בומילקר (מפקד צי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בומילקר
𐤁𐤃𐤌𐤋𐤒𐤓𐤕
לידה המאה ה־3 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־3 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בּוֹמִילְקָר (במקור הפיניקי בדמלקרת[1]; בלטינית: Bomilcar, ביוונית: Βομίλκας) היה מצביא קרתגי, שפעל במלחמה הפונית השנייה.

לאחר קרב קאנאי (216 לפנה"ס), בו נחלו הרומאים מפלה מוחצת מידיו של חניבעל, הגבירו הקרתגים את מאמציהם ונערכו למשלוח תגבורות גדולות, כדי לנצל את שעת הכושר ולהכריע את המערכה באיטליה ובהיספניה כאחד. בומילקר עמד בראש חיל המשלוח אשר שוגר שנה אחר כך אל איטליה, והוביל ארבעת-אלפים פרשים נומידים, ארבעים פילים ואספקה. כשנודע לאפיוס קלאודיוס פולכר, הפראיטור של סיקיליה, על התגבורת הקרתגית העושה דרכה בים אל לוקרי אפיזפיריאי, מיהר לחצות את המצר ממסאנה אך איחר את המועד. בומילקר כבר עזב את המקום והצטרף למצביא הקרתגי חנון הנלחם בדרומה של איטליה. הלוקרים סגרו את שערי עירם בפני הרומאים, ואפיוס קלאודיוס שב למסאנה בידיים ריקות.[2]

ב-214 לפנה"ס, במהלך הסגר מן הים והיבשה שהטיל מרקוס קלאודיוס מרקלוס על סירקוסאי, נשלח בומילקר בראש שייטת של חמישים וחמש אוניות מלחמה לעזרת הנצורים והצליח להיכנס אל תוך הנמל הגדול של העיר. ברם, הוא לא העז לצאת לקרב נגד הצי הרומאי שהיה כפול בגודלו, ומאחר ששהות אנשיו בעיר הכבידה עוד יותר על הנצורים בשל האספקה המצומצמת בלאו הכי, הפליג חזרה לאפריקה.[3]

ליוויוס מספר, כי שנתיים אחר-כך, ב-212 לפנה"ס, הצליח בומילקר לחמוק שוב מנמל סירקוסאי בחסות מזג אוויר סוער. הוא השאיר בידי הסירקוסאים חמישים וחמש אוניות מלחמה ובשלושים וחמש הנותרות חמק אל קרתגו, כשהוא מביא עמו ידיעות חשובות על כך שהעיר עומדת לכרוע תחת לחץ המצור. ימים אחדים אחר כך שב לסירקוסאי עם מאה אוניות. עוד באותה שנה ניסה בומילקר פעם נוספת להעביר אספקה לסירקוסאים הנצורים, שהובלה מקרתגו בשבע-מאות אוניות-משא מלוות על ידי מאה ושלושים אוניות מלחמה. מרקלוס, אשר חשש כי אם יגיעו האוניות ליעדן ייחרץ גורל המצור לכישלון ואולי גם עתיד המערכה כולה בסיקיליה, שכן באותו זמן נאסף צבא רב מכל רחבי האי והתכונן להתקפה על הרומאים הצרים על העיר, העלה את אנשיו לאוניות ונערך לקרב ימי. אלא שבומילקר נמנע מהתמודדות בקרב סדור, פקד על אוניות המשא לשוב לקרתגו והוא עצמו שט עם אוניותיו אל טרנטום.[4]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • s.v. "Bomilcar" (3) in: Smith, W. (editor), Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, 1873. Digitized copy in: Perseus.
  • Livius. Translated by F.G. Moore. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press and London, William Heinemann, 1919-1959 .

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 260
  2. ^ Livius, 23.13, 41 .
  3. ^ Livius, 24.36 .
  4. ^ Livius, 25.25, 27 .