בני המהפכה האמריקאית
 סמל הארגון | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מטה הארגון | לואיוויל, קנטקי, ארצות הברית |
| מקום פעילות | ארצות הברית |
| מייסדים | ויליאם אוסבורן מקדאול |
| תקופת הפעילות | 30 באפריל 1889 – הווה (135 שנים) |
| האתר הרשמי | |
| קואורדינטות | 38°15′28″N 85°45′49″W / 38.257777777778°N 85.763611111111°W |
 | |
  | |
האגודה הלאומית של בני המהפכה האמריקאית (באנגלית: National Society of the Sons of the American Revolution, בראשי תיבות: SAR או NSSAR) היא ארגון אמריקאי שהוקם ב-1889 על פי כתב זכויות של הקונגרס של ארצות הברית ומטהו שוכן בלואיוויל, קנטקי. כמוסד ללא כוונת רווח הוא מפרט את מטרותיו כשימור והרחבת "מוסדות החירות האמריקאים, הוקרת החירות האמיתית, הכבוד לסמלים הלאומיים שלנו, הערך של האזרחות האמריקאית, ואיחוד הכוחות של המוטו מתוך רבים אחד שיצר, מאנשים מאומות רבות, אומה אחת ועם אחד".[1]
חברי האגודה הם צאצאים זכרים של אנשים ששירתו במלחמת העצמאות של ארצות הברית או שתרמו להשגת עצמאותה של ארצות הברית. האגודה מקדישה את עצמה להנצחת האידיאלים והמסורות האמריקאים ולהגנה על חוקת ארצות הברית. ההכרה הלאומית ביום החוקה (אנ'), יום הדגל (אנ') ויום מגילת הזכויות של ארצות הברית, הושגה הודות למאמצי הארגון. על חברי האגודה נמנים אנשים בארצות הברית, קנדה, צרפת, גרמניה, מקסיקו, ספרד, שווייץ והממלכה המאוחדת.
ארגון בני המהפכה האמריקאית נבדל מארגון "בני המהפכה" (Sons of the Revolution), ארגון מורשת נפרד של צאצאי המהפכה שנוסד ב-22 בפברואר 1876 על ידי איש העסקים ג'ון אוסטין סטיבנס (אנ') וחברי אגודת סינסינטי (אנ'). מייסד אגודת בני המהפכה האמריקאית, ויליאם אוסבורן מקדאול (אנ') חלק על הכלל של בני המהפכה באותה עת שכל החברות המדינתיות צריכות להיות כפופות לחברה של ניו יורק.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארגון הראשון של צאצאי משתתפי מלחמת העצמאות האמריקאית נוסד ב-1876 בסן פרנסיסקו. קבוצה של אנשים שהיו צאצאי ותיקי מלחמת העצמאות התאספה לחגוג את שנת המאה להכרזת העצמאות ולהקמת ארצות הברית. הם גם רצו להוקיר את האנשים והנשים שהקדישו את חייהם, הונם ופרנסתם לחתירה לעצמאות מבריטניה הגדולה. קבוצה זו הקימה ארגון שנקרא "בני אדוני המהפכה האמריקאית" (Sons of Revolutionary War Sires, בראשי תיבות SRWS). למעשה אין כל קשר ישיר בין ארגון זה לבין ארגון בני המהפכה האמריקאית למעט העובדה שחברי הארגון הראשון הורשו להצטרף אליו לאחר ייסודו ב-1889.
ניתן לעקוב אחר ההיסטוריה של בני המהפכה האמריקאית החל מהקמת ארגון בני המהפכה, אגודה ניו יורקית שהתארגנה ב-1876. ארגון זה הוקם על ידי ג'ון אוסטין סטיבנס, שראה בחזונו ארגון אריסטוקרטי ושושלתי לאור רוחה של אגודת סינסינטי. ב-1889 ארגן ויליאם אוסבורן מקדואל, איש עסקים מניו ג'רזי את אגודת ניו ג'רזי של בני המהפכה, אך הוא לא היה מוכן לקבל את דרישת ארגון בני המהפכה שכל האגודות המדינתיות האחרות תהיינה כפופות לאגודה של ניו יורק. יותר מכך, מקדואל שאף שהאגודה תהייה יותר תנועה המונית של צאצאי משתתפי המהפכה ולא מועדון חברתי יוקרתי. כתוצאה מכך, ארגן מקדואל את ארגון בני המהפכה האמריקאית בטברנת פראונסס שבניו יורק ב-30 באפריל 1889. יום זה היה יום המאה להשבעתו של ג'ורג' וושינגטון כנשיא ארצות הברית הראשון ב-1789. כרטיס החבר מספר 1 של האגודה הונפק למקדואל. בנוסף להקמת הארגון, שיתף מקדואל פעולה עם שש נשים להקמת ארגון בנות המהפכה האמריקאית (אנ') ב-29 ביולי 1890.
ארגון בני המהפכה האמריקאית קיבל ב-9 ביוני 1906 הכרה רשמית מהקונגרס של ארצות הברית על פי חוק. החוק נחתם על ידי הנשיא תאודור רוזוולט שהיה חבר באגודה.
חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברות באגודה פתוחה פני כל גבר בעל "שם טוב" שמסוגל להוכיח שהוא צאצא של אדם שתמך באופן פעיל למהפכה האמריקאית, כולל:
- אנשים שלחמו במלחמת העצמאות של ארצות הברית, כולל אלו ששירתו בשורות הצבא הקונטיננטלי, הצי הקונטיננטלי (אנ') והמיליציות והכוחות הימיים של מדינות ארצות הברית.
- חותמי הכרזת העצמאות של ארצות הברית.
- חברי הקונגרס הקונטיננטלי.
- אזרחים שסיפקו כלי נשק ואספקה למטרה האמריקאית.
- אנשים ששירתו במוסדות פוליטיים שתמכו במהפכה, חתמו על שבועות אמונים, או אלו שהעניקו תמיכה דומה למטרתם של הפטריוטים.
- חיילים ומלחים של מדינות שהיו בעלות ברית, כמו צרפת וספרד שסייעו לעצמאות האמריקאית.
אף אגודה מדינתית או סניף לא ראשים להפלות מועמד לקבלה לאגודה על בסיס גזעי או דתי. בארגון חברים יותר מ-37,000 איש ביותר מ-550 סניפים בכל 50 מדינות ארצות הברית, בנוסף לאגודות שקיימות בקנדה, צרפת, גרמניה, מקסיקו, ספרד, שווייץ והממלכה המאוחדת. מאז הקמת הארגון היו חברים בו כ-200,000 איש.
מבין נשיאי ארצות הברית שחיו מאז הקמת הארגון, 17 היו חברים, ל-4 היו קשרים שושלתיים לוותיקי המהפכה אך לא הצטרפו לארגון, ול-4 לא היו קשרים שושלתיים כאלה. בנוסף אליהם היו חברים בשורות הארגון שלושה סגני נשיא, פוליטיקאים, אנשי צבא, שופטים ואישי ציבור.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האגודה מעורבת במחקר היסטורי, בגיוס תרומות למלגות ופרסים חינוכיים מקומיים ובשימור אתרים ומסמכים הקשורים למהפכה האמריקאית. האגודה פנתה לקונגרס כדי שישמור על מסמכים מתקופת המהפכה באזור מוגן מאש וידאג להנגשתם לציבור, וכך הוביל להקמת הארכיון הלאומי של ארצות הברית. הארגון גם פעיל בקיטלוג וסימון קבריהם של פטריוטים מימי המהפכה ומנהל תוכנית שנתית של מלגות של ארגון הצופים של אמריקה. האגודה פעילה בקידום "פטריוטיזם ותרמה מאוד למיסודו של יום החוקה.[2] כמה מהאגודות המדינתיות והסניפים של הארגון מפעילות משמרות דגל שמופיעים במגוון אירועים ציבוריים ופרטיים כאמצעי לגיוס חברים בקהילה.
ארגון בני המהפכה האמריקאית מקיים שני מפגשי הנהגה וקונגרס לאומי אחד מדי שנה. שתי פגישות ההנהגה מתקיימות באביב ובסתיו במלון בראון שבלואיוויל. הקונגרס הלאומי מתקיים במקומות שונים מדי שנה בקיץ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בני המהפכה האמריקאית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרת זהויות  |
|
|---|