בין ירדן לים
המושג "בין ירדן לים" מתכוון לרוחב הכולל של מדינת ישראל (מזרח–מערב) בנקודה או אזור כלשהו. כאשר הביטוי משמש בהקשר של אזור, כוונתו יכולה להיות גם לשטחה של מדינת ישראל לרוחב, שחלקו באזור זה.
השטח שיכול להיכלל בביטוי הוא מדינת ישראל כולה, כולל יהודה, שומרון ורצועת עזה, וחלקה של ישראל בעבר הירדן (רמת הגולן), אך לפעמים מושמטת רמת הגולן מהביטוי (בקריאות שאינן מכירות בה כחלק ממדינת ישראל לכינון שתי מדינות בין הירדן לים)[1] או הנגב (במשפטים שאומרים "אין מספיק מקום לשתי מדינות בין הירדן לים").[2]
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני השימושים העיקריים בביטוי הם:
- ביטוי מיקום ביחס לרוחב של מדינת ישראל. בניגוד לקו פרשת המים, יחס של מיקום כלשהו בין הירדן לים הוא צורה נוחה יותר לבטא את מיקומו לעומת מישור החוף, ואזורים נוספים אחרים שיושביהם לא מרגישים את קו פרשת המים.
- ביחס לערבים. ביטוי זה כולל בתוכו את כל הערבים בעלי תעודת זהות כחולה, ובנוסף את כל הערבים של יהודה, שומרון וחבל עזה. לכן ביטוי זה משמש כהכללה לכל אלה; בנוגע לדעותיהם, רצונותיהם, גודלם ביחס ליהודי שטח זה ושאיפותיהם הלאומיות.[3][4][5]
- במטרה לא להביע עמדה. כל אשר אומר "מדינת ישראל" ובכוונתו שטח מדינת ישראל עם או בלי יהודה, שומרון ורצועת עזה, נחשב על פי חלקים גדולים בציבור כאילו תפס צד מסוים בסכסוך הישראלי-פלסטיני. לכן, אישים וגופים מסוימים נמנעים מהגדרה זו, ומעוניינים להתייחס למדינת ישראל בתוך ומחוץ לקו הירוק, משתמשים בביטוי זה על מנת לשמור על נייטרליות.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משה יעלון, ישראל והפלסטינים: חזרה ליסודות, תכלת 2008
- ^ שלמה צזנה, בין הירדן לים אין מקום לשתי מדינות, באתר ישראל היום, 28 בפברואר 2014
- ^ מורן אזולאי ואליאור לוי, שוויון במספר היהודים והמוסלמים בין הירדן לים, באתר ynet, 26 במרץ 2018
- ^
מיכאל מילשטיין, זו תעלומה שאיש לא רוצה לברר: כמה ערבים באמת יש בין הירדן לים?, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2022
- ^ יהודה שלם, הדוידקה של יאסר ערפאת, באתר ישראל היום, 14 באוגוסט 2019
