בית מועצת פועלי רמת גן וגבעתיים
 | |
| החזית של בית מועצת פועלי רמת גן וגבעתיים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין משרדים  |
| מיקום |
רמת גן |
| מדינה |
 ישראל |
| בעלים |
רמת גן |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 1 במאי 1957 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1 במאי 1957 |
| אדריכל |
אנדריי לייטרסדורף |
| סגנון אדריכלי |
הסגנון הבינלאומי |
| מידות | |
| שטח |
2,540 מ"ר |
| קומות |
6 |
| קואורדינטות | 32°04′52″N 34°49′06″E / 32.08103965305°N 34.81836725273°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית מועצת פועלי רמת גן וגבעתיים  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק , __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
בית מועצת פועלי רמת גן וגבעתיים (או בשמותיו האחרים - בית הפועלים או בית ההסתדרות) נמצא בפינת רחובות הרצל וקריניצי, ונבנה במהלך שנות החמישים בתכנון האדריכלים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן.[1]
ההיסטוריה של המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבית אשר במרכז העיר תוכנן בשנת 1954, ונחנך ב-1 במאי 1957, שלוש שנים לאחר תחילת תכנונו כחלק ממערך הבניה של ההסתדרות הכללית.
המתחם המתוכנן כלל בשעתו תכנון (שלא יצא אל הפועל) לקמפוס ובו מבני ציבור, תרבות ואדמיניסטרציה, בשלב מאוחר יותר תוכנן להיבנות אגף נוסף לטובת משרדי לשכת המס.
הבניין בן שש הקומות, המשתרע על פני 2540 מ״ר, נועד בכדי להכיל את הפונקציות ההסתדרותיות השונות - משרדי מועצת הפועלים, קרן הביטוח לפועלי בניין, ״מבטחים״, וקרן הביטוח לפועלים חקלאיים.
עוד מראשיתו זכה הבניין לביקורת על פאר וראוותנות ואכן היה שונה במאפייניו מיתר בתי ההסתדרות הנבנים באותה התקופה, לרבות אלמנטים מונומנטליים כדוגמת גרם מדרגות הספירלה שבמרכזו.
על תכנון המבנה הופקדו האדריכלים לייטרסדורף ובלזיצמן, שלאחר זכייה בתחרות לתכנון בית ההסתדרות פ"ת הופקדו בידיהם פרויקטים רבים עבור גוף ההסתדרות ברחבי ארץ:
בתי הסתדרות/מועצות פועלים, בית הבראה, משרדי קופ"ח, אולמות תרבות ועוד.
בתי מועצות הפועלים כגון המבנה הנדון, פעלו בתמהיל של מבני משרדים ואדמיניסטרציה מקומיים של הארגון הגדול שהמטה הראשי שלו ישב ברחוב ארלוזורוב בת"א.
בין היתר המבנים כללו פונקציות של תרבות והתכנסות (אולמי מופ"ת, בתי קולנוע וכו') שהיו חלק מהתפיסה הסוציאליסטית התרבותית של סיפוק צרכיו התרבותיים של הפועל וכן לשם התכנסויות, אספות, כנסים פוליטיים וכיוצא בזה.
שיטת הבניה המודרנית כוללת שלד עמודים וקורות מבטון מזוין, ומילוי של בלוקים או לבנים.
הקירות החיצוניים של המבנה מטויחים בטיח מקורי עשוי בטקסטורה גסה הטיפוסית למבנים בשנים אלו.
תקרת האולם, שבו אין עמודים, נבנתה תקרת צלעות המיועדת למפתחים רחבים . באולם עצמו התקרה מכוסה בגופים גליים עשויי חיפוי טיח למטרות עיצוביות ואקוסטיות.
שימור המבנה כלל תיעוד מקדים, תיעוד מלא ותכנון שימור חיצוני ופנימי למבנה. מהמבנה הוסרו תוספות מאוחרות שנבנו במהלך השנים, שוחזרו פרטים מקוריים כולל הטיח.
במהלך שנת 2017 הושלמו עבודות השימור של המבנה על ידי אפריקה ישראל בביצוע קבלני השימור נאור מימר[2] ואבנר גלעד[3]
והמבנה נמסר לעיריית רמת גן לצורכי הציבור, ועתיד לשמש כמבנה משרדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אדריכל ישי להבי, אדריכלית עדי גלעד, מתחם מועצת הפועלים רמת גן 1954, באתר לייטרסדורף את בלזיצמן אדריכלים - אתר הנצחה לעבודותיהם בין השנים 1946 עד 1970
- ^ בית מועצת הפועלים רמת גן, באתר האתר של מימר מאור Mimar Naor
- ^ אבנר גלעד, אבנר גלעד - שימור ושיחזור מבנים