ביאנקה קסטאפיורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביאנקה קסטאפיורה
Bianca Castafiore
הופעה ראשונה שרביטו של אוטוקר
הופעה אחרונה טינטין והפיקורוס
יוצרים הרז'ה
מידע
כינויים הזמיר ממילאנו
גיל 45
מקצוע זמרת אופרה
אזרחות איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביאנקה קסטאפיורהאיטלקית: Bianca Castafiore), המכונה גם "הזמיר ממילאנו" (בצרפתית: le Rossignol milanais) היא זמרת בדיונית המופיעה כדמות ראשית בכמה מספרי הקומיקס הבלגים "הרפתקאותיו של טינטין" מאת הרז'ה. קסטאפיורה היא זמרת אופרה הידועה בכל העולם, אשר יש לה קשרי ידידות חד צדדיים עם אחת מהדמויות הראשיות בסדרה, קפטן האדוק, ודרך כך גם עם טינטין. קסטאפיורה היא בין הדמויות הנשיות הבודדות שזכו למקום ראשי בסדרה, והדמות הראשית הנשית הראשונה שהופיעה בקומיקס, בשנת 1939.

אסטרואיד 1683 (אנ') בחגורת האסטרואידים נקרא על שמה של קסטאפיורה.[1]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטאפיורה היא בעלת שיער בלונדיני[2] קצר, מעוצב בתסרוקת אופיינית. היא מתלבשת בהידור רב, במיוחד בספרים המאוחרים יותר בסדרה. דמותה התפתחה ולאורך הסדרה הפכה לאופנתית, מושכת ומפורסמת יותר, מה שיכול להסביר את התאהבותו הפתאומית של פרופסור קלקולוס בה בספר תעלומת תכשיטי הזמרת.[3] לפי הרז'ה היא בת 45.

אופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטאפיורה מצטיירת בקומיקס כנרקיסיסטית, גחמנית, שתלטנית, חסרת מחשבה והתחשבות, כאשר נראה שאינה מודעת לכך שקולה צורם וקולני להחריד. היא עשירה בצורה יוצאת דופן, ובעלת אובססיה לתכשיטים ובמיוחד ליהלומים, אובססיה המתבטאת באופן הקיצוני ביותר בספר תעלומת תכשיטי הזמרת העוסק בגנבתו של אחד מתכשיטיה. למרות מגרעותיה היא נאמנה ומסורה מאוד, עוזרת לידידיה בעת צרה ומתנהגת באומץ לב.

מערכות יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר תעלומת תכשיטי הזמרת עיתונאי רכילות דיווחו על רומן שמתנהל לכאורה בין קסטאפיורה וקפטן האדוק, אף על פי שיחסים כאלו מעולם לא היו ולא נבראו. קסטאפיורה אמנם מתייחסת לקפטן בחיבה ואולי אף מאוהבת בו, אך הקפטן מבועת ממנה ותמיד מנסה להתחמק ממפגשים עמה. במשך הסדרה היא הופיעה פעמיים בסיוטיו של הקפטן.[4] טינטין כנראה חש פחות רתיעה כלפיה, אך גם הוא משתדל למעט במפגשים איתה.

קסטאפיורה מתוארת לעיתים באופן מרומז כמושא אהבתו של פרופסור קלקולוס, אשר נדמה כי זוהי הפעם היחידה שדמות כלשהי בסדרה מביעה רגש רומנטי כלפי המין השני.

היסטוריית הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטאפיורה מופיעה לראשונה בספר שרביטו של המלך אוטוקר משנת 1939, ובהמשך נמצאת גם בספרים שבעת כדורי הבדולח, פרשת קלקולוס, תעלומת תכשיטי הזמרת, טינטין והפיקורוס, כרישי הים האדום, והייתה מופיעה גם בספר טינטין ואלף ארט, אולם הסופר הרז'ה נפטר לפני שהספיק לסיים אותו. שיריה של קסטאפיורה מושמעים ברדיו במספר ספרים, בהם ארץ הזהב השחור וטינטין בטיבט. בספר טיסה 714 לסידני קפטן האדוק מדמיין שהוא שומע את שירתה, ובאופן דומה בספר הטיסה לירח מוזכר שירה המפורסם. למרות שהיא מתוארת כאחת מזמרות האופרה המובילות בדורה, הדבר היחיד שקסטאפיורה שרה במהלך כל ההופעות שלה בקומיקס הן אותן כמה שורות בודדות משירה המפורסם ביותר, "שיר התכשיט" (l'air des bijoux).

כמעט בכל הופעה שלה בקומיקס קסטאפיורה מלווה בנגן הפסנתר שלה, איגור, ובמשרתת הנאמנה שלה, אירמה. בניגוד למוניטין שלה כזמרת אופרה מובילה ומופרסמת בכל העולם, ב"שבעת כדורי הבדולח" היא מופיעה כחלק ממופע חובבני ושלישית בסדר ההופעה, אחרי מהפנט וקוסם. היא מתוארת כדרך קבע בתור דיווה, אם כי בעלת לב טוב ונדיבות. בספר "פרשת קלקולוס", לצורך העניין, היא מסיחה את דעתו של הגנרל המרושע כדי שטינטין וקפטן האדוק יוכלו להימלט ולהציל את חברם פרופסור קלקולוס. בדיחה שחוזרת על עצמה בקומיקס היא הסלידה שחש האדוק מקסטאפיורה, אשר לעולם אינה זוכרת את שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ IAU Minor Planet Center, www.minorplanetcenter.net
  2. ^ למעט בהופעה בשבעת כדורי הבדולח, שם שערה חום.
  3. ^ Michael Farr, Tintin & Co., עמ' 70
  4. ^ בספר תעלומת תכשיטי הזמרת, עמ' 14, ובספר טינטין ואלף ארט, עמ' 1.