בנימין בארי
 | |
| לידה |
11 בדצמבר 1940 (בן 83) י"א בכסלו תש"א נס ציונה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות | יהדות חרדית - חרד"לית |
  | |
הרב בנימין הלוי בארי (נולד בי"א בכסלו תש"א, 11 בדצמבר 1940) הוא רב ודיין המכהן כר"מ וראש הכולל לדיינות בישיבת כרם ביבנה. בעבר היה אב"ד בבית הדין הרבני באשקלון, וחבר בית הדין הרבני הגדול.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנימין בארי נולד בשנת תש"א לרב ישראל בארי, רבה של נס ציונה, ולרבנית חוה דינה - בת זקוניו של הרב יעקב משה חרל"פ.
למד בישיבת היישוב החדש ולאחר מכן בישיבת פוניבז', שם קיבל ולמד מראשי הישיבה, הרב שמואל רוזובסקי, הרב דוד פוברסקי והרב אלעזר מנחם שך. כן זכה לקשר קרוב עם המשגיח, הרב יחזקאל לווינשטיין.
בשנת 1965 נישא לפועה בלומה, בתו של הרב אלימלך בר שאול, שהיה רבה של העיר רחובות.[1] לאחר נישואיו למד בכולל במרכז העיר שנוסד ע"ש חמיו. אחר כך למד בכולל "שבט מיהודה" אצל הרב אפרים בורודיאנסקי.
לאחר לימודיו בכולל כיהן כרב צבאי.
בשנת ה'תשכ"ט מונה לר"מ בישיבת כרם ביבנה על ידי ראש הישיבה, רבי חיים יעקב גולדוויכט. במקביל החל בלימודי דיינות באופן עצמאי.
בשנת תשמ"ח מונה לכהן כדיין בבית הדין הרבני באשקלון, וכאב"ד שם[2]. במשרה זו כיהן קרוב לעשרים שנה. בשנת תשס"ח מונה לכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול[3][4] במינוי זמני, שלאחר זמן קצר הפך לקבוע.
עם פטירתו של הרב שלמה קוק (רבה של רחובות) בשנת תשל"ב נתבקש לכהן כרבה של העיר כממשיך דרכו של חמיו, אך סירב והעביר את התפקיד לרב שמחה הכהן קוק אחיו של הרב שלמה קוק אשר כיהן בתפקיד עד לפטירתו בשנת ה'תשפ"ב.
זכה להערכה רבה מצד הרב שלמה משה עמאר, הרב הראשי לישראל, שכיהן עמו בעבר בבית הדין באשקלון, והוא הביא למינויו.
נזכר[דרושה הבהרה] כאחד מגדולי הדיינים, לצד דיינים ידועים כמו הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב חיים גדליה צימבליסט, הרב דוד לבנון הרב אברהם שרמן, מחותנו הרב ישראל שחור, ועוד, איתם שיתף פעולה והעביר חוות דעת במקרים רבים.
נודע בפסיקותיו הנחושות גם בעניינים סבוכים, בכתיבת פסקי דין מנומקים ומפורטים ובהחלטיות והתוקף בהם התנהל.
בשנת תש"ע הגיע לגיל פרישה, ומאז משמש כר"מ וראש הכולל דיינות בישיבת כרם ביבנה[3][5]. מתלמידיו המובהקים, הרב נתנאל שושן והרב אופיר שירה ר"מים בישיבות.
בין תלמידיו נמנים דיינים המשמשים היום בתפקיד, כדוגמת הרב משה אמסלם, הרב ציון לוז והרב ישי בוכריס.
באייר תשע"ד (יוני 2014) סער עולם הדיינות בעקבות פסק דין תקדימי של בית הדין הרבני בצפת בראשות הרב אוריאל לביא (יחד עם הרב חיים בזק והרב יוסף יגודה) שהתיר עגונה שבעלה שכב שבע שנים ללא הכרה וללא שינוי במצבו במצב 'צמח', באמצעות 'זיכוי גט'. הרב בארי פרסם התנגדות חריפה ומנומקת, אליה הצטרפו רבנים ודיינים רבים, ביניהם הרב חיים גדליה צימבליסט, מחותנו הרב ישראל שחור אב"ד חיפה ועוד.
הרב בארי גדל בחינוך המוגדר כחרדי. הוא מקובל על כל המגזרים ובעיקר בציבור הדתי לאומי שם לימד תורה שנים רבות.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב בארי נשוי לאשת החינוך והשדכנית פועה בלומה בארי, ולהם שישה ילדים. אחותו היא הסופרת שרה ברגמן. אח נוסף הוא הרב מיכאל בארי, ראש כולל בבני ברק. גיסו הוא הרב אביגדור שילה מרבני ישיבת אור עציון במרכז שפירא.
מחתניו: הרב אורן גרנית ראש ישיבת מאורות בבית שמש, הרב שלמה דוידוביץ ר"מ בישיבת נהורא, והרב אמיתי שחור מנהל התיכון החרדי-לאומי בית שולמית בירושלים.
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר באר משפט - פסקי דין ובירורי הלכה בחלק אבן העזר, חלק ראשון, תשפ"ד
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיעורי באתר ישיבה
- שיעוריו באתר ישיבת כרם ביבנה
- פסקיו באתר תקדין
- פסקיו מבית הדין הרבני באשקלון, אתר דעת
- פסקיו מבית הדין הרבני הגדול, אתר דעת
- הספדו את הרב חרל"פ בישיבת מרכז הרב במלאת 70 שנה לפטירתו.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ברכות לרגל נישואיו, הַבֹּקֶר, 23 בדצמבר 1965
- ^ אתר ישיבה
- ^ 1 2 אתר ערוץ 7
- ^ שחר אורך סי' ב
- ^ אתר ישיבת כרם ביבנה
