בנימין רבינוביץ' תאומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב אלתר בנימין צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ראש השנה תרס"א, 1900ז' באלול תשל"ד, 24 באוגוסט 1974) היה חוקר ועורך תורני, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברוגולי לרב העיירה הרב יעקב רבינוביץ', שהיה בנו של הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים. אמו, שרה מלכה, הייתה בתו של דוד-אביו הרב דובער רבינוביץ'. למד בישיבת סלובודקה בקובנה, וכונה בישיבה "אלתר רוגולער" על שם עיירת מוצאו. בשנת 1924 עלה לארץ ישראל והיה מראשוני הלומדים בישיבת מרכז הרב אצל דודו הרב אברהם יצחק הכהן קוק שנשא לאישה בנישואיו השניים לאחות אביו, מרת רייזה-רבקה. בשלב מסוים נסע ללמוד משפטים ופילוסופיה באוניברסיטת המבורג בגרמניה, ושב לארץ ב1929.

בשנות ה-30 החל לעסוק בכתיבה ועריכה תורנית. בשנת תרצ"ט (1939) ערך, יחד עם יצחק ורפל (לימים: רפאל), את המאסף "אמנה".

בשנות ה-40 יסד את "בית המדרש למשפט התורה", שאליו כינס תלמידי חכמים שעסקו בנושאי הלכה ומשפט על פי התורה. במשך שנים בית המדרש פעל מביתו. בשנות ה-50 ביקשו הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג להעביר את בית המדרש לבניין של מכון הרי פישל, אולם דרש שבית המדרש יתקיים כמוסד עצמאי. במסגרת בית המדרש הוציא הרב רבינוביץ' תאומים את סדרת הספרים "חוקת המשפט" על הלכות מכירה והלכות ירושה ועזבון. בשנת תש"ט היה מחברי וועדת פרס הרב קוק.

היה מראשוני העורכים של האנציקלופדיה התלמודית, וערך ערכים רבים בנושאים שונים. כמו כן עסק בההדרת ספרי ראשונים, והתמחה בספרי המאירי. הוציא לאור (יחד עם הרב שמעון סטרליץ) את הספר בית הבחירה למאירי על מסכת מועד קטן, בתוספת הערות והגהות. בשנת תש"ה (1945) הוציא קובץ הלכתי על מצוות "הקהל". חיבר את "קונטרס הכנה", שסופח למסכת ביצה של סדרת הלכה ברורה ובירור הלכה.

קיבל מהרב גורן חוברת עם פרטי פרשיית האח והאחות (מתוך מאת הרבנים שנשלח להם חוברת זו) כדי להשתתף בהרכב הדיינים המתירים, אך כמו רובם, לא השיב תשובה.

נפטר בשנת תשל"ד, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרב יעקב רבינוביץ' תאומים הוא חתנו של הרב שלום צבי שפירא, מחבר הספר "המאור שבתורה" על התורה, שכיהן כמשגיח בישיבת אור התורה בבני ברק. הרב יעקב רבינוביץ' תאומים, ששימש כר"מ בישיבת קול תורה לצעירים, חיבר את הפירוש "פירושא דשמעתתא" על הספר "שב שמעתתא" של הרב אריה לייב הכהן הלר, וכן את סדרת ספרי "שיעורי בקיאות" על כמה ממסכתות התלמוד. וכן חיבר את "המאיר ליעקב" על ה"מסילת ישרים" נפטר בו' תמוז תשפ"א ונטמן בהר המנוחות . הועמד למלא את מקומו בנו הרב אליהו בישיבת קול תורה.

בתו שרה מלכה נישאה לרב אליהו הורביץ.

אחותו צפורה נישאה למשורר הרב שמעון כשר.


ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]