בוקור קלז'אן

בוקור קלז'אן
Bucur Clejan
לידה	26 בדצמבר 1904; בוקרשט, רומניה
פטירה	13 בינואר 1975 (בגיל 70)
שם לידה	Iacob Laub-Kranzdorf
תקופת הפעילות	מ-1928

בוקור קלז'אן (ברומנית: Bucur Clejan; שמו בלידה: יעקב לאוב-קראנצדורף, Iacob Laub-Kranzdorf;במנדרינית: Kē Lièrán 柯列然, ‏ 25 בדצמבר 1904 – 13 בינואר 1975) היה רופא עור ופעיל קומוניסט יהודי רומני, ממתנדבי מלחמת האזרחים בספרד בשנת 1937. קרנזדורף פעל בהמשך כרופא צבאי במלחמת העולם השנייה ולאחריה בימי מלחמת האזרחים בסין בין השנים 1939–1949. קלז'אן היה בכיר במערכת הבריאות של רומניה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב לאוב-קראנצדורף, בנם של שרה לאוב-קראנצדורף לבית ברל ושל אליעזר (לייזר) לאוב-קראנצדורף^[1], נולד ב-1904 בבוקרשט שברומניה. הוא היה בן תשיעי למשפחה אשר מנתה שלושה עשר ילדים. אביו היה מוסמך לרבנות ואמו עקרת בית.

פעילותו בעת מלחמת האזרחים בספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו התגייסו לעזרתו ושילמו עבורו את שכר הלימודים ודמי מחייה בעת שלמד רפואה בעיר מודנה שבאיטליה. הוא שב לרומניה בתום לימודיו ונישא לגיזלה לבית גולדשטיין, (אחותו של פעיל השמאל מקס גולדשטיין). הוא פתח קליניקה פרטית והתמחה ברפואת עור. קראנצדורף ואשתו היו נאמנים לאידאולוגיה הקומוניסטית והערכים המרכזיים שהנחו אותם היו עזרה לנזקקים ולחלכאים ומאבק למען הצדק האבסולוטי. בשנת 1932 הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית של רומניה שפעלה במחתרת. קרנצדורף לא שקט על שמריו ויחד עם קבוצת רופאים נוספים נסע לספרד לקחת חלק במאבק נגד הפשיזם בעת מלחמת האזרחים ועסק שם בהצלת חיי אדם. לצד חבריו הרופאים הוא חצה בחשאי את הרי הפירנאים והגיע לספרד. בספרד חבר לכוחות הרפובליקה שנלחמו נגד הכוחות של פרנסיסקו פרנקו. עבודתו, לצד הרופאים האחרים אשר הגיעו עמו, כללה טיפול בפצועים בשדה הקרב ובבתי חולים, רבים מהם לוחמים. בחודש פברואר 1939, עם ניצחון כוחותיו של פרנקו, עזבו המתנדבים את ספרד והגיעו לצרפת, שם הוכנסו למחנות הסגר.

פעילותו כרופא בעת המלחמה בסין 1947-1939[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1939 בעקבות הטבח היפני בננקינג שבסין הצטרף ד"ר קלז'אן לקבוצת רופאים שמנתה 20 מתנדבים אשר נענו לקריאת ארגונים בריטים ונורווגים למתן עזרה רפואית לסין. מסע המתנדבים בים נמשך כחודש ימים עד הגעתם לסין. לבסוף הם הגיעו להונג קונג שם התקבלו בקבלת פנים לבבית. הם כונו בשם "הרופאים הספרדיים" כיוון שבאו מן החזית האנטי-פשיסטית הספרדית. בסין זכו לקבלת פנים על ידי סונג צ'ינג-לינג אלמנת ד"ר סון יאט סן, מייסד הרפובליקה הסינית ונשיאה הראשון של סין. לאחר שאיגפו בדרכם חלקי מדינה שנכבשו על ידי היפנים, הם הגיעו לגואנגג'ואו, שם התמקמו במרכז הפעילות של הצלב האדום הסיני. רצונם לחבור ליחידות הצבא הקומוניסטי לא התאפשר. על פי המלצת המנהיג הקומוניסטי צ'ו אן לאיי, קלז'אן הוצב ביחידות הצבא הסיני הכללי. הוא טיפל בפצועים וחולים בשדה הקרב וכן באוכלוסייה המקומית, במניעת מגפות ועזרה בהכנת צוות רפואי סיני. בשל מחסור בכוח אדם מיומן ביקש קלז'אן מאשתו גיזלה, אשר הייתה באותה עת ברומניה, לבוא לעזרת העם הסיני. ב-1940 הגיעה גיזלה לסין והצטרפה לבעלה בעבודתו. בשנת 1943 חלו בני הזוג (הוא בפעם השנייה) בקדחת חוזרת אנדמית. גיזלה נפטרה מסיבוכים בלב של מחלה זו. קלז'אן החלים^[2]. לימים הקימו הסינים אנדרטה לזכר גיזלה קלז'אן במקום קבורתה המשוער. כשהחלים, המשיך קלז'אן לעבוד בבית חולים ביונאן. באוגוסט 1945, לאחר כניעת יפן, קיבל קלז'אן תואר חבר לשם כבוד של הצלב האדום הסיני. באפריל 1946 החל לעבוד במשרדי אונר"א בדאנגזו כאשר תפקידו היה להעביר ולחלק את כוחות העזר הרפואי, המכשור הרפואי והתרופות לאזורים הנזקקים. במסגרת עבודתו פגש אחות סינית בשם ג'או ג'ינג פו שלימים נודעה בשם נלי קלז'אן. היא עבדה בבית חולים של הצלב האדום ועזרה לקלז'אן בתרגום מסמכים רפואיים. הזוג התאהב ונישא.

שובו לרומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 1947 עם סיום פעילות אונר"א בסין, חזר הזוג לשאנגחאי שם נפגשו עם סונג צ'ינג-לינג אשר הודתה לקלז'אן על פעילותו וכינתה אותו "חבר העם הסיני". בשנת 1948 עזב הזוג את סין וחזר לרומניה, עשר שנים לאחר שעזב קלז'אן את מולדתו. ברומניה כיהן בוקור קלז'אן בתפקידים בכירים במשרד הבריאות והפנים של רומניה ושימש אף סגן שר הבריאות. אשתו עבדה בין השאר כמתורגמנית וכאחראית על הפרוטוקול בעת ביקורים של משלחות מסין ברומניה. בשנת 1972 ביקר קלז'אן בסין יחד עם אשתו.

מותו וקבורתו המאוחרת בסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוקור קלז'אן נפטר בבוקרשט ב-13 בינואר 1975. גופתו נשרפה לפי צוואתו. בשנת 1986 באשור השלטונות הסינים, הורשתה אלמנתו, שהתאזרחה ברומניה, לשוב לסין והיא התיישבה בשנגחאי. היא הביאה איתה את אפר גופת בעלה שנקברה מאוחר יותר, בשנת 2008, בפארק המאוזולאום סונג צ'ינג-לינג בשאנגחאי. לא השאיר ילדים. ג'או ג'ינג פו-נלי קל'זאן נפטרה בשנת 2014 והובאה לקבורה לצד בעלה המנוח.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1949 - עיטור "הגנת המולדת" (Apărarea Patriei) של הרפובליקה העממית הרומנית, דרגה ג
1971 - "עיטור העמל" (Ordinul Muncii) דרגה ג של הרפובליקה הסוציאליסטית הרומנית

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו ממשלת סין הנציחה את פועלו על ידי בניית אנדרטה לזכרו בשאנגחאי ובמקום פועלו בגויינג הוקמה מצבה ואנדרטה לזכרם של הרופאים שבאו לעזרת העם הסיני. פועלו של בוקור קלז'אן כרופא הונצח בספרים רבים בשפות שונות: סינית, רומנית, אנגלית וגרמנית וכן נכתבו עליו ועל פועלו מאמרים רבים.
בשנת 2014 נערך בשאנגחאי כנס לזכרו במלאת 110 שנה להולדתו. בשנת 2015, קיבל אחיינו עמנואל דרוקמן, יחד עם צאצאי יתר ה"רופאים הספרדים", מדליית זהב מטעם נשיא סין. הטקס היה חלק מחגיגות הניצחון בבייז'ין לציון 70 שנה לתום מלחמת יפן סין.
פועלו של קלז'אן יחד ושל רופאים אחרים מתואר בספר בשם : The International Medical Relief Corps in War time in Wartime China 1937 -1945 שנכתב על ידי Robert Mamlok צאצא של אחד מאותם הרופאים
2017 - ביוני נחנכה במוזיאון להיסטוריה של רומניה התערוכה "זכרונות מסין -דוד יאנקו, בוקור וגיזלה קלז'אן"