ביאנקה ופרננדו
 | |
| מלחין | וינצ'נצו בליני |
|---|---|
| ליברטיסט | פליצ'ה רומאני |
| סוגה | אופרה |
| מספר מערכות | 2 |
| זמן התרחשות העלילה | המאה ה-19 |
| שפה | איטלקית |
| שנה | 1826 |
| מקום התרחשות העלילה | דוכסות אגריג'נטו |
  | |
ביאנקה ופרננדו (באיטלקית: Bianca e Fernando) היא אופרה בת שתי מערכות של וינצ'נצו בליני שהועלתה בנאפולי ב-30 במאי 1826.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
האופרה השנייה של בליני הולחנה במקור ליום הולדתו של פרדיננד, נסיך קלבריה, שציפה לכס המלכות של נאפולי. התאריך המתוכנן להופעה היה 12 בינואר. השם תוכנן להשתנות מביאנקה ופרננדו לביאנקה וג'רננדו ובכך למנוע מהקהל לזהות את הנסיך פרדיננד כגיבור היצירה. עם זאת, עקב מותו הבלתי צפוי של פרדיננד הראשון, הבכורה בוטלה. כך, הבכורה נדחתה בכמעט חמישה חודשים. כשהיה סוף סוף על הבמה, ביאנקה ופרננדו קיבלו קבלת פנים מעורבת. דוניצטי נכח בהצגת הבכורה וכתב בהערכה על האופרה, בעוד כמה מבקרים גינו.
בכל מקרה, היצירה הפכה את בליני למפורסם. שום דבר לא מוכיח זאת יותר מהעובדה שלרגל הפתיחה מחדש של בית האופרה קרלו פניצ'ה בג'נובה לאחר שחזורו, הוזמן בליני להלחין אופרה. עם זאת, הזמן שעמד לרשותו התברר קצר מדי כדי לכתוב אופרה חדשה, ולכן המלחין החליט בסופו של דבר לעבד מחדש את ביאנקה ופרננדו עבור בית האופרה. הסיפור והטקסט שוכתבו על ידי פליצ'ה רומאני (לברית האופרה נכתב במקור על ידי משורר החצר הנפוליטני דומניקו ג'ילארדוני). הגרסה החדשה שונה בסך הכל בשנים עשר פרטים עיקריים, אך יש הבדלים משמעותיים בחומר המוזיקלי, התוכן של שתי הגרסאות זהה בערך.
השירה של פרננדו דורשת טנור עם כישורים טובים מאוד, בעוד ביאנקה דורשת סופרן קולורטורה וירטואוזית. עובדות אלה משחקות תפקיד בכך שהאופרה מוצגת כעת רק מדי פעם.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שַׂחְקָן | מיקום סאונד |
|---|---|
| ביאנקה, בתו של הנסיך המגורש מאגריג'נטו | סופרן קולורטורה |
| פרננדו, אחיה | טֶנוֹר |
| קרלו, הנסיך שגורש מאגריג'נטו | בַּס |
| פיליפו, המול העריץ של הדוכסות | בָּרִיטוֹן |
| קלמנטה, צמית זקן | בַּס |
| אוג'רו, איש סודו של פרנדו | טֶנוֹר |
| אלויסה | סוֹפּרןן |
- מתרחש בדוכסות אגריג'נטו במאה ה-19.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרננדו חוזר למולדתו עם נאמניו תחת השם הבדוי אדולפו. פיליפו השיג את השלטון בהפיכה עוד בילדותו של פרננדו: הוא כלא את הנסיך הזקן והגלה את הילד יורשו. ביאנקה אמנם נשארה בדוכסות והתחתנה, אבל עד מהרה התאלמנה עם ילדה. כעת הוא יורש העצר הנקוב של הדוכסות, אך ללא הסכמתו של פיליפו, היא לא יכולה לעשות דבר וחייבת לעמוד בקרוב מול המזבח עם גוזל הכס כדי שלא תוכל לעזוב את שטח הדוכסות ללא רשותו. קלמנטה, הצמית הוותיק, מזהה את פרננדו, אך נשבע שלא לחשוף את זהותו. פרננדו פתאום נתקל בפיליפו, שמתחיל לחשוד. אבל פרננדו מוצא פתרון עד מהרה: הוא מספר לפיליפו שבנו של השליט הישן (כלומר פרננדו) מת וכעת הוא נמצא בדוכסות כדי להציע את שירותיו לנסיך החדש של אגריג'נטו. המושל מרוצה מאוד מהחדשות ולוקח את פרננדו תחת חסותו. הוא מחליט להרוג את הנסיך הזקן לאחר שסיפר לו על מות בנו.
אז עולה לבמה ביאנקה מלווה באנשי החצר. הנסיכה הייתה נחושה להיענות להצעת הנישואין של פיליפו למען השלום ותו לא. לאחר מכן, המושל מציג בפניה את פרננדו בתור אדולפו. ביאנקה מזהה במהרה בזר את אחיה, אבל פרננדו מתחמק משאלותה.
מערכה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרננדו מתבקש על ידי ביאנקה להופיע בפניה. אבל פרננדו רוצה קודם לסגור חשבון עם פיליפו. פיליפו שאינו חושד מגלה לו שאף על פי שכולם חושבים שהנסיך הזקן מת, הוא עדיין בחיים. הזקן, הסובל בכלא, עומד הוא להרוג כעת והוא מפקיד בידי אדולפו-פרננדו את תפקיד המבשר לנסיך שבנו מת וביאנקה תינשא לו לפיליפו.
פרננדו ממהר מיד לאחותו. הוא חושף בפניה את זהותו ונוזף בה על כך שמוכנה להיות אשתו של פיליפו. ביאנקה אומרת לו שהיא התנגדה לדרישת האיש עד כה, אבל חשבה שאביה מת ואחיה אבוד, אז היא לא ראתה אפשרות אחרת מאשר לקבל את הצעתו של פיליפו. האח ואחות מתפייסים ומתכננים כעת נקמה בפיליפו ביחד. פרננדו מלביש את ביאנקה בבגדי גברים ואז מבריח אותה יחד עם קלמנטה ואוג'רו לכלא אביהם. פיליפו מגיע לכלא עם הבן של ביאנקה. כשהוא מגלה שאדולפו הוא בעצם פרננדו, הוא מרים את הפגיון שלו על הילד, אבל אוג'רו מוציא אותו מידו. בינתיים, חסידי הנסיך עוררו התקוממות ברחובות ומחצו את חיילי פיליפו. פיליפו נידון למוות, והנסיך הזקן וילדיו מוחזרים לשלטון.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Galatopoulos, Stelios (2002), Bellini: Life, Times, Music: 1801–1835. London, Sanctuary Publishing Ltd. ISBN 9781860744051
- Osborne, Charles (1994), The Bel Canto Operas of Rossini, Donizetti, and Bellini, Portland, Oregon: Amadeus Press. ISBN 0931340713
- Weinstock, Herbert (1971), Bellini: His life and His Operas, New York: Knopf. ISBN 0394416562
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרת זהויות  |
|
|---|