ביקור המלכה אליזבת השנייה ברוסיה
בשנת 1994 ביקרה מלכת הממלכה המאוחדת אליזבת השנייה ברוסיה, והייתה בכך למונרך הבריטי הראשון לבקר ברוסיה. מסעה של המלכה כלל ביקור בן ארבעה ימים, לצד בעלה, דוכס אדינבורו הנסיך פיליפ. אליהם התלווה גם דאגלס הרד, מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים. הביקור החל ב-17 באוקטובר והסתיים ב-20 באוקטובר 1994, והיה אחד מביקוריה החשובים של המלכה מחוץ למדינתה.
קודם לכן, המונרך הבריטי היחיד שהגיע לרוסיה היה המלך אדוארד השביעי בשנת 1908. אך הוא לא דרך על אדמת רוסיה, אלא פגש את הצאר ניקולאי השני על היאכטה המלכותית, מחוץ לנמל הבלטי בטאלין, אסטוניה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.[1][2]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
-2.jpg)
רצח קיסר רוסיה ניקולאי השני ומשפחתו בקיץ 1918 מנע כל אפשרות של ביקורי משפחת המלוכה הבריטית ברוסיה ובברית המועצות.[3] בשנת 1967, כאשר נשאל הנסיך פיליפ האם הוא ייסע למוסקבה כדי לעזור להקל על מתחי המלחמה הקרה, הוא השיב שהוא "מאוד אוהב לנסוע לרוסיה" למרות ש"הממזרים רצחו חצי מהמשפחה שלי". בספטמבר 1973 השתתף הנסיך פיליפ באליפות אירופה ברכיבה על סוסים בקייב כנשיא הפדרציה הבינלאומית לרכיבה על סוסים עם בתו, הנסיכה אן. הם היו לבני משפחת המלוכה הבריטית הראשונים שביקרו בברית המועצות מאז רצח ניקולאי השני.[4]
ב-1989 ערך מנהיג ברית המועצות, מיכאיל גורבצ'וב, ביקור רשמי בבריטניה, בו פגש את המלכה. המלכה וגורבצ'וב נפגשו שוב ביולי 1991 בפסגת ה-G7 ה-17 בלונדון. למרות זאת סירבה המלכה להזמנתו של גורבצ'וב לבקר בברית המועצות. רק לאחר פירוק ברית המועצות, ביקר הנסיך צ'ארלס בסנקט פטרבורג במאי 1994, והמלכה נעתרה להזמנת נשיא רוסיה בוריס ילצין לבקר במדינה באוקטובר 1994.[5]
התקשורת הרוסית התמקדה במלכה ובפופולריות שלה בבריטניה, כאשר סיקור הביקור בעיתונות ובטלוויזיה נמשך מספר ימים. רוסיה תוארה על ידי ה"וושינגטון פוסט" כנמצאת בעיצומה של "פריחה מיני-מונרכיסטית", כאשר כמה סקרים הראו כי עד 18% מהרוסים הצביעו בעד החזרת המונרכיה. הנסיך פיליפ אמר שהמלוכה שגשגה בבריטניה בשל היותה א-פוליטית בעוד שהצאר "היה, לפי החוקה, אוטוקרטי." פיליפ לא היה משוכנע שאנשים ברוסיה ירצו לחזור למונרכיה, למרות נוכחותן של מפלגות מונרכיסטיות ואמר "האם הם מעמידים פנים או שבאמת הם רוצים לחזור? כי אני לא חושב שזה תענוג בלתי פוסק."[3]
ראש ממשלת רוסיה ויקטור צ'רנומירדין לא חזר כמתוכנן מחופשה באתר הנופש סוצ'י בים השחור כדי לקבל את פני המלכה, למרות שהיה רשום בפרוטוקול הבריטי הרשמי כמי שיקבל את פני אליזבת השנייה. שר החוץ של רוסיה, אנדריי קוזירב, היה אמור לקבל גם הוא את המלכה אך לא חזר מניו יורק, שם השתתף בפגישות בארגון האומות המאוחדות בנושא עיראק. על פי הדיווחים, קוזירב כעס על מקבילו הבריטי דאגלס הארד על שדחה את תוכניותיה של רוסיה לפתור את העניין העיראקי, על רקע אירועי מלחמת המפרץ הראשונה.[6][7]
אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליזבת השנייה התקבלה בנמל התעופה הבין-לאומי ונוקובו במוסקבה על ידי סגן ראש ממשלת רוסיה אולג סוסקובץ ומשמר כבוד. ילצין ואשתו, נאינה, קיבלו את פני הזוג המלכותי באופן רשמי באולם גאורגי הקדוש בארמון הקרמלין הגדול. הזוג המלכותי שהה בקרמלין כאורחיו של ילצין. המלכה השתתפה בהופעה של ג'יזל בבלט הבולשוי, כשהיא יושבת ב"תיבת הצאר" מתחת לסמל ברית המועצות.[8][9]
למחרת סיירה המלכה בקרמלין ובכיכר האדומה וביקרה בבית ספר האנגלי במוסקבה לפני שהשתתפה במשתה ממלכתי בהנחיית הנשיא ילצין. בסעודה פנתה המלכה לילצין ואמרה, "אתה ואני בילינו את רוב חיינו באמונה שהערב הזה לעולם לא יכול לקרות. אני מקווה שאתה שמח כמוני להוכיח שטעינו". היא הניחה זר על קבר החייל האלמוני ליד חומת הקרמלין לזכר חללי מלחמת העולם השנייה. אליזבת השנייה פגשה את ראש עיריית מוסקבה יורי לוז'קוב מחוץ לקתדרלת בזיל והיא גם פגשה את הפטריארך אלכסיי השני, מנהיג הכנסייה האורתודוקסית הרוסית.[10][11] המלכה טסה לסנקט פטרבורג ב-19 באוקטובר, שם ביקרה בקתדרלת פטרופבלובסקיה, הלכה לכנסייה קתולית ופגשה ילדים יתומים מקומיים. אליזבת עזבה את רוסיה על סיפון יאכטה ב-20 באוקטובר 1994. לפני שחזרה לבריטניה ערכה ביקור רשמי בפינלנד.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוריס ילצין אמר כי הביקור ברוסיה הוא "ההכרה המרבית בכך שהמדינה שלנו נמצאת בדרך לדמוקרטיה" ודוברו הראשי ויאצ'סלב קוסטיקוב אמר שביקור המלכה הוא עדות להתנערות רוסיה מעברה הרודני. קוסטיקוב הוסיף שהם מודעים לכך שהמלכה הבריטית לעולם לא הייתה מבקרת במדינה קומוניסטית. בעקבות הביקור הודיעה המפלגה המונרכיסטית הרוסית כי צברה 800,000 חתימות לתמיכה במשאל עם האם יש להקים מונרכיה חוקתית ברוסיה.
בהתייחסה לביקור, המלכה נאמה בנאום לחג המולד 1994 ואמרה כי מעולם לא חשבה שתוכל בחייה לנכוח בטקס תפילה בקתדרלת בזיל.[12] הנסיך פיליפ ערך ביקור נוסף ברוסיה לבדו ביולי 1995 כנשיא קרן חיות הבר העולמית. בשנת 2003, המלכה אירחה את ולדימיר פוטין בעת ביקורו הממלכתי בלונדון ובשנת 2014 השניים נפגשו שוב במהלך אירוע לציון הפלישה לנורמנדי בצרפת.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Hardman, Robert (2019), Queen Of The World, Penguin Random House, p. 442, מסת"ב 9781784759513
- Tomaszewski, F.K. (2002). A Great Russia: Russia and the Triple Entente, 1905–1914. Praeger. p. 22. מסת"ב 978-0-275-97366-7.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלכה בקרמלין, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "queen russia". Evansville Press. 1994-07-15. p. 2. נבדק ב-2022-11-10.
- ^ Tomaszewski, F.K. (2002). A Great Russia: Russia and the Triple Entente, 1905–1914. Praeger. p. 22. מסת"ב 978-0-275-97366-7.
- ^ 1 2 "Elizabeth II Visits Russia on Wave of Royal Gossip". The Washington Post. 18 באוקטובר 1994. אורכב מ-המקור ב-19 בספטמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "A Soviet Landing For Prince Philip". The New York Times. 3 בספטמבר 1973. אורכב מ-המקור ב-22 בספטמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Russia – Britain's Prince Charles Visits". AP Archive. 16 במאי 1994. אורכב מ-המקור ב-21 בספטמבר 2022. נבדק ב-21 בספטמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Not all's forgiven as queen tours a czarless Russia
- ^ British queen in Moscow
- ^ "Not all's forgiven as queen tours a czarless Russia". Christian Science Monitor. 1994-10-19. נבדק ב-2022-11-10.
- ^ The Queen of travel, www.cnn.com
- ^ Russia Beyond, Queen Elizabeth II and Russia: In memory of Her Majesty (PHOTOS), Russia Beyond, 2022-09-09 (באנגלית אמריקאית)
- ^ How The Queen's Only Visit to Russia Came at a Time of Royal Conflict, Newsweek, 2022-03-02 (באנגלית)
- ^ connie.fisher, Christmas Broadcast 1994, The Royal Family, 1994-12-25 (באנגלית)