותה כשחקנית מסרט ישן שאהב.
כשבני הולך לעבודה בבוקר, סאם וג'ון מבלים ביחד ומתקרבים. ג'ון מגלה שסאם אנאלפבית, ועוזרת לו לכתוב מכתב לאמו. כשבני חוזר הביתה מהעבודה, הוא נדהם לגלות שהבית מסודר ונקי, ושארוחת הערב מוכנה. הוא מציע לסאם שיישאר בתפקיד סוכן הבית, וסאם מסכים, מופתע מכך שמישהו רוצה להעסיק אותו.
בני, ג'ון וסאם מבקרים שוב בדיינר בו רותי עובדת. בני ורותי מוצאים חן אחד בעיני השנייה. כשסאם מופיע שוב בפני קהל ברחוב, בני אומר לו שהוא צריך "לעשות משהו מעצמו" ולהופיע באופן מקצועי. ג'ון עונה שהוא "כבר משהו". רותי חוזרת איתם לביתם לארוחת ערב. כשמכוניתה לא נתנעת, בני מסיע אותה הביתה. השניים מתקרבים, וקובעים דייט ליום אחר. בדייט הם נהנים, אך בני דואג לג'ון ומסיים את הערב מוקדם, ורותי נפגעת.
בינתיים, כשהם לבדם בבית, סאם וג'ון שוכבים וסאם מצהיר על אהבתו לג'ון, שמצידה מבקשת שלא יספר לבני. בני בינתיים מנסה לארגן לסאם קריירה בעסקי הבידור, ומסדר לו מופע במועדון סטנד-אפ. ג'ון כועסת, וחוששת שהקריירה החדשה של סאם תפגע ביחסיהם ותרחיק אותו ממנה. סאם מרגיש חצוי בין בני וג'ון, ובסוף מודיע לבני שלא יופיע מקצועית ושהוא מעדיף לעבוד ברחוב. ג'ון מאושרת, ומחליטה שעליהם לספר לבני על אהבתם, למרות פחדה שיכעס.
כשבני מנסה לספר לג'ון על האשפוז במעון, ג'ון מנסה לספר לבני על מערכת היחסים עם סאם. כשבני מבין לבסוף, הוא מתרגז ומגרש את סאם מהבית. ג'ון בורחת לחדרה בבכי. בני מתעמת עם ג'ון, ומודיע לה שאין היא יכולה לאהוב את סאם, מכיוון שהיא משוגעת. בזעם, ג'ון תוקפת את בני.
בני מתעמת גם עם סאם, שמשקף לו כיצד הוא מתעקש לשלוט בחייה של ג'ון, ולאחר מכן, הוא הולך לדיינר לבקר את רותי שאינה מופתעת לשמוע על ההתאהבות של ג'ון וסאם. בבית, ג'ון שורפת תצלום ישן שלה ושל בני, כשסאם קורא לה מהחלון, והשניים בורחים יחדיו. כשהם עולים לאוטובוס ג'ון במצב רע - שומעת קולות, וממלמלת לעצמה וחובטת בראשה בעוד סאם מנסה להרגיעה, ללא הצלחה. אמבולנס פסיכיאטרי מגיע לקחת את ג'ון ובני שחזר הביתה, אינו מצליח לחלץ אותה מידי הרופאים והיא מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי.
בני לא מצליח לשחרר אותה משם, מתפרע והשומר זורק אותו מהמקום. למחרת, כשהוא נוסע במכוניתו, הוא חווה פלאשבאקים לתאונה בה בני וג'ון איבדו את הוריהם ונמנע בעצמו מתאונה בשנייה האחרונה. הוא הולך לראות את ד"ר גארבי, שמודיעה לו שג'ון במצב רע ושהיא מעדיפה להישאר בבית החולים ולא לראות אף אחד. בני הולך לביתה של רותי לחפש את סאם, ומוצא אותו שם. הוא מכריז שהוא כבר לא רוצה לשלוט בחייה של ג'ון, והשלושה הולכים ביחד לנסות לשחרר את ג'ון מהמחלקה הפסיכיאטרית. לאחר סדרת טעויות בה האחים חושבים שבני מטופל במקום והוא חומק רק בעזרת חברו תומאס שעובד שם, בני מצליח לדבר עם ג'ון דרך הדלת אך היא אינה מאמינה לו שהוא כבר לא רוצה לשלוט בה, ושהוא מקבל את אהבתה לסאם, ומודה שיש לו בעיה בעצמו להתאהב. ג'ון נמלכת בדעתה רק כשהיא רואה דרך החלון את סאם עושה את מופע באסטר קיטון שלו ומודיעה לד"ר גארבי שהיא רוצה להשתחרר. לאחר שכנועים, הרופאה מסכימה.
ג'ון שוכרת דירה עם סאם בבניין של רותי, וכשבני בא לבקר, הוא מביא לה זר פרחים, וזר נוסף לרותי - שגומלת לו בחיוך.
השחקנים הראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'וני דפ - סאם
- מרי סטיוארט מסטרסון - ג'וניפר "ג'ון" פרל
- איידן קווין - בנג'מין "בני" פרל
- ג'וליאן מור - רותי
- אוליבר פלאט - אריק
- סי-סי-אייץ' פאונדר - ד"ר גארבי
- דן הדאיה - תומאס
- איילין ראיין - גב' סמייל
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקור לורה דרן ווודי הרלסון היו אמורים לשחק את תפקידי הכותרת. ואולם דרן שינתה את דעתה, והרלסון החליט להשתתף במקום בסרט "הצעה מגונה". וינונה ריידר, בת זוגו דאז של דפ, נבחרה אז לגלם את ג'ון, אך בינתיים, באמצע מסכת התביעות המשפטיות שהגיעו כתוצאה מהשינויים, דפ וריידר נפרדו, ומרי סטיוארט מסטרסון קיבלה את התפקיד.[3]
בקופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שהסרט לא נחשב לבעל פוטנציאל של "להיט", הוא הפך ל"הצלחה רדומה".[4]בשבועיים הראשונים הסרט גרף $8 מיליון בקופות, וסך הכל ההכנסות בארצות הברית הגיעו למעל $23.2 מיליון.[1]
טיפול בנושא מחלת הנפש[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבקר רוברט איברט כתב שג'ון היא "סכיזופרנית, למרות שהמילה סכיזופרניה לעולם לא נאמרת במפורש" בסרט, מבקרים אחרים התייחסו ל"רמזים" המרובים לכך שזוהי ההפרעה ממנה ג'ון סובלת. ואולם, במשך רוב הסרט, ניתן לראות בדמותה של ג'ון אמנית תמהונית, צעירה בעלת מוזריות, אולי אפילו אוטיסטית.[5] מבקרים טענו שההתייחסות לחיים עם אדם שסובל מסכיזופרניה - ובמיוחד כזה שאינו מתמיד בטיפול תרופתי - היא קליל מידי, ואופטימי מידי, ומייפה את המציאות על ידי הצגה של תוצאות זמניות וזניחות של ההתנהגות של הסכיזופרן. המבקרים מיק מרטין ומרשה פורטר כתבו ש"למרות שרוב הצופים כנראה יהנו מקומדיה מרירה-מתוקה... אנשים שבפועל מתמודדים עם מחלות נפש ייפגעו מעוד סרט בשורת סרטים העושים טריוויאליזציה לנושא". ואכן, התגובות השליליות לא איחרו לבוא.[6]
פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט לא זכה בפרסים, אך קיבל מספר מועמדויות, כולל המועמדות השנייה של ג'וני דפ לפרס גלובוס הזהב.
| פרס | קטגוריה | המועמדים |
|---|---|---|
| פרס גלובוס הזהב | פרס השחקן הטוב ביותר בסרט מוזיקלי או קומדיה | ג'וני דפ |
| פרסי הקולנוע של MTV | הופעה קומית מצטיינת | ג'וני דפ |
| פרסי הקולנוע של MTV | הצמד הטוב ביותר | ג'וני דפ ומרי סטיוארט מסטרסון |
| פרסי הקולנוע של MTV | השיר הטוב ביותר בסרט | הפרוקליימרס - I'm Gonna Be (500 Miles) |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"בני וג'ון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"בני וג'ון", באתר נטפליקס
"בני וג'ון", באתר AllMovie (באנגלית)
"בני וג'ון", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"בני וג'ון", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "בני וג'ון", באתר Metacritic (באנגלית)
- "בני וג'ון", באתר אידיבי
"בני וג'ון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 בני וג'ון באתר Box Office Mojo
- ^ http://toponehitwonders.com/pop/im-gonna-be-500-miles-the-proclaimers/
- ^ Saban, Stephen (באוקטובר 1994). "The Mighty Quinn". Movieline. p. 67.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Murphy, Ryan (7 במאי 1993). "A Perfect Mismatch". Entertainment Weekly.
After a decade dominated by action films, the sleeper success of Benny & Joon — an oddball romance starring Masterson and Depp as seemingly ill-matched lovers who find each other a perfect fit — is the latest evidence that movies made for couples are finding their niche once again.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ebert, Roger. Roger Ebert's Video Companion. p. 69.
- ^ The Patronizingly "Adorable" Side of Schizophrenia in ‘Benny & Joon’ Bitch Flicks, July 23 2013