בית יעקב שלוש

בית יעקב שלוש
מימין – ביתו של יעקב שלוש, לצד ביתו הזהה של יוסף אליהו שלוש. 1911.
מימין – ביתו של יעקב שלוש, לצד ביתו הזהה של יוסף אליהו שלוש. 1911.
מידע כללי
סוג בית מגורים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת שדרות רוטשילד 11
מיקום תל אביב-יפו
מדינה ישראלישראל ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1911
תאריך פתיחה רשמי 1910 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′47″N 34°46′13″E / 32.063055555556°N 34.770277777778°E / 32.063055555556; 34.770277777778
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית יעקב שלוש
בית יעקב שלוש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית יעקב שלוש, הניצב בשדרות רוטשילד מספר 11 בתל אביב, נמנה עם בתי אחוזת בית ונבנה ב־1910 בשכנות לבית יוסף אליהו שלוש, הבית המקורי נהרס עם השנים וייעודו השתנה במהלך הזמן. הבית במקורו שימש כבית המגורים של יעקב ופרלה שלוש ולאחר פטירתם שימש לצורכי מסחר ומשרדים. כן הבית שימש גם כמטה של ההגנה בתקופת "המדינה שבדרך". בתחילת שנות ה-2000 הבית המקורי נהרס לטובת שיפוצו והרחבתו.

הרקע להקמת המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1906 התארגנה קבוצה מיהודי יפו במטרה להקים שכונת מגורים חדשה ומודרנית בשולי העיר העתיקה. הם הקימו אגודה בשם אחוזת בית, רכשו קרקע ובשנת 1909 החלו לבנות את בתי השכונה החדשה. בין חברי האגודה נמנה יעקב שלוש, גזבר וחבר ההנהלה של בנק אפ"ק ובן למשפחת שלוש. עד אז התגוררו יעקב ופרלה שלוש בבית שלוש, בית המשפחה בשכונת נווה צדק. עם הקמת אחוזת בית העתיקו את ביתם לתל אביב הקטנה.

הקמת המבנה המקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקמת בית יעקב שלוש ניתן להבחין בין שלושה שלבים עקרוניים. בשלב הראשון, שנמשך זמן קצר, בין השנים 1911–1922 לערך, שימש הבית לצורכי מגורים בלבד. בשלב השני, שנמשך מאז שנת 1922 ועד 1954 שימש הבית המורחב הן לצורכי מגורי המשפחה והן לצורכי מסחר ולצורכי ארגוני "המדינה שבדרך" השונים.[1][2] בשלב השלישי מ-1954 עד שנהרס בשנות ה-2000, הבית שימש לצורכי מסחר בלבד, כן גם במתכונתו הנוכחית הבית משמש למסחר בלבד.

בניית קומת הקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב הראשון הקים יעקב שלוש את בית המשפחה בשנת 1911 כמבנה חד קומתי צמוד קרקע שחזיתו פנתה אל שדרות רוטשילד. לבית היה גג שטוח והוא הותאם לחוקי הבנייה שהיו נהוגים בתל אביב הקטנה.[1] הבית עוצב על פי סגנון האריכלות האקלקטית שהייתה מקובלת באותה תקופה, והוא עוטר בחלקי בנייה שונים שנוצרו ככל הנראה במפעל לחלקי בנייה של האחים שלוש.[3]

יוסף אליהו שלוש, אחיו הגדול של יעקב שלוש, הקים מבנה זהה במגרש הסמוך (שדרות רוטשילד 9),[4] מבנה העומד עד היום והוא לשימור מחמיר.

הוספת הקומה הראשונה והשנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-20, כחלק מתנופת הפיתוח של תל אביב בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, תוכננה הרחבת הבית שהוקם בשנת 1911 והוספת קומה שנייה (בשלב זה הבית עדיין שימר את צורתו המקורית והיה זהה יחסית לשכנו במספר 9).[2][5]

בשנת 1933 בוצעה הרחבה נוספת בחזית ובעורף הבניין. הוספה זו שינתה את מראה הבית אף מהחזית תוך כדי שהיא יוצרת חלוקה פנימית חדשה בקומה הראשונה.[5] הוספת 2 הקומות השלימה את בית המגורים לבית גדול בין 11 חדרים בסה"כ[6] ולאחר שינויים נוספים סביב 1938 הבית עמד על כ-15 חדרים, 6 בקומה הראשונה ו-9 חדרים בקומה השנייה.[7]

בעקבות הרחבת המבנה הוקצו שטחים ממנו לטובת שימושים מסחריים שונים: מסעדת "סגל", משרדי עו"ד הוניגמן, הוצאת הספרים "אחיעבר" ועוד.[8]

הוספת הקומה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם נישואי שלמה שלוש ב-1954 בני משפחת שלוש עזבו את הבית באופן סופי והבית עבר לשימוש מסחרי בלבד. כך בוצעו בשנה זו שינוי נוסף בחזית המבנה ונוספה לו קומה שלישית.[9]

אדריכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת אי בהירות לגבי זהותו של האדריכל שתכנן את הבית בשלב הראשון, אך ככל הנראה זה אותו אדריכל של בית יוסף אליהו שלוש וייתכן כי בשלב ההקמה מדובר ביוסף אליהו שלוש עצמו ובשלב הוספת הקומה השנייה באדריכל זכי שלוש.[10] לאורך גלגולו האדריכלי מוזכר לא אחת האדריכל יצחק רפופורט אך לא ניתן לקבוע את מידת מעורבותו בתכנון הכולל.[5]

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות לא השכילה לשמר את המבנה כפי שעשתה בבתי המייסדים השונים (אולי כי כבר מראשיתו הבית שינה את חזיתו וצורתו) ולכן בשנת 2005 הבית הורחב משמעותית וחזיתו שונתה לגמרי, לחזית מודרנית. לבית נוספו עוד 3 קומות מסחריות,[5] ואף שזהו כנראה הבית היחיד שנשאר ברשות צאצאי מייסדי תל אביב, הקשר היחיד שלו לבית המקורי הוא שלט זיכרון הקבוע בקומת הקרקע ומספר את סיפורו של הבית.[9]

המבנה כמגורי משפחת שלוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1910, עם הקמת אחוזת בית, יעקב ופרלה שלוש עברו לגור בבית בשדרות רוטשילד מספר 11 עם שלושת ילדיהם (מרגלית, גבריאל ומאירה) ובכך יצאו מבית המשפחה בנוה צדק, בית שלוש. בבית זה נולדו למשפחה עוד שני ילדים לאה (לימים אשת דוד לובינסקי) ושלמה.

מאחר שבני משפחת שלוש נמנו על עשירי היישוב והיו פעילים ציבורית, הבית אירח לא אחת קונצרטים ואירועים חברתיים שונים.[11]

הבית היה בית שמח מלא בשירה ונגינה (יעקב אף היה משורר ופייטן בעצמו), אולם הכל פסק באחת עם הרצח של בנם הגדול, גבריאל, ב-1938 במסגרת מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט והבית כולו שקע לעצבות.[12][13]

עם נישואי הבנות הבית החל להתרוקן ואחרי מות יעקב ופרלה שלוש ב-1944 המשיך להתגורר בו שלמה שלוש עד נישואיו ב-1954.

השימוש המסחרי במבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנויות ומשרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר עם הרחבת הבית, ב-1922 לערך, הבית החל לשמש באופן מעורב של מגורים ומסחר: מסעדת "סגל", משרדי עו"ד הוניגמן, הוצאת הספרים "אחיעבר" ועוד.[8]

לאורך השנים, אף שהבית הושכר ברובו, היו תקופות עם לא מעט חדרים ריקים כך לדוג' מ-1943–1946 שלושה חדרים שהיו ריקים עד לאותה עת בקומה העליונה (השנייה) הושכרו לחברת תפעול ציוד קולנוע של הקולנוע שהוקמו בבסיסי הצבא המנדטורי. ובהמשך מ-1947 הם הושכרו לעסקי היבוא של ד"ר יעקב מיכלין.

השימושים המסחריים לאורך השנים השתנו והתחלפו. כך לדוגמה בתחילת שנות ה-2000 נפתחה בקומת הקרקע מסעדת ה"ברוהאוס" שנסגרה ובמקומה נפתחה ב-2022 מסעדה בשם "רוטשילד 11".

בנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנק יפת ברוטשילד 11 ,לפני הוספת הקומה השלישית, 1950.

בתחילת שונת ה-30 שכן בבית בנק "קופת העם"[14] עד שעבר למשכנו הקבוע ברחוב אחד העם 13. בשנת 1939 הושכרה הקומה התחתונה לבנק יפת לשלוש שנים שנמשכו מאז שנים רבות עד כדי כך שב-1954 הוא היה השוכר היחיד של הבניין.[15] בשנת 1975 התמזג בנק יפת עם Exchange National Bank of Chicago והבנק שינה את שמו ל"בנק אמריקאי ישראל". בבית זה היה הסניף הראשי של הבנק עד סגירתו של הבנק בשנת 1998.[9]

שימושים ציבוריים ומפקדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות גבריאל ב-1938 העביר שלמה את משרדי ההגנה בדרום תל אביב למשרדו בבית, כן היו שם גם מטה הגדוד הרביעי של חיל המשמר וחזית הדרום של החי"ש תל אביב.[16]

משנת 1945 ועד אחרי מלחמת העצמאות שימש הבית גם את משרדי הוועד למען החייל. הבית שימש תקופה גם את מרכז הקשר של הפלמ"ח.[17] בחדר הכביסה בבית יצר "חיים החבלן הפלמחי", את בקבקוקי המולטוב הראשונים. ובחדרו של גבריאל ערכו האלופים אבידר ובן ארצי את תקן הרכבו של צבא ישראל העתידי.[18]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עופר רגב ושולה וידריך, בולוואר – שדרות רוטשילד בתל אביב, האנשים החומר והרוח, הוצאת רמות, תל אביב, 1999
  • מרגלית שלוש חבצלת, זכרונות לבית סבא, תל אביב, 1981
  • שלמה שלוש, בצל השליחות, תל אביב, 1998
  • תיק תיעוד – שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב, אפריל 2006 (עיריית ת"א – ארכיון הנדסי – תיק בניין רוטשילד 11, 1 באפריל 2006)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 תיק תיעוד – 'שד' רוטשילד 11, תל אביב
  2. ^ 1 2 אביתר שלוש, "שלוש בתל אביב", עמודים 35–39
  3. ^ תיק תיעוד – שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב, עמ' 37
  4. ^ עופר רגב ושולה וידריך, בולוואר – שדרות רוטשילד בתל אביב, האנשים החומר והרוח, עמ' 39
  5. ^ 1 2 3 4 עיריית ת"א – ארכיון הנדסי – תיק בניין רוטשילד 11
  6. ^ שלמה שלוש, "בצל השליחות", עמוד 88
  7. ^ אביתר שלוש, "שלוש בתל אביב", הערה 21
  8. ^ 1 2 אביתר שלוש, "שלוש בתל אביב", הערה 20
  9. ^ 1 2 3 אביתר שלוש, "שלוש בתל אביב", עמוד 39
  10. ^ תיק תיעוד – שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב
  11. ^ שלמה שלוש, "בצל השליחות", עמוד 43
  12. ^ שלמה שלוש, "בצל השליחות", עמודים 59–64
  13. ^ אביתר שלוש, "שלוש בתל אביב", עמוד 37
  14. ^ גלובס, "הבית בשדרות רוטשילד"
  15. ^ שלמה שלוש, "בצל השליחות", עמוד 118
  16. ^ שלמה שלוש, "בצל השליחות", עמוד 94
  17. ^ שלמה שלוש, "בצל השליחות", עמוד 88
  18. ^ אינציקלפדיה לחלוצי הישוב ובוניו, ערך שלמה שלוש