בית הספר הרב-תחומי עמל עמק חרוד

בית הספר הרב-תחומי עמל עמק חרוד (ידוע בשמו המקוצר בית הספר עמק חרוד) הוא בית ספר קהילתי אזורי שש שנתי (מכיתה ז' עד כיתה י"ב),הוא בי"ס אזורי שש שנתי, בבעלות המועצה האזורית "הגלבוע" ונמצא תחת פיקוחו של המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועלית הנוער. לומדים בו כיום כ- 1300 תלמידים מ- 45 ישובים שונים.

ביה"ס "הרב תחומי" משתייך כיום לרשת עמל ולמועצה האזורית "הגלבוע". ביה"ס ממוקם בין קיבוץ תל יוסף לבין קיבוץ עין חרוד מאוחד. בית הספר נוסד בשנת 1927.

טרם הקמת מדינת ישראל

בשנים 1922-1921, הוקמו אוהלים במעיין חרוד לבתי הילדים הראשונים של המתיישבים במקום, ובתור אנשי צוות חינוכי הצטרפו לשם אחים ואחיות של חברי גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור.

בשנת 1927, נוסד בית הספר עמק חרוד במעין חרוד. בשנה זו, 11 תלמידי המחזור הראשון של בית הספר סיימו לימודיהם. באותן שנים למדו בביה"ס ילדי עין חרוד ותל יוסף. ביה"ס הכשיר את תלמידיו לחיי קיבוץ. הילדים גם עבדו בקיבוץ. היו הרבה גיוסים לעבודות החקלאיות (זמירה בכרם, קטיף אשכוליות, ועוד). מקצועות הלימוד כללו גם מקצועות חקלאות, ביניהם בע"ח, מטעים, פלחה וקרקע.

בשנת 1929, בזמן עליית קיבוץ עין-חרוד למיקומו ב"גבעת קומי", הוקמו במקום החדש מספר צריפים, ששימשו כבית-ספר לילדי הקיבוצים עין-חרוד ותל-יוסף.

באותן השנים הילדים אכלו בוקר, צהרים וערב בחדר האוכל של ביה"ס. מקומות הישיבה היו קבועים. בכל שולחן ישב אחד המורים.

ב-1938  יושר שטח במדרון גבעת קומי בין עין-חרוד ותל-יוסף, ועליו הוקמו מבני קבע ראשונים עבור בית הספר.

באותן השנים הילדים אכלו בוקר, צהרים וערב בחדר האוכל של ביה"ס. מקומות הישיבה היו קבועים. בכל שולחן ישב אחד המורים.

בספטמבר 1934, יאנוש קורצ'אק, המחנך הפולני וחסיד אומות העולם, יצא לביקור בן כשלושה שבועות בקיבוץ עין חרוד ובעמק יזרעאל, והתארח בביתם של חברי הקיבוץ. במסגרת ביקור זה, הוא הגיע גם לבית הספר.

בשנת 1939 ( ביום שלישי, 6.6.1939 ) התרחשה הנחת אבן הפינה לבית הראשון של בית הספר, שנקרא "בית הטבע ע"ש חיים שטורמן ז"ל". בשנת 1940, התקיימה חנוכתם של ארבעה בנייני כיתות חדשים.

תלמידי כיתה י"ב של שנת 1948 הפסיקו את לימודיהם בעקבות מלחמת העצמאות, ונחלצו לעזרת המשקים הסמוכים ולעזרת צה"ל.

מאחרי הקמת המדינה ועד סוף שנות התשעים של המאה העשרים

בשנים 1951–1952 התרחש הפילוג במשקי הקיבוץ המאוחד. בית הספר התפלג גם הוא, ותלמידי עין חרוד מאוחד עברו לבית ספר נפרד. בשנים 1962–1963, קיבוץ גבע ומושב מולדת הצטרפו כשותפים לבית הספר. בשנים 1964–1965 נפתחה בבית הספר מגמה מקצועית, והחלה בו תנופת בנייה חדשה. כמו כן, בית הספר הפך להיות בית ספר מקיף.

בשנת 1966 החל בית הספר בקליטת ילדי חוץ. אלו היו בעיקר ילדי עלית הנוער ולשכות הסעד.

בשנת הלימודים 1968-1967 התקיימו בבית הספר קורס ועדות תרבות, שהקנה ידע על אמצעי אור וקול, וכן ימי עיון ועדות חברה, שנועדו להשיגם של מטרות חינוכיות. בשנות ה-60 המאוחרות, נפתח חוג לג'ודו, חוג לידיעת הארץ, לציור, לערבית, לטבע ולנגינה במנדולינות, הוקמה תזמורת, ונכתבו עלונים בשם "גזת הצמר".

ב-1971, ילדי הקיבוצים יזרעאל וחפציבה הצטרפו כשותפים לבית הספר, ואילו ילדי עין-חרוד מאוחד חזרו ללמוד בבית הספר לאחר 10 שנים שלא למדו בו. בשנת 1976, גם קיבוץ שדה נחום הצטרף לשותפות בבית הספר.

בשנת 1977, חגג בית הספר את יובל ה-50.

בשנים אלה, מבנה הכיתות כלל חטיבות ביניים וחטיבה עליונה - סך הכל 25 כיתות אם. ממוצע התלמידים בכיתות האם הגיע ל-24.

התפיסה החינוכית של בית הספר שמחה במרכז אוריינטציה טכנולוגית. בית הספר הוביל לחינוך טכנולוגי ושימש כ-מרכז טכנולוגי מרכזי לאזורו. המגמה המודגשת בו הייתה מיכון וטכנולוגיה בחקלאות. במקצועות המעשיים נלמדו מסגרות יד, פלסטיקה, ריתוך, עיבוד שבבי, מלאכת יד, מחשבים, תפירה, כלכלת בית, ובמקצועות העיוניים למדו שרטוט טכני וטכנולוגיה. הבנים והבנות למדו כולם את המקצועות הללו בסבב לאורך 3 שנים.

עם השנים, נפתחו עוד חוגי בחירה וביניהם צילום, צפרות, ריקודי עם, כלכלת בית, מלאכה, קולנוע, כדורגל ובישול. בין המקצועות שנלמדו בבית הספר ניתן למנות את המקצועות תנ"ך, אנגלית, כימיה, חברה (ובכלל זאת - אזרחות, ציונות, ההסתדרות, תנועת העבודה), מתמטיקה, היסטוריה, ספרות, פיזיקה, ביולוגיה וחקלאות. לאחר מכן התחילו ללמוד בבית הספר גם מחשבת ישראל, והתעורר רצון לחידוש ולשיפור לימודי היהדות בבית הספר. כמו כן, התלמידים מוינו למסלולים שונים ולרמות לימודיות שונות, ונפתחו בבית הספר מגמה הומנית, מגמה ביולוגית ומגמות בתחומי הסיעוד, האופנה והתפירה והמחשבים. מגמות המכניקה והאלקטרוניקה לא נפתחו כל שנה, אלא לפי הביקוש ובהתאם לתקציב. בנוסף להפעלת מערכת הלימודים השגרתית, התרחשו אירועים ופעילויות כמו סמינרים גאוגרפיים וציוניים, מסיבה בנושא עדות ופעילויות שנת הבר מצווה (אשר נערכו בכיתות ז'). התלמידים חגגו את חג המחזור, וכחלק מכך ערכו מופעים שכללו מוזיקה וכוריאוגרפיה ולוו בתפאורה.

לאורך הזמן, בית הספר אימץ לעצמו מסורות שונות. מדי שנה, תלמידים מכיתות ז' עד י"ב יצאו לטיולים שנתיים ברחבי הארץ שנערכו כ 6-3 ימים. נערך "יום ירוק" שבו תלמידי כיתות י"א החליפו את הצוות החינוכי בהעברת שיעורים ובתפקידי ניהול שונים. התקיים מרוץ אביב ונקבעו טיולים אחרי הפסח.

בתחום הספורט, נערכו בבית הספר משחקי גביע בכדורעף בין כיתות בית הספר, ותחרויות כדורסל בין תלמידי בית הספר לתלמידי בתי ספר אחרים. כמו כן הוקמו נבחרות אתלטיקה קלה, הגנה עצמית ומרוצי שדה.

בשנות האלפיים

בשנות האלפיים הראשונות נסגרה בביה"ס מגמת המיכון החקלאי, ולימודים מקצועיים נוספים. במקביל הושם בבי"ס דגש גדול יותר על לימודים לקראת תעודת בגרות.

ביה"ס חווה גם משבר עקב קיטון במספר התלמידים, ועמד בסכנת סגירה. כאן נרתמה לעזרתו של ביה"ס המועצה האזורית גלבוע בראשות דני עטר. ביה"ס הצטרף בברכת המועצה לרשת החינוכית עמל.

בשנת 2012, נבנו בבית הספר בניינים חדשים, והתווספו המגמות מדעי החברה ומדעי המחשב.

נכון לשנה"ל תשפ"ד, לומדים בביה"ס למעלה מ- 1,300 תלמידים. התלמידים אינם מגיעים רק מקיבוצי האזור כבעבר, אלא מיישובים מגוונים ברחבי מועצה אזורית הגלבוע: אומן, גדיש, גן נר, יזרעאל, מגן שאול, מולדת, מיטב, נורית, אביטל, אדירים, בית אלפא, בית השיטה, ברק, גדעונה, גבע, דבורה, מרכז חבר, חפציבה, טמרה, כפר יחזקאל, ניר יפה, מלאה, עין חרוד (איחוד ומאוחד), פרזון, רם-און, רמת צבי ותל יוסף.

בית הספר ממשיך חלק גדול מהמסורות שנבנו לאורך ההיסטוריה שלו, החל משנות ה-20 של המאה ה-20. בנוסף לכך, בית הספר מתייחד מאופיין בפעילויות חברתיות ותרבותיות, ובתחרויות בתחומי העניין של תלמידיו (בהם ריקוד, כדורסל, בניית רובוטים ופיצוח כספות).

בביה"ס לומדים מקצועות רבים בהרחבה בהיקף 5 י"ל לבגרות. ביניהם קולנוע, תיאטרון, אמנות, ביולוגיה, מכטרוניקה, גאוגרפיה, מדעי המחשב, הסטוריה, חינוך גופני, כימיה, מדעי החברה, מוסיקה, מחול, עיצוב המוצר, ערבית, פיזיקה, כלבנות, מערכות תקשוב, וביוטכנולוגיה.

בקיבוץ תל-יוסף, ליד בית הספר, פועלת אקדמיה לכדורסל לבני נוער. בני הנוער תלמידי האקדמיה משתתפים בקבוצת הכדורסל גלבוע מעיינות, וגם לומדים בבית הספר ומהווים חלק מנבחרות הכדורסל שלו, ובשנת 2018 ניצח את תיכון חדש (דני אבדיה), וזכה באליפות התיכונים.

המחזמר - מסורת בבית הספר

אחת מהמסורות שנוצרו עם השנים בבית הספר היא המחזמר. את המחזמר העלו תלמידי כיתות ז- י"ב מדי שנה. במסגרת המחזמר, התלמידים לקחו חלק בשירה, במשחק, בריקוד ובאומנויות במה נוספות.

המחזמר הראשון הועלה לראשונה בשנת 2007, לכבוד חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, ונושאו היה הלהקות הצבאיות. בית הספר ותלמידיו הפיקו כ-9 מחזות זמר במהלך השנים, בהובלתה של הבמאית, בלה בן ארי, העובדת בבית הספר כמורה לתיאטרון. הליווי המוזיקלי נעשה בביצוע נגני מרכז המוזיקה ביזרעאל בהובלת סטאס גברילוב. בכל שנה צפו למעלה מ-4000 איש בהצגות שנוצרו בבית הספר הרב-תחומי עמק חרוד.

חינוך לתרומה משמעותית ובוגרים מפורסמים.

ביה"ס מתאפיין בחינוך לתרומה משמעותית לחברה ולמדינה. במשך כל השנים רבים מבוגרי ביה"ס הולכים לשנת שירות לפני צבא. בוגרי ביה"ס כמעט בלי יוצאים מהכלל משרתים בצה"ל ובמג"ב, כאשר רבים משרתים ביחידות העלית. רבים מבוגרי ביה"ס משתלבים במדינה במערכות הכלכלה, המשפט, המדע, המחקר, הרפואה, הבטחון החינוך, ועוד. בין הבוגרים המפורסמים של ביה"ס אפשר להזכיר את זיר לוז (המורה הותיק ביותר בישראל), פרופסור אריה ורשל (חתן פרס נובל בכימיה, מתלמידיו של זיר לוז), פרופ' יאיר קארו (מתמטיקה, כיהן שנים רבות כמנהל אורנים), זרובבל גלעד (משורר, מחבר המנון הפלמ"ח), נחמיה שיין (מפקד הפעולה בגשר כזיב בליל הגשרים, שם נהרג), זרובבל הורוביץ (נהרג בשיירת נבי דניאל, וקיבל את אות הגבורה), מאיר הר-ציון ("גדול הסיירים"), איתן נאוה (נהרג בקרב על גבעת התחמושת, קיבל צל"ש), גדעון ידין (יזם ותעשיין פורץ דרך).

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מקיף עין חרוד
• נעמה ריבה, איך מתאימים את בתי הספר הוותיקים בישראל למאה ה-21?, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2018