בית הכנסת קהל קטן בפאזארג'יק
 | |
| מבנה בית הכנסת "קהל קטן" בפאזארג'יק כפי שצולם ב-2014 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת | Assen Zlatarov 9 |
| מיקום | פאזארדז'יק |
| מדינה | בולגריה |
| נוסח תפילה | נוסח הספרדים |
| מנהל | יום טוב בכמוה"רם, רפאל ברוך |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1872 |
| מידות | |
| שטח | 91 מ"ר |
| קומות | 1 |
| קואורדינטות | 42°11′31″N 24°20′02″E / 42.19194°N 24.33389°E |
  | |
בית הכנסת ותלמוד התורה הספרדי "קהל קטן" בפאזארג'יק (בלאדינו: Kal chiko i meldar) היה בית כנסת ובו תלמוד תורה, אשר פעלו בעיר פאזארג'יק בדרום מערב בולגריה בין השנים 1872–1954.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות פאזארדז'יק
תיעוד כתוב לקהילה יהודית בפאזארג'יק קיים מאמצע המאה ה-17.[1] ב-1835, לאחר השרפה הגדולה שפגעה קשות בקהילה היהודית באדירנה, הגיעו משפחות רבות לאזור בולגריה ובכלל זה לעיר פאזארג'יק וב-1850 הוקם בית הכנסת המרכזי של הקהילה. במהלך ולאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) תועדו אירועים אנטישמיים ופגיעות בבני הקהילה.[2] ב-1880 הוערך מספר בני הקהילה ב-1,112 נפשות.[3] בראשית המאה ה-20 נכללה קהילת פאזארדז'יק ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בנסיכות הבולגרית.[4]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר כ-1,000 יהודים. ב-10 במרץ 1943 תוכנן לגרש 6,365 מקרב יהודי "בולגריה הישנה" כמכסה ראשונית לקראת גירוש כל הקהילה למחנות ההשמדה. ברישומי משרד הפנים הבולגרי צוינו 103 יהודים מפאזארדז'יק שנכללו במכסה זו.[5] הגירוש לא יצא אל הפועל. לאחר מלחמת העולם השנייה נמנו 800 יהודים בעיר, ובין השנים 1947 – 1950 עלו מרביתם לישראל. בראשית המאה ה-21 התגוררו בפאזארדז'יק כמה עשרות יהודים.[6]
המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת ובתוכו תלמוד תורה (בלאדינו: Meldar) הוקם ב-1872 במקום בו שכן בשעתו בית הכנסת המרכזי של הקהילה שחרב בשריפה. המבנה בן קומה אחת, אורכו 13 מטרים ורוחבו 7 מטרים. בחזית הכניסה הצפונית-מערבית נבנתה אכסדרה המחולקת לשלוש על ידי עמודי תווך מעץ מגולף. אולם התפילה מואר על ידי חלונות רחבים וגבוהים עם מסגרות מצודדות. המקום שימש כתלמוד תורה לבנים. במקום למדו ילדים בגילאי 4 – 12 אשר ישבו על מחצלות. הלימודים נוהלו בלאדינו, התבססו על שינון והמלדאר חסרו תנאי תברואה בסיסיים וכן ציוד הוראה.
לאחר חצי יום לימודים הועסקו התלמידים כשוליות בקרב אומנים מבני הקהילה. רמת ההשכלה בקרב ילדי הקהילה הייתה נמוכה לעומת קהילות מערב אירופה, וכמעט ולא אפשרה ללומדים לרכוש השכלה גבוהה. עם זאת, במרבית קהילות בולגריה התקיימו המלדאר בחדרים צפופים בדרך כלל בבתי רבנים, והמבנה המרווח והגדול בפאזארג'יק מעיד על איתנותם הכלכלית של פרנסי הקהילה במקום.[7]
בעידן הרפובליקה העממית של בולגריה הוחרם המבנה, ומאוחר יותר בראשית המאה ה-21 שימש כמסעדה.[8]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית הכנסת קהל קטן בפאזארג'יק, באתר המרכז לאמנות יהודית
- הקהילה היהודית בפאזארג'יק, יהודי עולמי, פרק 7 (הקטע הרלוונטי ממוקם בדקות 4:06 - 09:27 לאחר תחילת הפרק)
- אלקו חזן, Synagogoues of Bulgaria, A testimony of eighteen centuries of Jewish presence in the Balkans, באתר "כולנו בולגרים" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 48.
- ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), עמודים 54-53.
- ^ יוסף קונפורטי, להפוך לבולגרים - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, הוצאת מכון בן צבי, ירושלים, 2020, ISBN 9789652352125, עמוד 47.
- ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), עמוד 65.
- ^ חיים קשלס, תעודות ומסמכים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 849.
- ^ צבי קרן, הקהילה היהודית בפאזארדז'יק, באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה.
- ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878–1898), עמודים 73–78.
- ^ .Dimana Trankova, Anthony Georgieff, A Guide to Jewish Bulgaria, Vagabond Media Ltd, 2011, ISBN 9549230635, page 133.