בית הספר אליאנס טהראן
 | |
| בית ספר | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1898–הווה (כ־126 שנים) |
| מייסדים | כל ישראל חברים |
| התמחות | הפצת התרבות הצרפתית בקהילות היהודיות |
| קמפוס | טהראן |
| מיקום | |
| מיקום |
 איראן |
| מדינה |
איראן |
  | |
בית הספר אליאנס טהראן (היום בית ספר אתחאד) הוא בית הספר הראשון בסגנון מערבי שהוקם באיראן. הוא נוסד על ידי ארגון כל ישראל חברים בשנת 1898 בטהראן ופועל עד היום.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון כל ישראל חברים (כי"ח) הוקם בשנת 1860 בפריז, והוא פעל ופועל רבות למען קידום קהילות יהודיות, בין היתר על ידי הקמת בתי ספר שמטרתם הפצת התרבות הצרפתית בעולם היהודי. במסגרת זאת הוא שיחק תפקיד חשוב בשיפור מצבם של יהודי איראן.
במהלך מסעו לאירופה בשנת 1873, נפגש השאה של איראן, נאסר א-דין שאה קאג'אר, עם אדולף כרמיה, נשיא ארגון כל ישראל חברים באותה העת, אשר הציג בפניו את מצבם הקשה של יהודי איראן. נאסר אלדין שאה קג'אר נענה לבקשתו של אדולף כרמיה לאפשר הקמת בית ספר במסגרת ארגון כל ישראל חברים ואף למתן את השפעת חוקי השריעה על היהודים. תוכנית הקמת בית הספר אושרה גם על ידי ראש ממשלת איראן, מירזה חוסיין ספחסלאר (אנ'), אך הפרויקט התעכב, בין היתר בשל מחסור בכספים ובמורים, ורק בשנת 1898 הוחלט על הקמת סניפי ארגון כל ישראל חברים בטהראן ובשיראז.
בית הספר היסודי הראשון לבנים של כי"ח נפתח בטהראן בשנת 1898, עשרים וחמש שנים לאחר קבלת האישור על הפרויקט.[2] בשנת הלימודים הראשונה למדו בו 421 בנים מתוך קהילה שמנתה כ-6,000 נפש.[3] לאחר מכן נפתח בית ספר לבנות ושיעורי ערב למבוגרים. שכר הלימוד היה 1,200 פרנקים. שני שלישים מהתלמידים היו פטורים מתשלום שכר לימוד ושישים תלמידים יתומים או עניים קיבלו ארוחות.
בבית הספר למדו גם תלמידים מוסלמים מהמעמד הגבוה. נציג ארגון כל ישראל חברים שהגיע לעיר באותה שנה פנה לשלטונות בבקשה לביטול חובת ענידת הטלאי האדום על ידי היהודים. לבסוף הושגה פשרה, והיהודים הורשו להחליף את הטלאי האדום בסמל כי"ח. כעבור שנה נפתח בית הספר לבנות.[4]
ארגון כל ישראל חברים דגל בחינוך שווה לבנים ולבנות ובחילון החינוך בבתי הספר שבניהולו, תוך שימת דגש מיוחד על לימוד מדעים והכשרה מקצועית. הלימודים התנהלו בצרפתית ותוכן ספרי הלימוד הועתק מספרי לימוד צרפתיים. התלמידים לא למדו פרסית או עברית ולא רכשו ידע בתרבות הפרסית. בשל כך הורים יהודים רבים השמיעו ביקורת חריפה ונמנעו מלשלוח את ילדיהם לבית ספר זה.
בתקופתו של רזא שאה בית הספר הולאם, עבר לפיקוחו של משרד החינוך האיראני ושמו שונה לבית ספר אתחאד. בשנת 1977 פעלו בטהראן 7 בתי ספר של כי"ח ומספר התלמידים היה 1,800.[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A. Nezer, Alliance Israelite Universelle
- ^ David Yeroushalmi, The Jews of Iran in the Nineteenth Century: Aspects of History, Community, and Culture, BRILL, 2009, ISBN 978-90-04-15288-5. (באנגלית)
- ^ Lilian Lazarov, יהודים בחזית בית הספר אליאנס בטהראן בשנת 1950
- ^ AIU School at Tehran, Iran
- ^ The Past and Future of Jewish Private Schools in Iran