בית הכנסת הקראי בקהיר
_synagogue_in_Cairo.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| מיקום | קהיר |
| מדינה |
 מצרים |
| זרם | יהדות קראית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1931 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1931  |
| קואורדינטות | 30°03′46″N 31°16′28″E / 30.062694444444°N 31.274527777778°E |
|
(למפת קהיר רגילה)   בית הכנסת הקראי בקהיר | |
  | |
בית הכנסת הקראי בקהיר על שם משה דרעי, שוכן בשכונה עבאסיה שבעיר ונחנך בשנת 1931. במשך השנים נעזב בעקבות התמעטות הקראים בקהיר והוזנח, ובשנת 2010 נערך בו שיפוץ גדול.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קראים התגוררו במצרים במשך מאות שנים. במשך שנים התפללה הקהילה הקראית בקהיר בבית הכנסת הקראי העתיק "רב שמחה" ששכן בשכונת היהודים הקראים ("חארת אל-יהוד אל-קראין"), אשר שכנה בצמוד לשכונה היהודית הרבנית.
אולם בתחילת המאה ה-20 החלו יותר ויותר קראים להתבסס כלכלית וחברתית ולעזוב את הרובע היהודי עבור שכונות אחרות, אשר היו מרוחקות מבית הכנסת הישן, דבר שהקשה על הצעידה אליו בימי שבת וחג, ולכן החלה הקהילה לאסוף כספים לבניית בית כנסת קראי חדש. הבניה של בית הכנסת החלה בשנות ה-20, בהנהגתו של החכם הראשי של קראי מצרים, אברהם (איברהים) כהן. בית הכנסת ממוקם ברחוב סביל אל-כאסנדר שבשכונת עבאסיה (العباسية), והוא נועד לשמש את הקראים שהתגוררו בשכונות עבאסיה, אל דאהיר וגאמרה.
בשנת 1931 הסתיימה הבניה ובית הכנסת החדש נחנך. בשנת 1943 נקרא בית הכנסת על שם משה (מוסא) דרעי, שהיה רופא ומשורר קראי-מצרי מימי הביניים. ההחלטה לשינוי השם הייתה של החכם הראשי באותה עת, טוביה לוי בבוויץ, שהיה במקור מחצי האי קרים.
מבחינה סגנונית, בית הכנסת מזכיר את הבניה העות'ומאנית של מסגדים, ובכך שהוא כולל כיפה גדולה, הנתמכת על ידי עמודים, המכסה על אזור התפילה המרכזי. בנוסף כלל בית הכנסת חצר וספריה גדולה, שכללה כ-4,000 ספרים, ואשר שימשה כבית הדין של הקהילה[1].
נכון לשנת 2005, בית הכנסת נמצא במצב של הזנחה קשה ורבים מאוצרותיו נבזזו. בית הכנסת סגור, ומפתחות אליו נמצאים בידי הקהילה היהודית הרבנית[2]. בשנת 2010 שופץ בית הכנסת באופן חלקי על ידי הממשלה המצרית[3].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יורם מיטל, אתרים יהודיים במצרים, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, 1995
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלבום תמונות של בית הכנסת, לאחר השיפוץ בשנת 2010
- תמונה ישנה של בית הכנסת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Joachim Yeshaya, Poetry and Memory in Karaite Prayer, Brill, 2013. pages 1-3
- ^ עמירם ברקת, לא כל היהודים יצאו ממצרים, באתר וואלה!, 24 באפריל 2005
- ^ * Egypt bans official opening of synagogue
| בתי כנסת קראים מרכזיים בעולם | ||
|---|---|---|
 אוקראינה
|
יבפטוריה, אודסה, קייב, חליץ', חרקוב, סימפרופול | |
 ישראל
|
ירושלים, ראשון לציון, רמלה | |
 רוסיה
|
מוסקבה | |
 ליטא
|
טרקאי, פוניבז', וילנה | |
| מצרים
|
קהיר, אלכסנדריה | |
 ארצות הברית
|
דאלי סיטי | |
 פולין
|
ורשה | |
 טורקיה
|
איסטנבול | |
 הרפובליקה העממית של סין
|
חרבין | |