בית רחל ובית לאה

בית רחל ולאה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
על שם רחל אמנו, לאה אמנו
מיקום חברון (היישוב היהודי בחברון)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – מרץ 2018
תאריך פתיחה רשמי מרץ 2018
קואורדינטות 31°31′25″N 35°06′33″E / 31.523694563169°N 35.109232329814°E / 31.523694563169; 35.109232329814
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית רחל ובית לאה הם שני מבנים יהודיים בחברון, בסמוך למערת המכפלה ועל רחוב השוהדא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה היה בבעלותו של שמסי זעתרי, שמסר ייפוי כוח לבנו, יוסף זעתרי ביחס לכל רכושו, ויוסף זעתרי מסר ייפוי כוח ביחס מתחם לידי חברת 'קרן גאולת קרקע ליד מדרשת א"י' ב-2009, שהעבירה את הזכויות לחברת 'אלעאידון ללעקראת (טלמון) בע"מ' ב-2012[1].

הכניסה הראשונה של יהודים למבנה נעשתה ב-21 בינואר 2016, והם פונו לאחר מספר ימים בהוראת שר הביטחון משה יעלון בעקבות טענות בני משפחת זעתרי כי המבנים בבעלותם וכי הם לא מכרו אותם[2]. ההחלטה גררה תגובות חריפות בקואליציה, וחבר הכנסת אורן חזן איים כי לא יצביע עם הקואליציה[3].

לאחר מספר ימים, ב-26 בינואר 2016 הגיש יוסף זעתרי תלונה במשטרה, במסגרתה טען כי ייפוי הכוח משנת 2008 זויף; לאחר כשנה וחצי, נסגר תיק החקירה שנפתח בשעתו בעניין מחוסר ראיות.

ביולי 2017 ריתך צה"ל את דלתות המבנים, כדי למנוע פלישה אליהם[4].

בשנת 2017 הורה השר לביטחון פנים, גלעד ארדן על חקירה מיוחדת, וזו דחתה את טענות הפלסטינים[5].

ב-26 במרץ 2018 חתם ראש המנהל האזרחי על היתרי עסקה, לאחר שהמכירה נמצאה תקנית בעיניו, ואושרה שהיית יהודים במבנה[6][7][8].

ביולי 2019 דחה בג"ץ עתירה פלסטינית שדרשה את פינוי היהודים מהמבנים כפולשים וקבע כי הרחיבי היא המחזיקה בנכסים, ולא העותרים[9][10][11].

מוכר המבנה, יוסף זעתרי, נעצר ונחקר על ידי המשטרה הפלסטינית בשל המכירה[1][4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]