בית היתומים ציון בלומנטל
 |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך בית הילדים ציון-בלומנטל.
| |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך בית הילדים ציון-בלומנטל. | |
 | |
| שפה רשמית | עברית |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מטה הארגון | רחוב הושע 16, ירושלים |
| מנכ"ל | הרב ברוך רקובסקי וגב' רבקה רקובסקי |
| תקופת הפעילות | 1900–הווה (כ־124 שנים) |
|
www | |
| קואורדינטות | 31°47′24″N 35°13′07″E / 31.789938729214°N 35.218606706154°E |
 | |
  | |
בית היתומים ציון בלומנטל הוא בית יתומים וחינוך יהודי אורתודוקסי בירושלים. בית היתומים נוסד בשנת 1900 והוא המוסד הפעיל הוותיק ביותר בישראל בתחומו.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית היתומים הוקם בסמוך לשכונת הבוכרים בשנת 1900[2][3] על ידי הרב אברהם יוחנן בלומנטל (תרל"ז –1966[4]), יליד ירושלים,[5] שהוביל את בית היתומים במשך 50 שנה. אשתו של בלומנטל, שיינה, שימשה כמנהלת במשך 40 שנה.[6] למשך זמן מה שימש חתנם של בלומנטל, הרב יהושע פישל זקס, כמנהל חינוכי בבית היתומים.[7] עד שנת 1920 בית היתומים בלומנטל היה ביתם של 85 יתומים.[8] בית היתומים קלט יתומים רבים ממלחמות העולם הראשונה והשנייה ומלחמת העצמאות הישראלית.
בית היתומים בלומנטל היה ידוע ביצירת סביבה ביתית משפחתית לנוער מקהילות דתיות שונות - ספרדי, אשכנזי, חסידי וכו'.[8] השימוש בעברית כשפת ההוראה הרשמית שימש לאיחוד ילדים ממדינות ושפות שונות.[6]
במשך עשורים רבים בית היתומים היה מקום פופולרי לאירועים גדולים. בבית היתומים הכתירו את הרב הראשי לישראל בשנת 1921.[9] שם גם ביצעו את הטיש הראשון של האדמו"ר מבעלזא בירושלים לאחר בריחתו מאירופה הכבושה הנאצית בשנת 1944,[10] ואת חתונתו של ר ' יוסף דב סולובייצ'יק, ישיבת ראש ראש ישיבת בריסקר בישראל בשנת תשמ"ה.[11]
עם התפתחות שכונת גאולה סביב אתר בית היתומים, הפך המוסד לחלק מרובע גאולה. הוא ממוקם שני רחובות מצפון לצומת המרכזי של כיכר השבת.[12] מגרש פינתי ברחובות הושעיה ויחזקאל זכה לשם "כיכר בלומנטל" לכבוד המייסד, הרב אברהם יוחנן בלומנטל.[13]
חניכי בית היתומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנותיו הראשונות התאכסנו בבית היתומים ילדים שהוריהם נהרגו על ידי נערים ערבים. ילדים אחרים הוצבו על ידי הורים עניים. כיום, מרבית התושבים אינם יתומים, אלא ילדים שהוריהם חולים במחלות נפשיות או בהתמכרויות, או שהם מרוששים, חלקם קורבנות להתעללות פיזית או רגשית.[14] בית היתומים מקבל גם ילדים עולים יהודים מרוסיה ואתיופיה.[15]
בסוף שנת 2011 בית היתומים אכלס 100 ילדים בגילאי שבע עד 18. 120 בני נוער נוספים לומדים בבית ספר תיכון בישיבה בשם "יגדיל תורה".[16]
פעילויות נוכחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין בית היתומים נבנה סביב חצר מרכזית. לרשות החוסים יש גן שעשועים חיצוני, חדר כושר מאובזר, ספרייה ופינת ליטוף.[1][12] בית היתומים מספק פעילויות חוץ-לימודיות אחר הצהריים כמו כדורעף, התעמלות, שיעורי מוזיקה, חדר מחשבים וגינון.
בשנת 2004 החל בית היתומים בתוכנית סידור משפחות, או יחידות משפחתיות, עבור בנים בגילאי שבע עד 14. כיום יש במקום חמש יחידות משפחתיות, בהן קבוצות של 12 נערים הגרים בדירות פרטיות יחד עם זוג צעיר וילדיהם הקטנים. בני הזוג משמשים כהורים במעונות, מגישים ואוכלים ארוחות עם הבנים ודואגים לצרכיהם היומיומיים.
חברי הסגל המנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב ברוך רקובסקי, נינו של המייסד, הוא המנהל המבצע. אמו, גברת רבקה רקובסקי, נכדתו של המייסד, היא המנהלת.[17]
בוגרים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך השנים הפכו חוסי בית היתומים לרבנים, עורכי דין, רואי חשבון, פקידים, מורים ובעלי מקצוע.[6] בוגרים בולטים הם משה אבוטבול ודוד אזולאי ממפלגת ש"ס.[18]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית היתומים ציון בלומנטל- בית היתומים ציון בלומנטל, באתר "גיידסטאר ישראל"
בית היתומים ציון (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Huish, Sirkka (1 במאי 2009). "Bermudian Helps Out 100 Homeless Children". Bermuda Sun. נבדק ב-4 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rossoff, Dovid (2001). Where Heaven Touches Earth: Jewish life in Jerusalem from medieval times to the present (6 ed.). Feldheim Publishers. p. 392. ISBN 0873068793.
- ^ Jaffe, Eliezer David (1983). Israelis in Institutions: Studies in child placement, practice, and policy. Taylor & Francis. p. 3. ISBN 0677059604.
- ^ לוח פטירת צדיקים: הרב אברהם יוחנן בלומנטל, יז כסלו [Calendar of Deaths of Righteous People: Rabbi Abraham Yochanan Blumenthal, 17 Kislev]. Amude-HaShalom. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-4 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Who's Who Israel. 1965. p. 143.
- ^ 1 2 3 Shvili, Chaim (בינואר 1964). הרה"ג אברהם יוחנן בלומנטל שליט"א ומפעלו [Rabbi Abraham Yochanan Blumenthal and His Enterprise]. Kol Sinai. 5 (3): 125.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ מרדכי (מוטי) פרידמן, משה זאקס ומשפחתו, משה זאקס, תל אביב: הוצאת שפירא, 2016, עמ' 242
- ^ 1 2 Ben-Arieh, Yehoshua (1979). עיר בראי תקופה: ירושלים החדשה בראשיתה [A City Reflected in its Times: New Jerusalem – The Beginnings]. Jerusalem: Yad Izhak Ben-Zvi Publications. p. 348.
- ^ Kroyanker, David (1983). Jerusalem Architecture: Periods and styles: The Jewish quarters and public buildings outside the Old City walls, 1860–1914. Domino Press. p. 215. ISBN 9652610194.
- ^ Israel, Yosef (2005). Rescuing the Rebbe of Belz: Belzer Chassidus: History, rescue and rebirth. Mesorah Publications. p. 445. ISBN 1578190592.
- ^ Meller, Shimon Yosef (2007). The Brisker Rav. Feldheim Publishers. pp. 107, 183, 278. ISBN 978-1-58330-969-8.
- ^ 1 2 Friedman, Hadassah. "My Home Away From Home". Binah Bunch, 18 July 2011, pp. 18–19.
- ^ Inscription on plaque in front of building.
- ^ Gordon, Rabbi Arye D. “LA Reception for Zion Blumenthal Orphanage”. ‘’Hamodia’’, 2 June 2010, p. C18.
- ^ "Israel's Oldest Active Orphanage". Zion Blumenthal Orphanage. 2012. נבדק ב-4 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gordon, Rabbi Arye D. (22 בדצמבר 2011). "Zion Orphanage Jerusalem Still Growing". The Jewish Press. נבדק ב-4 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Our Staff". The Zion Orphanage Jerusalem. 2012. נבדק ב-4 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "About Us". The Zion Orphanage Jerusalem. 2012. נבדק ב-4 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה)
