בן ציון ליפסקר
 | |
| לידה |
28 ביולי 1944 ח' באב תש"ד כותאיסי, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
23 בספטמבר 2009 (בגיל 65) ה' בתשרי תש"ע |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | ערד |
| תקופת הפעילות |
? – 23 בספטמבר 2009 |
| השתייכות |
חסידות חב"ד |
| תחומי עיסוק | רבה הראשי של ערד |
| תפקידים נוספים | חבר בבית דין רבני חב"ד |
| רבותיו | הרבי מחב"ד |
  | |
הרב בן ציון ליפסקר (24 ביולי 1944, ח' באב תש"ד - ה' בתשרי תש"ע, 23 בספטמבר 2009) היה רבה הראשי האשכנזי של ערד ורב קהילת חב"ד וחבר בבית דין רבני חב"ד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר כותאיסי שבמערב גאורגיה לרב אריה זאב ומלכה ליפסקר, שהיגרו לשם מברית המועצות. בט"ו בכסלו ה'תש"ט עלה לישראל עם משפחתו. הוריו התיישבו בהתחלה במעברה בבאר יעקב, וכעבור חודש עברו לבתים הנטושים ליד תחנת הרכבת בלוד, שם הקימו את ישיבת חב"ד והיו מהמייסדים של קהילת חב"ד בלוד[1].
למד בתלמוד תורה חב"ד בלוד וכפר חב"ד, בישיבת תומכי תמימים בלוד, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד. בשנת ה'תשכ"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.
לאחר חתונתו בה' בניסן ה'תשכ"ה עם שרה בת מאיר סנדר, התגורר בלוד ולמד בכולל אברכים בכפר חב"ד. בשנת ה'תשכ"ז התחיל לעבוד חצי יום כמורה בתלמוד תורה בכפר חב"ד, באדר ה'תש"ל עבר בהוראת הרבי מליובאוויטש לנחלת הר חב"ד ולמד שם בכולל. בשנים ההם קיבל מהרבנות הראשית לישראל תעודת 'כושר' לכהן כרב שכונה. בשנת ה'תשל"א החל לשמש כמנהל רוחני בישיבת "אחי תמימים" בראשון לציון.
בשנת ה'תשל"ח יצא לשליחות בעיר ערד ונבחר לחבר במועצת הרבנות במקום. בבחירת שנערכו בט' בניסן ה'תשמ"ג (1983) נבחר הרב ליפסקר לרב האשכנזי של ערד, בכ"ג בכסלו ה'תשמ"ד נערך טקס ההכתרה של הרב ליפסקר בהשתתפות הרב מרדכי אליהו ועוד[2]. מאז פתח בפעילות עם בני הנוער, הקים ופתח בית כנסת חב"ד, גן ילדים, בית ספר יסודי לבנות ועוד. היה חבר בבית הדין של רבני חב"ד.
לרב ליפסקר היה קשר מיוחד עם האדמו"ר הלב שמחה מגור, בעת שהיה מגיע לערד כמה פעמים בשנה, בכל פעם שערך טיש ביקש מהרב ליפסקר להגיד דבר תורה בתחילת הטיש ועוד.
משנת ה'תשל"ח ערך בכל שנה הרב ליפסקר טקס של חגיגת בר מצווה לילדי ערד על הר מצדה[3].
בחודשיו האחרונים התגלה בגופו גידול ממאיר ובה' בתשרי ה'תש"ע נפטר בגיל 65. בהלווייתו שיצאה מבית הכנסת המרכזי בערד השתתפו רבים, ספדו לו הרב הספרדי יוסף אלבו, הרב מרדכי שמואל אשכנזי רבה של כפר חב"ד וראש הוועדה הקרואה בעיר ערד גדעון בר לב. במהלך הלוויה מינה הרב מנחם מנדל גלוכובסקי את חתנו הרב מנדלזון לממשיך דרכו. הרב ליפסקר נטמן בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרב ליפסקר ארבע בנות
- חתנו, הרב יעקב מנדלזון, משמש רב קהילת חב"ד ושליח חב"ד בערד.
- חתנו, הרב יוסף יצחק דרוק, שליח חב"ד בטנא עומרים.
- אחיו אלי ליפסקר היה מלחין חסידי ידוע והקים את מלהקת הילדים חב"דית אלי והילדים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם זיגלבוים, האיש של הרבי בערד, תשע"א[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב בן ציון ליפסקר באתר col
- הרבי אמר: "ערד עיר קשה" באתר שטורעם, ה' בתשרי תש"ע
- מאיר סגל, הרב ואב עיתון כפר חב"ד תשרי תש"ף
- רבה של ערד פתח דוכן רישום לנישואין ברחוב באתר ערוץ 7
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בהתחלה נקרא "שכונת הרכבת" ומאוחר יותר שיכון חב"ד
- ^ שמחת רבנים, דבר, 30 בנובמבר 1983
- ^ נכנסו למצוות בפסגת הר 'מצדה'באתר צעירי חב"ד, אייר תשס"ו
- ^ ספר חדש על הרב בן ציון ליפסקר ע"ה: "האיש של הרבי בערד" באתר col,תשרי תשע"א