בית אהרון גלעדי

בית אהרון גלעדי
בית הצייר אהרון גלעדי
בית הצייר אהרון גלעדי
מידע כללי
סוג מבנה
על שם אהרון גלעדי עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת הי"ד 19,חולון
מיקום חולון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1952–הווה (כ־72 שנים)
מידות
קומות 2
קואורדינטות 32°00′41″N 34°46′02″E / 32.011420126144°N 34.767091479167°E / 32.011420126144; 34.767091479167
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית אהרון גלעדי הוא המבנה בשיכון ותיקים בחולון, בו התגורר הצייר אהרון גלעדי מאז שנת 1955 ועד פטירתו בשנת 1993, מייצג במראהו את אופיו הצנוע של הצייר אשר העדיף להתגורר בסביבה של אנשים עובדים ממעמד הפועלים. אהרון גלעדי הטביע את חותמו בחזית דירת השיכון הקטנה, ועיטר אותה ביצירת אמנות מעשה ידיו.

בתי שיכון ותיקים בחולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיכון ותיקים שוכן מדרום לשכונות הראשונות של העיר חולון, באזור שהחל להיבנות בתקופה שלאחר מלחמת העצמאות. בחלקה המערבי השכונה גובלת עם רחוב אילת ובמזרח עם רחוב אהרונוביץ', בצפון עם רחוב הופיין ובדרום עם רחוב ג'סי כהן. בתי השכונה הוקמו על ידי חברת הבניין ההסתדרותית שיכון עובדים, במטרה לספק פתרונות דיור לוותיקי ההסתדרות אשר עלו לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי וטרם מצאו דיור הולם.

בדומה למפעלי הבנייה האחרים של חברת "שיכון עובדים", "שיכון העולים" ו-"השיכון העממי", גם הדירות שהוקמו במסגרת "שיכון ותיקים" היו דירות קטנות וצנועות, שנבנו בסטנדרט בנייה נמוך ונמכרו במחירים נוחים ובתנאי אשראי נדיבים. כדי לזכות ולהתגורר באחת הדירות נדרשו הקונים הפוטנציאלים להיות בעלי "פנקס אדום" של ההסתדרות[1], להשתתף בהגרלה שנערכה בין הזכאים לדיור, ולהמתין בתור לסיום הבנייה של השיכון בו זכו[2].

אהרון גלעדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרון גלעדי מצייר בקיבוץ אפיקים, 1940

אהרון גלעדי נולד ברוסיה בשנת 1907, ובין השנים 1923–1926 למד ציור באוניברסיטה של לנינגרד. עקב פעילותו הציונית הוא נאסר ונשלח לגלות בסיביר, שם היה תקופה של שלוש שנים. בשנת 1929 עלה אהרון גלעדי לארץ ישראל ונקלט בקיבוץ כנרת עם הגרעין בו היה חבר. בשנת 1932 נמנה עם מקימי קיבוץ אפיקים, שם פגש בשנת 1934 את דבורה סטיפלמן ונשא אותה לאישה. אהרון גלעדי עבד בקיבוץ כטייח, ונאלץ להיאבק על מנת שיתנו לו לעסוק גם בציור. על רקע מאבקים אלו החליט גלעדי לעזוב בשנת 1947 את הקיבוץ[3].

משפחת גלעדי עברה לגור בכפר סבא, ומשם לשכונת קריית שלום בתל אביב. בשנת 1955 עברה המשפחה להתגורר בשיכון ותיקים בחולון[3].

משך מספר שנים המשיך אהרון גלעדי לעבוד לפרנסתו כטייח, ולאחר מכן כמדריך עולים חדשים לעבודה בטיח מטעם חברת "סולל בונה". לאורך כל התקופה המשיך לעסוק גם בציור: "כל הזמן ציירתי, למדתי ולימדתי ציור, עד שבאו סוחרים וגלריות והתחלתי להתפרנס רק מהציור"[3].

פעילותו של אהרון גלעדי בחולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרון גלעדי בסטודיו שלו, 1961
יצירתו של אהרון גלעדי על מעקה מרפסת הבית בו התגורר

בית המגורים הקטן בחולון שימש את אהרון גלעדי גם כסדנה בה המשיך לצייר וליצור. על גג הבית היה "אולם קטן דחוס במאות ציורי שמן כהים, בתמונות שהן צירופים של מחזור תמונות, ואקוורלים בהירים שובי עין. הציורים מתארים משפחות ופועלים ובתים וחצרות וחמורים"[3].

ציורי משפחות היוו את סימן ההיכר של יצירתו, ואהרון גלעדי הסביר זאת ברקע של המשפחה הגדולה בה גדל ואליה התגעגע. "לסבא ולסבתא היו 18 ילדים, היינו 68 נכדים ונינים כשעזבנו את רוסיה, ובתמונות אני תמיד חוזר לתקופה ההיא. עד גיל 14 גרנו בבית הגדול של סבא, חמש משפחות עם כל הילדים. לכן, כשאני פוגש בן אדם אני שואל אותו על המשפחה שלו ומאיפה הם באו"[3].

לדבורה ואהרון גלעדי היו שבעה נכדים ושני בנים אשר התגוררו בשכונה. "ליפעת, הנכדה הבכורה, המגלה כשרון לגרפיקה, משמש ביתם של סבא וסבתא גם עיר מקלט והיא זכתה לחדר משלה בביתם"[3].

בנוסף לעבודתו כאמן יוצר נרתם אהרון גלעדי בתחילת שנות ה-90 לסייע לעיריית חולון בקליטת העולים החדשים שהגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר. "ראש העיר חולון ביקש ממני לבקר אותם, להמליץ, לעזור. את מבינה? בא בנאדם שמדבר רק רוסית ומרגיש כמו דג על היבשה, לי יש השפה והקשרים, אז נותנים לו את מספר הטלפון שלי ואני עוזר"[3].

על מעקה מרפסת הבית בו התגורר (רחוב הי"ד מספר 19) יצר אהרון גלעדי בטיח יצירת אמנות בסגנון האופייני לו. יצירה דומה ביצע גלעדי גם על מעקה מרפסת הבית של השכן שמעבר לכביש (רחוב הי"ד מספר 18)[4].

בנוסף, יצר אהרון גלעדי עבור עיריית חולון ציור קיר גדול בשם "יוסף ואחיו" על חזית בית הספר "שלום עליכם" שבצפון העיר[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רמי אהרוני, מדריך לרחובות חולון, הוצאת עיריית חולון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנקס אדום, באתר נוסטלגיה
  2. ^ חולון - שיכון ותיקים
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 צייר המשפחות, מעריב, 31/10/1984
  4. ^ 1 2 רמי אהרוני, מדריך לרחובות חולון, הוצאת עיריית חולון