ביל מלקיוני
| לידה |
19 באוקטובר 1944 (בן 79) פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | רכז |
| גובה | 1.85 מטרים |
| מכללה | אוניברסיטת וילאנובה |
| דראפט |
בחירה מספר 19, 1966 פילדלפיה 76' |
| קבוצות כשחקן | |
|
1966–1968 1968–1969 1969–1976 |
פילדלפיה 76' טרנטון קולוניאלס ניו יורק נטס |
| הישגים כשחקן | |
|
זכייה באליפות ה-NBA (1967) 2 זכיות באליפות ה-ABA (1974, 1976) חמישיית העונה ב-ABA (1972) 3 בחירות למשחק האולסטאר של ה-ABA (1971–1973) | |
ויליאם "ביל" מלקיוני (באנגלית: William "Bill" Melchionni; נולד ב-19 באוקטובר 1944) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגות ה-NBA וה-ABA בין השנים 1966–1976. לאורך הקריירה זכה באליפות ה-NBA כשחקן פילדלפיה 76' ובשתי אליפויות ה-ABA כשחקן ניו יורק נטס, וממוצעיו הכוללים בשתי הליגות הם 10.6 נקודות, 5.0 אסיסטים ו-2.0 ריבאונדים למשחק.[1]
בספטמבר 1976 הפריש מועדון הנטס את גופייתו, עם המספר "25".[2]
קריירת תיכונים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלקיוני נולד בפילדלפיה שבפנסילבניה, ובנערותו למד ב"תיכון בישופ יוסטס" אשר בניו ג'רזי. בשתי עונותיו האחרונות בקבוצת הכדורסל של בית הספר זכה עמה באליפות התיכונים של ניו ג'רזי.[3]
בין השנים 1962–1966 למד באוניברסיטת וילאנובה אשר בפנסילבניה, ובשלוש עונותיו בקבוצת הכדורסל שלה קלע ממוצע של 19.2 נקודות למשחק. בעונתו האחרונה, 1965/1966, היה אחד השחקנים הבולטים בליגת המכללות, כשקלע 27.6 נקודות בממוצע למשחק.[4]
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פילדלפיה 76'[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראפט ה-NBA 1966 נלקח מלקיוני בבחירה ה-19, על ידי פילדלפיה 76'.[5] בעונתו הראשונה בליגה שיתף פעולה עם ארבעה חברי היכל התהילה לעתיד – וילט צ'מברלין, האל גריר, בילי קנינגהם וצ'ט ווקר – אשר הובילו את פילדלפיה לזכייה באליפות ה-NBA. בעונה העוקבת הודחה הקבוצה בסדרת גמר האזור המזרחי, בו הפסידה מול בוסטון סלטיקס. בשתי עונותיו בפילדלפיה קלע מלקיוני ממוצע צנוע של 4.4 נקודות למשחק.
טרנטון קולוניאלס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 1968/1969 עבר לשחק בליגת הכדורסל המזרחית המקצוענית (EPBL) עבור קבוצת "טרנטון קולוניאלס", בעונתה האחרונה בטרם התפרקה.[3]
ניו יורק נטס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 1969/1970 חתם על חוזה בניו יורק נטס מליגת ה-ABA. בארבע עונותיו הראשונות בניו יורק היה אחד השחקנים המובילים של קבוצתו, ואחד הרכזים הבולטים בליגה כולה; לאורך התקופה העמיד מלקיוני ממוצעים של 16.8 נקודות ו-7.5 אסיסטים למשחק, השתתף 3 פעמים במשחק האולסטאר, נבחר פעם אחת לחמישיית העונה, והוביל פעמיים את שחקני הליגה בממוצע אסיסטים למשחק. בעונות 1973/1974 זכה עם הקבוצה באליפות ה-ABA הראשונה בתולדותיה, לאחר שגברה בסדרת הגמר על יוטה סטארס (4–1). בעונת 1975/1976, האחרונה של ה-ABA בטרם התמזגה עם ה-NBA, זכו הנטס באליפות נוספת לאחר שגברו בגמר על דנוור נאגטס (4–2). בסיום אותה עונה פרש מלקיוני ממשחק, בגיל 31. לאורך הקריירה ב-ABA מסר מלקיוני 3,044 אסיסטים בסך הכול, אשר מציבים אותו במקום השלישי בתולדות הליגה.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות קריירת המשחק של מלקיוני, באתר basketball-reference.com
- ^ השחקנים הגדולים בתולדות הנטס: ביל מלקיוני, באתר הקבוצה, 22 באוגוסט 2018
- ^ 1 2 מלקיוני משחזר את ימי התהילה שלו, באתר mainlinemedianews.com, 16 באוקטובר 2013
- ^ סטטיסטיקות המכללות של מלקיוני, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1966, באתר basketball-reference.com
- ^ מוסרי האסיסטים המובילים בתולדות ה-NBA וה-ABA, באתר basketball-reference.com