בית האופרה של אוסלו

בית האופרה של אוסלו
Oslo Opera House
	בית האופרה של אוסלו, 2008
מידע כללי
סוג	בית אופרה
כתובת	אוסלו
מיקום	אוסלו
מדינה
בעלים	אוסלו
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	2003–2007 (כ־4 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	12 באפריל 2008
עלות	4,356,000,000 כתר נורווגי
יוצר	אדווארד קריג
אדריכל	סנופטה
סגנון אדריכלי	אדריכלות פוסט-מודרנית
קואורדינטות	59°54′25″N 10°45′13″E / 59.906944444444°N 10.753611111111°E
	https://operaen.no/
	(למפת אוסלו רגילה) בית האופרה של אוסלו

בית האופרה של אוסלו (בנורווגית: Operahuset) הוא בית האופרה, הבלט ותיאטרון האופרה הלאומי בנורווגיה. הבניין ממוקם בשכונת Bjørvika במרכז אוסלו ובקצה האוסלופיורד. הוא מופעל על ידי הסטטסביג, הסוכנות הממשלתית המנהלת את הרכוש עבור ממשלת נורווגיה. המבנה מכיל 1,100 חדרים בשטח כולל של 49,000 מ"ר.^[1] האודיטוריום הראשי מכיל 1,364 מושבים ושני חללי הופעה נוספים יכולים להכיל 200 ו-400 מושבים. הבמה המרכזית היא ברוחב 16 מטר ועומקה 40 מטר. זהו מבנה התרבות הגדול ביותר שנבנה בנורווגיה מאז הושלמה קתדרלת נידארוס בסביבות 1300.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, לאחר ויכוח ארוך, החליט בית המחוקקים הנורווגי להקים בית אופרה חדש באוסלו. נערכה תחרות עיצוב, ומתוך 350 ההצעות שהתקבלו, השופטים בחרו בזו של משרד האדריכלים הנורווגי סנוהטה. הבנייה החלה בשנת 2003 והסתיימה בשנת 2007. בפתיחה החגיגית ב-12 באפריל 2008 השתתפו האראלד החמישי, מלך נורווגיה, מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק, נשיאת פינלנד טריה הלונן ומנהיגים נוספים. במהלך שנת הפעילות הראשונה נכחו במצטבר 1.3 מיליון איש.

בית האופרה זכה בפרס התרבות בפסטיבל האדריכלות העולמי בברצלונה באוקטובר 2008, ובפרס האיחוד האירופי לאדריכלות עכשווית לשנת 2009.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גג הבניין יוצר רחבה גדולה המזמינה את הולכי הרגל לעלות ולהביט בנוף הפנורמי של אוסלו. מגדל הבמה עטוף באלומיניום לבן, בעיצוב המעורר דפוסי אריגה ישנים.

הלובי מוקף בחלונות בגובה 15 מטר עם מסגור מינימלי וזכוכית מיוחדת המאפשרת נוף מקסימלי של המים. הגג נתמך בעמודים דקים שנועדו גם הם לא להפריע לנופים.

משטחים פנימיים מכוסים בעץ אלון כדי להכניס חמימות לחללים בניגוד לקרירות החיצונית הלבנה. האודיטוריום הראשי מואר בנברשת אובלית המכילה 5,800 קריסטלים בעבודת יד. המושבים כוללים מוניטורים למערכת ליברית אלקטרונית.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר פרויקטים אמנותיים הוזמנו עבור הפנים והחוץ של בית האופרה. הבולט ביותר הוא פסל שנבנה מפלדה וזכוכית מאת מוניקה בונוויצ'יני. הוא מותקן באופן קבוע על פלטפורמת בטון בפיורד הסמוך לבית האופרה וצף על המים כדי ליצור פנים המשתנות ללא הרף לצופים. העבודה נחשפה על ידי המלכה סוניה ב-11 במאי 2010.

לוח קיר מחורר המכסה את תומכי הגג בלובי תוכנן על ידי אולאפור אליאסון. הוא כולל פתח משושה ומואר מלמטה ומאחור כדי ליצור אשליה של קרח נמס. אמנים נוספים עיצבו את צורת המרצפות בחצר הקדמית ובגג.

וילון הבמה המרכז יעוצב כך שייראה כמו נייר אלומיניום מקומט. יוצר הוילון סרק פיסת נייר כסף מקומטת לתוך מחשב שתרגמה את המידע לנול ששזר את הווילון כדי ליצור אפקט תלת ממדי. משקלו של הוילון הוא 500 ק"ג).