בלה בראט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלה בראט
Barát Béla
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 בספטמבר 1888
טימישוארה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 1945 (בגיל 56)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט (1910) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בלה בראט ((במקור פרוינד, בהונגרית: Barát Béla; טימישוארה, 27 בספטמבר 1888בודפשט, 20 בינואר 1945) היה אדריכל יהודי-הונגרי, סופר והיסטוריון בנושאי אמנות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1910 קיבל בלה בראט תואר באדריכלות באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה וארבע שנים לאחר מכן קיבל דוקטורט בתולדות האמנות באוניברסיטת בודפשט (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד). בין השנים 1912 לבין 1945, היה שותף במשרד עם האדריכל אדה נובאק, ויחד תכננו שכונות, בתי ספר (בקישפשט, בצ'ונגרד, במוהאץ') ובתי דירות. היצירה העיקרית שלהם היא בית המגורים גיאורגיה (בית דירות בבודפשט, רובע 7. בפינת Károly körút ו-Rákóczi út, כלומר ליד מלון אסטוריה. הפרויקט הוקם משילוב של שני מבנים בכתובת זו) הארכיטקטורה המודרנית של הפרויקט עוצבה על ידי אדריכל שלישי בשם דז'ה הילטי. בראט כתב עבודות משמעותיות גם כהיסטוריון אמנות. הוא היה עורך שותף של "הלקסיקון הטכני" ושל "תולדות האמנות", בהוצאת שלישית העורכים בראט – אבּר – טקאץ'. הוא היה שותף גם ללקסיקון האמנות בעריכת לאסלו אבר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראט נולד במשפחה יהודית כבנם של ארמין בראט (18601937)[1] עיתונאי, מתרגם ושל יוליאנה רוט (18561939)[2] סבו וסבתו מצד אביו היו מור פרוינד ופאולה טדסקו, וסבו וסבתו מצד אמו היו אלברט רוט וארז'בט (אליז) ויפלר.[3] אחותו הייתה אירן בראט (18901972) רופאת ריאות עטורת פרס המדינה.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיכון OTP אלברטפלבה (1929–1930)
  • וילה ברחוב רזדה (1931)
  • בניין דירות גיאורגיה. בודפשט רובע 7 (1935)

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבנה וצורה באדריכלות הרומנית בדרום צרפת. עבודת דוקטורט אוניברסיטאית. (בודפשט, 1914)
  • אמנות העתיקות (בודפשט, 1926)
  • ההיסטוריה של האמנות . עם לאסלו אבר וזולטן טאקאץ' פלווינצ'י. (בודפשט, 1926; מהדורה שנייה מורחבת ומשופרת: 1934; מהדורה שלישית מורחבת ומשופרת: 1940; מהדורה דומה: 1993. לאחר מילה: Csaba Sík)
  • ספר האומנויות היפות. עורך עם אחרים (בודפשט, 1940; מהדורה דומה: 1999)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלה בראט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Barát Ármin halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 102/1937. folyószáma alatt".
  2. ^ "Barát Árminné Róth Julianna halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 163/1939. folyószáma alatt".
  3. ^ "Róth Albertné Wippler Eliz gyászjelentése (1909, Temesvár)".